פקיד בנק סייע לקשיש, קיבל ממנו צ'ק בסך 1.3 מיליון שקל - אך לא יוכל לפדותו

בנימין כהן היה אחראי כספות בסניף בנק דיסקונט (כיכר רבין) בתל אביב, שלקח את מתן השירות ללקוחות צעד אחד רחוק מדי. הוא התוודע במסגרת תפקידו ליצחק מרקו, בעל חשבון בסניף שהיה אז בן 85. באמצעות כהן - שהתיידד ואף סעד את הישיש במסירות - פתח מרקו כספת בסניף.



החברות הקרובה הניבה לפקיד הבנק, בסופו של דבר, תשואה נאה ביותר - צ'ק בסך 1.325 מיליון שקל. בית משפט השלום בתל אביב דחה באחרונה את תביעתו לקבלת הכסף מעיזבונו של מרקו.



צ'ק ללא תמורה



בשלב מסוים נודע לכהן כי מרקו, שמת בפברואר 99' והוא בן 91, ציווה בצוואה את עיקר ירושתו לישיבת לומז'ה. בהמשך, התגלע סכסוך בין מרקו לישיבה. לטענת כהן, באותה עת מרקו החל לדבר על העברת כל רכושו אליו.



לדברי כהן, כחודשיים לפני מותו רשם מרקו צ'ק בסך 1.325 מיליון שקל שניתן לכהן במתנה עבור הטיפול המסור בו. עם זאת, המוטב בצ'ק נקבע להיות עו"ד דני אטיאס, שהיה עורך דינו של כהן. כהן העיד כי הציע שהצ'ק יהיה על שם עורך דינו ולא על שמו, כדי שלא יתפתה לפדות אותו לפני מותו של מרקו.



אטיאס, שלא היה מעוניין בהגשת התביעה נגד העיזבון, נדרש להגישה על ידי לקוחו כנאמן. במקביל מתנהלת תביעה של כהן נגד אטיאס עצמו בסך 4 מיליון שקל, שבה טוען כהן כי אטיאס אשם בכך שלא נעשתה צוואה חדשה, שבה כהן הוא יורשו של מרקו ולא הישיבה. אטיאס יוצג בדיון על ידי עו"ד משה ברנדויין.



הנתבעים בתיק היו מנהל העיזבון, עו"ד דוד שחור, וישיבת לומז'ה, שיוצגו על ידי עו"ד דניאל מקליס. העיזבון טען כי הצ'ק ניתן לכהן כ"צ'ק פתוח", וכי הסכום הושלם רק לאחר מותו של האיש. חיזוק לטענה הם מצאו בכך שעו"ד אטיאס לא ידע דבר על מטרת הצ'ק, אלא מפי כהן עצמו, ובכך שמרקו לא רשם את סכום הצ'ק בספח שלו.



שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נורית רביב, דחתה את התביעה . ככלל, בתביעה שטרית הנטל על הנתבעים להוכיח כישלון תמורה בעסקת המקור. במקרה זה, כך נקבע, התובע עצמו טען כי הצ'ק ניתן לו במתנה, כלומר ללא תמורה. אם כך, קבעה השופטת, נותן הצ'ק רשאי לחזור בו מהמתנה, וגם עיזבונו רשאי להסתלק ממנה.



"הצ'ק נעדר תמורה. מטעם זה, הצ'ק לא היה בר אכיפה על המנוח בחייו והוא אינו בר אכיפה מאותו טעם, גם על יורשיו. בהיות התביעה מבוססת על עילה שטרית, דינה להידחות", נפסק.



מבלי שהיא נדרשת לכך, השופטת רביב מתייחסת גם לטענות הנתבעים בנוגע להיות הצ'ק מתנה על פי חוק חוזה מתנה. רביב קובעת כי לפי החוק, מתנה באמצעות שטר היא למעשה התחייבות לתת מתנה. לדבריה, התחייבות כזו צריכה להיות מאופיינת בנותן המתנה, המקבל, הרצון לתת ומסמך בכתב.



הצ'ק עצמו יכול לענות על דרישת הכתב, נקבע, אך במקרה זה הצ'ק לא זיהה את הזוכה האמיתי, אלא את עורך דינו. "הכתב שלפנינו אפוא, אינו מכיל זיהוי של מקבל המתנה, ואינו מעיד באורח מספק על דבר המתנה. הסכום הנקוב בצ'ק אינו מצוין בספח, ועל פניו נראה שפרטי הצ'ק - שם הנפרע וסכום הצ'ק - לא מולאו על ידי כהן, באותה הזדמנות", רמזה השופטת.



"כל זה יותר מתמוה, שלא לדבר על הסתירות בעדות כהן. אני סבורה שהתובע, כנאמנו של כהן, לא הרים את הנטל להוכיח שהצ'ק הוא צ'ק מתנה". מפני שעו"ד אטיאס לא יזם את התביעה, ו"לא היה יוזם את התביעה אילו היה הדבר בידיו", לא ניתן צו להוצאות.



(א 24077/04)