ראש הממשלה ומ"מ שר האוצר, אהוד אולמרט וסגן רוה"מ ושר התמ"ת, אלי ישי חתמו על הארכת תוקפו של הצו לקיבוע מחיר הלחם בפיקוח לשוק הקמעונאי בשלושה חודשים נוספים, עד לסוף חודש ספטמבר 2007. חתימה זו מונעת העלאה נוספת במחיר לצרכן של כ- 8.3% וזאת בהתחשב בעדכון מחיר הלחם ככל שיידרש מהשינויים במחירי תשומות הייצור.
צו זה נכנס לתוקף בראשית מאי 2006, בד בבד עם העלאת מחירי הלחם ב- 7% והציב מנגנון הקובע את המחיר שמשלמות הקמעונאים למאפיות (רשתות השיווק).
משרד האוצר ומשרד התמ"ת החליטו על בחינה משותפת של סוגיית הפיקוח על מחירי הלחם על ידי יועץ כלכלי חיצוני. וועדת המחירים ביקשה לבחון הן את אופן הפיקוח הראוי על מחירי הלחם והן את הצורך בהמשך הפיקוח.
תחת איום המאפיות
סוגיה שטרם נפתרה ועומדת לפתחו של שר התמ"ת היא בקשת המאפיות להעלות את מחירי הלחמים המצויים תחת פיקוח. מחירי הקמח עלו בשיעור של 35%-40% בתחילת השבוע. בתגובה איימו המאפיות כי אם לא תותר להם העלאת מחירים, יפסיקו לאפות לחמים במחירי פיקוח.
סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי אמר לנציגי המאפיות כי הוא מצדיק ומבין את בקשתם להעלאת המחיר, אך יחד עם זאת בהכירו את מצוקת השכבות החלשות, אין הוא יכול לחתום על העלאת המחיר. השר ישי הודיע לנציגי בעלי המאפיות כי בכוונתו להעביר הצעת מחליטים לממשלה לבניית מודל ומנגנון פיצוי לאוכלוסיות החלשות. השר ישי הדגיש כי בהצעת המחליטים יוצגו מספר חלופות ומסלולי פיצוי.
כיום ישנן 16 מאפיות תעשייתיות שאופות לחם הנמצא בפיקוח (17% מכלל היצע הלחם בישראל), מתוכן 11 מאפיות שייכות לשלושה הבעלים הגדולים בענף: אנג'ל ; ברמן; אהרונסון + דוידוויץ. מרבית מחירי מוצרי הלחם שמיוצרים על ידי מאפיות אלה אינם מפוקחים.
שוק הלחמים והפיתות מגלגל כ-2 מיליארד שקל בשנה, מתוכם סך מכירות הלחמים בפיקוח כ-350 מיליון שקל.