ויטה לבית הדין לעבודה: לא ניתן להשעות אותי מתוך הנחה אוטומטית שבמעשיי יש קלון

"המדינה, במקום לפתור את הסכסוך, רק משקיעה את הזמן בנקמנות ורדיפה. יש דבר אחד שהם לא סולחים לי עליו וזה פסק הדין הראשון שהם קיבלו בבית הדין, כאילו אני כתבתי אותו. יש דם רע שזורם פה. אני לא חושב שבפרקליטות יש אנשים שמונעים ממניעים נקמניים. עשו בהם שימוש. גם בהם וגם במשטרה. אני מחכה שהם יתפקחו". כך אמר הבוקר בראיון בלעדי ל-TheMarker שוקי ויטה, מי שמונה לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה וכניסתו לתפקיד נמנעה עקב חקירת משטרה שמתנהלת נגדו. הראיון המלא יפורסם מחר בגיליון TheMarker.



הבוקר החל דיון בפני השופטת הראשית של בית הדין לעבודה בתל אביב, עליזה פוגל, בתביעה שהגיש ויטה נגד נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, לביטול החלטתו להשעות את ויטה מהשירות. החלטת ההשעיה התקבלה לאחר שעיכוב כניסת ויטה לתפקידו, על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, זכה לביקורת חסרת תקדים של בית הדין האזורי לעבודה על היועץ ועל הולנדר. זאת, במסגרת תביעה קודמת שהגיש ויטה נגד החלטת היועץ.



בדיון טען עו"ד אבי וינרוט, בא כוחו של ויטה, כי בהחלטת ההשעיה הנציב לא שקל את מידת הקלון שעלולה להיות מיוחסת לוויטה בתום בירור משפטי. זאת, גם בהנחה שכל החשדות לגביו יידונו ויוכחו בבית המשפט. לטענת וינרוט, מהחלטת הנציב עולה כאילו עבירה של מרמה והפרת אמונים היא בהכרח עבירה שיש עמה קלון המאפשרת השעיה בעוד שהדברים אינם כך. לדבריו, אין עבירה שנושאת אוטומטית קלון, וקלון הוא תמיד תלוי נסיבות. לטענת וינרוט, בהחלטתו הנציב לא שקל את נסיבות העבירה הנחשדות כלפי ויטה.



וינרוט הוסיף: "הנציב לא בדק את הקלון ואת החשדות לגופן. הוא לא צריך לשפוט, אך הוא צריך לדעת במה מדובר בפרטי הפרטים ולהתייחס אליהם. אין דבר כזה 'קלון אוטומטי'". לדבריו, אפילו בעניין ח"כ חיים רמון, בו היתה הרשעה במעשה מגונה, בדקו את הפרטים והוחלט שאין קלון. לטענתו, כדי לערוך שימוע אמיתי, עליו להתקיים בעל פה ובפני הנציב צריך להיות מונח כל החומר הרלוונטי, ובפרט תיקי השומה שערך ויטה לארקדי גאידמק, לב לבייב וזאב רוזנשטיין, שלגביהם נטען כי הוא חרג מסמכות ומן הנהלים.



בקשתו של וינרוט היתה כי שימוע ייערך בעל פה, תוך שהנציב יסתייע בפרקליט אזרחי המתמצא בענייני מסים או בשופט בדימוס הבקיא בתחום, וכאשר בפניהם נמצאים תיקי השומה האמורים. זאת, בכדי שוויטה יוכל להסביר את אשר עשה בהם. את ויטה ייצגו גם עוה"ד גרשון גונטובניק ועודד גזית.



המדינה: לנהוג בנוהג המקובל



המדינה השיבה, באמצעות עוה"ד קרן יוסט וקובי אמסלם, כי על הליך השימוע לוויטה להיערך ככל הליך אחר בכתב ולא בעל פה. לטענתה, למרות שמדובר במקרה שאין דומה לו - של פקיד ציבור בדרגה של מנכ"ל משרד ממשלתי שמושעה - יש לדבוק בנוהל המקובל לפיו רק לאחר קבלת טענות בכתב, יוחלט האם יש צורך בהמשך שימוע גם בעל פה.



כמו כן, המדינה התנגדה לדרישה שבית הדין יורה לנציב להיעזר לצורך השימוע בגורם כלשהו. לדברי נציגי המדינה, ויטה ביקש כי פרקליט אזרחי יתלווה לחקירת המשטרה ובאופן חריג בקשתו נענתה ולחקירה נלווה עורך דין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. מעבר לכך, לטענתה, אין שום צורך לסטות מנוהלי השימוע המקובלים.



בפרט התנגדה המדינה לדרישתו של ויטה כי בעת השימוע יוצגו תיקי השומה בהם טיפל. לטענתה, מדובר בתיק חקירה של המשטרה וכל עוד לא הסתיימה החקירה והוגש כתב אישום, לא ניתן לחשוף חומר חקירה בפני חשוד.

נציג המדינה, אחראי המשמעת בנציבות שירות המדינה, אסף רוזנברג, שישב באולם, נראה נרגש מאוד ועצבני במהלך הדיון. רוזנברג רטן לאורך הדיון כי הוא לא מבין בשביל מה הוא נחוץ ואמר "מה זה הדיון הזה?", וסינן, "אז שלא יהיה שימוע. חבל על הזמן".



כמו כן, העיר לדברי עו"ד וינרוט במלה "שטויות" וניכר היה שהוא מתייחס לדיון באופן אמוציונלי מאוד. בשלב מסוים העירה השופטת פוגל כי היא מבינה שהדיון מעורר רגשות רבים משני הצדדים. בית הדין ייתן את החלטתו בבקשותיו של ויטה מחר בבוקר.



(עב 6642/07)