מחלבת ערבה מזון, סמוך לגדרה, מייצרת גבינות ויוגורטים מחלב עזים. בעל המחלבה, עמוס תשובה, החליט להוסיף קו מוצרי גבינות ויוגורטים מחלב בקר. הוא השיג את כל האישורים להרחבה ומיהר להדפיס פרוספקט: "ערבה, מוצרי חלב מהטבע מחלב עזים ובקר", חתם על הסכמי אספקה עם בתי מלון, מסעדות, חברות קייטרינג ולקוחות איכותיים אחרים והשקיע כספים בשדרוג הייצור.
אלא שלהפתעתו הרבה גילה כי איש אינו מוכן לספק לו חלב לייצור הגבינות. זה שנה שהוא מחזר על הפתחים ואף אחד לא מוכן למכור לו חלב. לא שאין חלב במדינה. בשנה שעברה סיפקו הרפתות למחלבות 21.5 מיליון ליטר חלב בשבוע בממוצע, והשנה הן צפויות לספק 22.5 מיליון ליטר בשבוע. אלא שמכל המיליונים הללו, גילה תשובה, הוא לא יכול לקנות ולו כמות זעירה של 2,000 ליטר בשבוע. לא מהרפתנים ולא מהמחלבות.
ליתר דיוק: לרפתנים אסור למכור לו, ולמחלבות אין עניין למכור לו. איך עובדת השיטה? החוק קובע שליצרני חלב אסור למכור חלב לכל דורש ולכל מחלבה. מותר למכור רק למחלבות מורשות, המכונות "מחלבות קולטות", שמדרך הטבע הן הגדולות בענף.
במועצת החלב, הרגולטור של משק החלב, רשומות 13 מחלבות קולטות, בעוד יתר המחלבות, כ-60 במספר - קטנות, בינוניות ומחלבות "בוטיק" - רשאיות לקנות רק מהמחלבות הקולטות. יצרן שמוכר חלב למחלבה "לא קולטת" צפוי לעמוד לדין פלילי ולשלם קנסות כבדים.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שהשיטה הזאת משחקת לידי החתולים השמנים בענף, המחלבות הגדולות, מפני שהיא מאפשרת להן להציב חסם כניסה בפני מתחרים חדשים בענף הגבינות והיוגורטים הצפוף. כשיש עודפי חלב במשק, כדאי למחלבות קולטות למכור למחלבות קטנות, אבל כשמסתמן מחסור בחלב, בתקופות שבהן הביקוש עולה על ההיצע, בעיקר בחודשי הקיץ שבהם ייצור החלב יורד, המחלבות הגדולות יכולות לנצל את כוחן ולמנוע חלב ממתחרים.
בלי הסברים, בלי התנצלויות
תחילה פנה תשובה לתנובה, המספקת באופן מסורתי את מרבית חלב הבקר למחלבות הקטנות והבינוניות בישראל, וביקש לקנות חלב. שבועות רבים דחו אותו ב"תלך-תחזור", עד שבסוף אמרו לו במפורש שלא ימכרו לו. בלי הסברים, בלי התנצלויות. לא חייבים למכור לך, לא רוצים למכור, נקודה.
אם לא תנובה, יש מחלבות קולטות אחרות המספקות חלב למחלבות הקטנות: טרה, גד, שטראוס-יוטבתה, מחלבת הכפר וכמה נוספות. אך גם הפניות לאלה הושבו ריקם; לא מוכנים למכור, לא יכולים למכור, לא רוצים למכור - אלה התשובות שקיבל תשובה.
בצר לו פנה תשובה למועצת החלב. הרי לא יעלה על הדעת שאסור לו לקנות חלב מיצרנים ומצד שני אין מחלבה קולטת שתמכור לו. מה הופתע לגלות שלמועצת החלב יש כוונות טובות, אבל היא גוף חסר שיניים שאין ביכולתו לחייב מישהו למכור לו.
מנכ"ל מועצת החלב שייקה דרורי: "המחלבות (הגדולות - ע.כ), מה לעשות, דואגות קודם כל לעצמן. מה לעשות שהחוק לא מקנה למועצת החלב סמכות לחייב את המחלבות הקולטות למכור חלב למחלבה אחרת. בשנה שעברה הצלחנו ליצור הסכמה עם הגדולות להפריש 3.5% מהחלב שהן קולטות למחלבות קטנות. אבל כשאין מספיק חלב, אין גם אפשרות לכפות עליהן לקיים את זה.
"במיוחד עכשיו, ביולי, תנובת החלב ברפתות יורדת, וכשאין מספיק לכולם המחלבות הגדולות מספקות קודם כל למחלבות שקונות מהן חלב שנים רבות. אז נכון שיש בעיה לשחקן חדש בענף".
זו מציאות שמאפשרת למחלבות הגדולות להציב חסם כניסה בפני מתחרים.
"לא הייתי מציג זאת כך. יש בעיה כשמישהו חדש רוצה חלב בדיוק בזמן של מחסור. לא שלא ניסינו. עשינו עשרות טלפונים, לא רוצה להגיד מאות, ופנינו בעל פה ובכתב למחלבות הקולטות שהזכרת ולנוספות. אבל המציאות היא שאי אפשר לכפות עליהן".
זאת אומרת שכניסת מתחרים לשוק הגבינות והיוגורטים תלויה ברצונם הטוב של רייכמן, עופרה שטראוס ועזרא כהן (מחלבת גד)?
"להציג את זה ככה זה קצת קיצוני. כשיש ירידה בייצור חלב, לא כל כך רוצים לספק לחדשים שלא סיפקו להם עד עכשיו. יש גם בעיה טכנית עם אותה מחלבה (ערבה - ע.כ). במחלבות גדולות כמו תנובה לא כל כך יודעים איך לספק כמות קטנה של 2,000 ליטר בשבוע. לא כדאי להם לשלוח מיכלית בשביל כמות כזו".
התקשורת עשתה את עבודתה
התשובות שקיבלתי מתנובה וטרה הן שאם מועצת החלב תבקש מהן, לא תהיה בעיה. אולי הבינו שלא שווה להן להצטייר כאילו הן מונעות ממחלבה קטנה להיכנס לענף.
"מה שאתה אומר נשמע אפילו סביר. הנה, התקשורת עשתה את עבודתה. יכול להיות שעזרתם לאדם לפתור את הבעיה שלו".
היו מקרים דומים, או שזה היחיד?
"היו עוד מקרים. הפעלנו לחצים ולבסוף פתרנו לכולם. בסוף מצאנו לכולם מחלבה שתמכור. אני יכול להציע לו עוד פתרון: שיבקש להיות מחלבה קולטת. אין סיבה שלא יקבל אישור. אבל מכיוון שכמויות החלב שהוא צריך הן מאוד קטנות, הוא מעדיף לקנות אותן ממחלבה קולטת במקום להתחייב לרכוש מיצרן את כל החלב שלו לאורך כל השנה. אי אפשר להחזיק במקל משני הקצוות".
אולי יש מקום להסדיר את זה בחקיקה, במקום להסתמך על רצונן הטוב של המחלבות הגדולות?
"יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות, אבל חקיקה זה לא עניין כל כך פשוט. אנ חנו פועלים בדרך של יצירת הסכמות עם המחלבות הגדולות, שמחלבות כמו ערבה יוכלו לקלוט חלב בכמויות שהן צריכות. לא הייתי הולך על זה בחוק. אני לא יכול לחייב בחוק למכור למישהו. ומה קורה אם הוא לא משלם?
"בסך הכל כדאי להכניס את זה לפרופורציות. מחלבות חדשות קמות כל הזמן, והן מוצאות ספקים. בוא לא נעשה מזה סיפור. יש לנו 60 מחלבות שמקבלות חלב ממחלבות קולטות, סדר גודל של 54 מיליון ליטר בשנה, והעסק הזה עובד לא רע. אז קורה שיש בעיה מקומית. אנחנו פועלים לפתור אותה ואנחנו עושים כל שביכולתנו לעזור לו. אני מאמין שיהיה פתרון, אבל עכשיו זה קשה כי יש ירידה בייצור".
הבנתי מתגובת תנובה שליעד כהן (מנכ"ל תשלובת החלב) מכיר את הנושא.
"הוצאתי מכתבים לכולם. אמרו לי 'לא יכולים, לא רוצים'. האנשים שלי במועצת החלב דיברו עם המחלבות הגדולות הרבה יותר מעשר פעמים".
כהן, אמר בתגובה שאם מועצת החלב, כמנהלת הענף, תוציא לו הנחייה, אז תנובה תספק לאותה מחלבה.
"אני לוקח את זה בשתי ידיים".
תגובת משרד החקלאות: "הפיקוח על מכסות החלב נמצא בידי מועצת החלב. משרד החקלאות אינו צד בעניין".
תגובת דוברת תנובה: "אם נקבל פנייה בנושא ממועצת החלב, נפעל לספק את החלב".
מועצת החלב מסרה שפנתה אליכם מספר רב של פעמים והשבתם בשלילה.
"אין לי תגובה אחרת".
תגובת דובר טרה: "החברה תפעל לפי הנחיות מועצת החלב".
כבר הנחו אתכם לא פעם ולא פעמיים, ובכלל זה בקשה בכתב, לחתום חוזה אספקה עם מחלבת ערבה. הבקשה נשלחה אליהם ב-3 בדצמבר 2006 על ידי מנכ"ל מועצת החלב.
"זה מכתב מלפני חצי שנה... אם תתקבל פנייה נתייחס אליה".
תגובת מחלבת גד: "המחלבה כבר מספקת 7% מהחלב שהיא קולטת למחלבות אחרות, ואין לנו יכולת לספק יותר".
מה עושה יזם שרוצה לייצר גבינות? מקים מחלבה ומגלה שהמחלבות הגדולות מנצלות את כוחן כדי למנוע ממנו חלב
עמירם כהן
4.7.2007 / 12:06