הכרעת דין מרשיעה בקרטל המעטפות; הנאשמים הורשעו בין היתר בחלוקת זכייה במכרזים של לקוחות ממשלתיים ועסקיים

בהכרעת דין ארוכה במיוחד המשתרעת על פני 311 עמודים, הרשיע שלשום שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יוסף שפירא, את שלוש יצרניות המעטפות המרכזיות בישראל - גברעם מעטפות, דפרון ואמקא מעטפות - את מנהליהן, ואת יבואנית המעטפות אורק נייק ומנהליה, בקיום הסדר כובל (קרטל) על פי חוק ההגבלים העסקיים.



המנהלים שהורשעו בקיום קרטל המעטפות הם ירון וול מגברעם, יוסף דוברובסקי מדפרון, שרגא וייס ועידו קליין מאמקא ורונן קיל ויצחק טפרברג מאורק.



השופט דחה את טענת הנאשמים לפיה לא היה מדובר בקרטל אסור, אלא בתיאום אוליגופוליסטי (של מספר מתחרים) בלבד, שאינו אסור על פי חוק ההגבלים העסקיים. שפירא קבע כי תנאי השוק ונתח השוק המצרפי של החברות שוללים את קיומו של תיאום אוליגופוליסטי בלבד.



כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הנאשמים כי במקרה זה מדובר בזוטי דברים, כלומר בתיאום שהוא פעוט ערך.



הנאשמים הורשעו בכך שהחל מ-1995 ועד 2002 סיכמו על חלוקת זכייה במכרזים של לקוחות ממשלתיים ולקוחות עסקיים. בין השאר חילקו ביניהם הנאשמים מכרזים של המדפיס הממשלתי, רשות הדואר, בזק, חברת חשמל, בנקים, חברות כרטיסי אשראי, האוניברסיטאות ועוד.



נקבע כי הנאשמים הגבילו עצמם לגבי המחיר שהחברה הזוכה במכרז תציע, וערכו התחשבנות ואיזון לקראת עבודות עתידיות. עם זאת, נדחתה טענת המדינה כי חלוקת השוק נעשתה בנסיבות מחמירות.



כמו כן, הורשעו רוב הנאשמים למעט אחד המנהלים של אמקא, בכך שב-1997 וב-1998 הסכימו שחברת אורק תפסיק לייבא מעטפות לישראל בתמורה לתשלום בסך כ-400 אלף שקל לאורק.



בית המשפט דחה את טענת הנאשמים כי התביעה לא הציגה ראיות להוכחת אשמה זו, וקבע כי די בראיות שהוצגו בכדי לקשור את התשלום להתחייבות להימנע מלייבא מעטפות לישראל. השופט קבע כי אורק היוותה יבואן דומיננטי של מעטפות והשיגה דריסת רגל בשוק המוסדי, ובכך הפריעה למתחרותיה.



בית המשפט זיכה את החברות גברעם ודפרון מאשמת הסכמה לפרסם מחירונים חדשים משותפים באוקטובר 2002 תוך העלאת מחירים לבתי דפוס, סיטונאים, וחנויות ציוד משרדי בכ-10%, ואילו חברת אמקא הורשעה באשמה זו.



בית המשפט פסק כי הוכח שהנאשמים הסכימו על המחירון המשותף, אך לא התקיימה כבילה אסורה. הסיבה לכך היא משום שהמחירון לא היווה מחיר סופי, אלא מחיר מוצא ממנו ניתנו הנחות שלא סוכמו מראש. אמקא ומנהליה הורשעו משום שהסכימו גם לגבי שיעור ההנחות שיינתנו.



השופט שפירא התנצל בפתח הכרעת הדין על אריכותה, וכמו הנשיא ברק בזמנו, נימק אותה בכך שלא היה לו מספיק זמן כדי לכתוב הכרעת דין קצרה יותר.



גברעם יוצגה על ידי עוה"ד רותי ליטבק ושמואל ארליך; דפרון על ידי עו"ד דוד ליבאי; אמקא על ידי עו"ד יוסי לוי; אורק על ידי עו"ד אורן גלעדי, ורשות הגבלים עסקיים על ידי עו"ד ניבה ברג-לבנת (ת"פ 377/04).