חשש מקריסות של עסקים בשוק החשמל והאלקטרוניקה: 27% מהעסקים בתחום נמצאים בסכנת סגירה גבוהה מאוד - כך עולה מנתונים של דן אנד ברדסטריט, שנמסרו לבקשת TheMarker. אמנם בתקופה המקבילה בשנה שעברה היו 33% מהעסקים בתחום החשמל בסכנת סגירה, אבל ההסבר לכך הוא מלחמת לבנון שפגעה במרבית ענפי הצריכה.
בכירים בתחום מעריכים כי התחרות העזה וירידת המחירים התלולה בענף יגרמו לקריסה בקרב חנויות ואתרי מכר, בעיקר בינוניים וקטנים, שהם כ-30%-40% מהשוק הכולל כ-1,100 עסקים וחברות. מומחים מסבירים כי את ההשלכות של התהליכים שמתרחשים בתחום כיום ניתן יהיה לראות בחודשים הקרובים.
באתר הצרכנות WiseBuy שהתריע על הסכנה, נדלקה הנורה האדומה כאשר באחרונה הוכרזו שתי חברות חדלות פירעון: אלקטריק מרקט בנתניה ומפיץ מוצרי חשמל גדול בצפון. ב-WiseBuy.co.il, אתר המפרסם מדריכי קנייה ומאגר מוצרים, בין היתר בתחום החשמל והאלקטרוניקה, מסבירים שהכתובת היתה על הקיר בחודשים האחרונים.
"אמנם שוק מוצרי החשמל והאלקטרוניקה מגלגל 5-6 מיליארד שקל בשנה, אבל רווחיות הרשתות והחנויות היא, במקרה הטוב, לא יותר מ-1%-2%", אומר ינון חיימי, עורך התוכן של האתר. לדבריו, כ-30%-40% ממחזור שוק מוצרי החשמל מתגלגל בחנויות הפרטיות הקטנות ובאתרי האינטרנט העצמאיים, שרובם חסרי גב כלכלי, ולהם נשקפת סכנת הקריסה המוחשית ביותר.
חיימי מוסיף: "לכאורה הענף נהנה משיעורי צמיחה יפים בשנים האחרונות, אך מרבית הצמיחה נובעת מתחום טלוויזיות הפלזמה וה-LCD המאופיין בשחיקת מחירים מהירה. יבואן יעיל צריך להיפטר מהסחורה שהביא כמה שיותר מהר, גם אם מדובר במכירת המוצר כמעט ללא רווח. מכיוון שמחירי הקנייה של המוצרים יורדים בהתמדה והוא עלול להיתקע עם סחורה יקרה, תחום גדול מאוד בשוק החשמל כמעט שאינו רווחי לעוסקים בו".
לדבריו, "בניגוד לענפים אחרים שבהם התחרות כוללת מרכיבים רבים, בענף החשמל התחרות מתמקדת באופן כמעט בלעדי במחיר לצרכן ובנגישות לצרכן. כתוצאה מכך קיימות יותר מדי חנויות חשמל בישראל שעלויות השכירות ואחזקת החנויות תורמות לשחיקת הרווחיות הנמוכה בין כה".
לכן מעריכים ב-WiseBuy שתופעת הקריסה של קמעונאים בענף עלולה להתפשט. נתונים אלה דומים למתרחש בארה"ב, שם דיווחה לפני כשבוע רשת חנויות החשמל האמריקאית בסט-ביי על ירידה משמעותית ברווחיה, שנבעה בעיקרה מהשחיקה הדרמטית במחירי המסכים הדקים.
בידול באמצעות מחיר
"יש כאן גלגל שלילי", מסביר גרשון פטרושקה, מנכ"ל ניופאן חטיבת הסחר. "היבואנים משמשים עבור הקמעונאים מעין בנקים ונותנים להם אשראי. הקמעונאים מחזיקים אצלם הרבה כסף - שהוא לא שלהם - ומשחקים בדרך לא נבונה עם המחירים לצרכן. בבוא היום, כאשר הם צריכים לשלם ליבואנים את הכסף, מתגלה עומק הבור". גם פטרושקה טוען שהרווחיות הנמוכה בתחום המסכים הדקים, לצד הכורח של הקמעונאים לבדל את עצמם באמצעות מחיר אטרקטיבי, הם שמביאים את הסוחרים הקטנים והבינוניים לסכנת ההתרסקות.
"אם לצרכנים נראה כאילו מלחמות המחירים תורמות למחירים נמוכים, הם טועים טעות מרה", מסביר פטרושקה. לדבריו, היבואנים, צריכים לבטח את עצמם בחברות לביטוחי אשראי מפני סכנת ההתרסקות של הקמעונאים - ואת עלויות הביטוח הם יגלגלו על הצרכנים, מה שיתרום בטווח הבינוני לעליית מחירים בענף.
סימפטום נוסף שמצביע על משבר הפוקד את הענף הוא עלייה חדה במספר הצרכנים הלא מרוצים. באמון הציבור מספרים שמניתוח של אלפי תלונות שהתקבלו בחצי השנה האחרונה עולה כי קיים גידול של יותר מ-70% בתלונות שהתקבלו על חנויות ורשתות חשמל ואלקטרוניקה. רוב התלונות הוגשו בנוגע למוצרים פגומים, היקף האחריות על מוצר, אנשים ששילמו כסף אך לא קיבלו את המוצר, תקלות חוזרות במוצרים, רכיבים וחלפים של מוצרים.
הידעתם?
אמנם שוק מוצרי החשמל והאלקטרוניקה מגלגל 5-6 מיליארד שקל בשנה, אבל רווחיות הרשתות והחנויות היא, במקרה הטוב, לא יותר מ-1%-2%
שימו לב!
נצלו את שיטת "קנה קבל", שבה ניתן לקבל את המוצר במעמד הקנייה. בתשלום בכרטיס אשראי בקשו שמועד החיוב הראשון יהיה לאחר קבלת המוצר