הקשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים הולכים ומתבררים כחמורים מכפי שנראה היה עד כה. המדינה עשויה לפתוח את הסכם המימון של הפרויקט ובוחנת אפשרות להכניס שינויים גם בהסכם הזיכיון בעקבות הערכות באוצר כי האיחור בלוחות הזמנים של הפרויקט יהיה כשנה וחצי - כך נודע ל-TheMarker. לפי תנאי הזיכיון, אמורה הזכיינית, קבוצת סיטי-פס, למסור את הפרויקט ב-15 בפברואר 2009, ואולם על פי ההערכות החדשות הדבר יקרה רק באמצע 2010. מסיבה זאת בוחנת המדינה אפשרות להטיל קנסות כבדים על סיטי-פס - אם יימצא כי הכשלים הטכניים הם שגרמו לאיחור הניכר.
עוד נודע כי סיטי-פס פנתה באחרונה לבנקים המלווים, בנק הפועלים ובנק לאומי, בבקשה לבחון את הגדלת מסגרת האשראי לפרויקט. משרד האוצר, החברות הכלולות בקבוצת סיטי-פס והבנקים מנהלים בימים אלה דיונים על הקשיים בפרויקט וצפויים לגבש את הצעדים הבאים בתוך כחודש.
הסכם מימון הפרויקט נחתם בפברואר 2005 (לאחר חמש דחיות) מול בנק הפועלים ובנק לאומי, ולפיו גייסה סיטי-פס 280 מיליון יורו בהלוואה לטווח קצר ו-100 מיליון דולר בהלוואה לטווח ארוך. מענק המדינה ניתן באופן מדורג לפי מספר אבני דרך שנקבעו מראש. העמדת האשראי של הבנקים המלווים מותנית אף היא בעמידה באבני הדרך הקבועות.
ל-TheMarker נודע כי הזכיינית עדיין לא חלפה ולו על אבן דרך אחת בקידום הפרויקט, ולכן לא זכתה עד כה למענק מהמדינה - אף שלפי ההערכות, כבר השקיעה בו 500-600 מיליון שקל. עתה פנתה סיטי-פס לבנקים בבקשה להגדיל את מסגרת האשראי. ואולם, הבנקים אינם מחויבים להעמדת אשראי נוסף בשלב מוקדם זה ועשויים לדרוש מהחברות הכלולות בקבוצת סיטי-פס להזרים הון עצמי למימון המשך הפרויקט.
סיבות רבות לעיכובים
לפני כחודשיים פורסם ב-TheMarker כי החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, וסגנו אבי דור הגיעו לאתרי ההקמה של הפרויקט כדי לעקוב מקרוב אחר קצב התקדמות העבודות והקשיים הנלווים, לנוכח הערכות בדבר איחור של כמה חודשים בלוחות הזמנים של הפרויקט. נציגי סיטי-פס נימקו את העיכוב בצורך לבחון בזהירות את הפעלתה - בפעם הראשונה - של מערכת חדישה להנחת פסי מסילה, "אפיטראק" - המאפשרת הנחת פסים ממוחשבת ונדרשת בניסויים מקדימים לפני הפעלתה.
גורמים אחרים בקבוצה נימקו את העיכוב בטענה שעיריית ירושלים עיכבה את מתן היתרי הבנייה למקטעי הנחת הפסים. בעיריית ירושלים דחו את ההאשמות וטענו שעבודות ההנחה היו לקויות, ולכן נדרשת בחינתן המדוקדקת. בשבוע שעבר נדרשה הזכיינית להחליף רצועת בטון באורך של כ-100 מטר, סמוך להר הרצל, משום שהבטון סביב תושבות ברגי המסילות נמצא לא תקין.
נציגי המדינה העלו בפני סיטי-פס כמה הצעות לזירוז הליכי ההקמה ולייעולם, לאחר שקנסות בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים הוטלו עליה בעבר. ואולם, עתה נודע כי אף שעבודות הנחת הפסים בפרויקט החלו בדצמבר 2006, הושלמה עד כה הנחה של כק"מ מסילה מתוך תוואי באורך 13.8 ק"מ.
פרויקט מערכת ההסעה ההמונית בירושלים כולל שמונה קווים. אורכו של הקו הראשון ("הקו האדום"), שהוצא למכרז, 13.8 ק"מ. הקו מתחיל מפסגת זאב, עובר דרך רחוב יפו עד הר הרצל; בשלב שני יוארך הקו עד נוה יעקב בצפונו ובית חולים הדסה בדרומו.
מדובר בפרויקט - BOT הזכיינית מקימה את הפרויקט ומקבלת מהמדינה זיכיון להפעלת הקו ולגביית תשלום מהמשתמשים בו לתקופה של כ-30 שנה. עלות הקמת הפרויקט מוערכת ב-1.9 מיליארד שקל, והמדינה משתתפת במימון באמצעות מענק הקמה בסך 1.4 מיליארד שקל. ב-2002 זכתה קבוצת סיטי-פס במכרז להקמת הקו הראשון (הקו האדום), לאחר שגברה על קבוצת פס ירושלים בראשות אפריקה ישראל וסימנס הגרמנית. ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי לפי הסכם הזיכיון מתבצע בימים אלה הליך בדיקה שתוצאותיו יתבררו בתוך כחודש.
מסיטי-פס נמסר בתגובה: "אנחנו נמצאים בתהליך משא ומתן מול המדינה ומול הבנקים במטרה לאשר את לוחות הזמנים של הפרויקט".
בבנק הפועלים ובבנק לאומי סירבו להתייחס לדברים.