חדשנות הפכה לתנאי להצלחה: אפשר לדבר על הרבה טרדנים - החל בחשיבה סימולטנית וכלה בתפיסה הוליסטית

רבות מדובר על חדשנות בימים אלה. חדשנות מחוללת רווח וצמיחה, היא הבסיס ליתרון תחרותי בשווקים כיום - שהם עמוסים, משתנים, ותחרותיים מאוד. ניהול חדשנות הוא דבר חיוני כיום כדי לשמר הצלחה מתמדת - של היחיד, של הארגון, של המדינה, של העולם. השיח על תחום החדשנות הוא עכשווי מאוד, ערני וסוער.



האם חדשנות היא טרנד? השימוש במלה טרנד בשפה העברית, כחלק מהשיח על חדשנות, אינו מדויק. המלה טרנד בעברית עכשווית מבטאת תופעה קצרת טווח, מעין גחמה שהיא בת חלוף, כמו למשל אורך החצאית או גזרת מכנסי הג'ינס. השפה האנגלית, לעומת זאת, מבחינה בין מגמה בטווח הקצר - Fad, לבין מגמה ארוכת טווח המתווה כיוון ומכונה טרנד.



האם אפשר לדבר על טרנדים בהקשר של חדשנות? כן. כמו בכל תחום, גם בחדשנות קיימים טרנדים; חלקם ברורים יותר וחלקם נמצאים בתחילת הדרך. עם זאת, יש להפריד בזהירות רבה בין השיח על חדשנות, שהוא טרנד במובן המקובל של המילה, ויישאר אתנו עוד כמה שנים, לבין חדשנות כערך קלאסי, אוניברסלי ועל-זמני.



לשאלה מהי חדשנות יש תשובות רבות. ההגדרות משתנות עם התפתחות העיסוק בתחום. החדשנות כיום היא תהליך של חיזוי ויצירת שינוי, תהליך שיש בו לימוד, התנסות ויצירה. הדגש על חדשנות כתהליך הוא מהמגמות העולות בשיח העולמי בתחום.



טרנד 1 - חדשנות כתהליך - המעבר מתהליך ליניארי לסימולטני ופיתוח מתודולוגיות חדשות



תהליך החדשנות שהיה מקובל עד היום, בעיקר בתחום של פיתוח מוצרים, שהוא היישום העיקרי של חדשנות עד כה, מתבסס על חשיבה ליניארית - צעד אחר צעד, משאלה לתשובה, מבעיה לפתרון. אך לצד התהליך הליניארי הולכת ותופסת תאוצה הגישה הסימולטנית. כלומר, פתיחת המחשבה למגוון אפשרויות, איסוף והצלבת מידע לצורך הפריה פורצת דרך, ואיסוף והצלבה של מגוון נקודות מבט, גישות, תבניות מחשבה, תעשיות ותרבויות שונות. חשיבה סימולטנית פירושה גם יצירת שיח מוצלח המבוסס על טיעונים משכנעים שפותחים אופקים חדשים.



המעבר מתהליך חדשנות ליניארי לתהליך סימולטני משמעותו גם מעבר מחשיבה ליניארית לחשיבה אסוציאטיווית, מחשיבה מובנית - לאינטואיציה ככלי עבודה, מחדשנות של יחידים לחדשנות כעבודת צוות, ומהמצאה נקודתית - לחדשנות מגוונת. תהליך סימולטני מוקפד הוא פלטפורמה לצמיחה, המספק תוצרים שימושיים לארגון לאורך זמן, היות שהוא מעלה מגוון שאלות ותשובות. אלה הם הזרעים להמשך העבודה והפיתוח, שבבוא היום יולידו צמיחה נוספת.



טרנד 2 - חדשנות לאורך כל הדרך



חדשנות "הוליסטית", אותו ביטוי מאוס קמעה שמקורו בתרבות העידן החדש, חדר כמעט לכל תחום אפשרי, כולל לעולם החדשנות. חדשנות הוליסטית משמעותה יישום החדשנות בכל אפיק או דיסציפלינה אפשרית. אם מדובר במוצר, השיח העכשווי מדבר על יישום של חדשנות בכל שלב - החל מהפיתוח, דרך המודל העסקי, השיווק והפרסום, ועד ההצבה על המדף (פיסי או וירטואלי) בשוק.



השימוש הנפוץ בביטוי 360 מעלות בדיסציפלינות שונות נועד להמחיש את ההיקף הכולל של יישום החדשנות. ברור שהיכולת להוביל חדשנות בתחומים המשלימים, שאינם מתוך הארגון, תלויה בשיתוף פעולה עם הספקים או עם נותני השירות, וברצון הדדי להוביל מהלך כזה. עד כה, הפנמת חשיבותה של החדשנות ויישומה הממשי התבססו היטב בתחום פיתוח מוצרים, אך נמצאים בתחילת דרכם בתחומים המשלימים. לכן, חדשנות הוליסטית כיום מונעת בעיקר ממוטיווציה של יחידים.



טרנד 3 - חדשנות לכל הרוחב - מרחב מעודד חדשנות



מהי סביבה מעודדת חדשנות? כיצד מעודדים חדשנות בארגון? התשובה הנפוצה ביותר לשאלות האלה, היא הדוגמה של גוגל. גוגל חדשנית ומעודדת יצירתיות, גוגל מקדישה יום מיוחד לעיסוק בחדשנות, לגוגל משרדים מעוררי קנאה, בגוגל יש משחקים במשרדים וסביבת עבודה צבעונית ומשמחת. כמובן שגוגל אינה היחידה, אבל היא המובילה בדיון על עידוד חדשנות בארגון.



דוגמה נפוצה נוספת היא אפל, וישנן עוד הרבה דוגמאות בדיון הפופולרי על חדשנות, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות. עם זאת, קשה לנקוב בשמן באופן מיידי. גוגל הפכה לנקודת ההתייחסות המרכזית בשאלת עידוד החדשנות בארגון?



שאלה זו דורשת התייחסות לכמה פרמטרים, למשל לזמן. האם להקדיש לעניין יום בשבוע כמו בגוגל, או לנקוט מדיניות דלת פתוחה אצל המנכ"ל? האם לפעול בצורה מסודרת או באופן חופשי? פרמטר נוסף הוא ההרכב - האם להשתמש ביחידת עילית פנים ארגונית לקידום החדשנות, או במיקור חוץ?



גם מרחב העבודה הוא שיקול בעידוד החדשנות בארגון - האם להשתמש ברהיטים צבעוניים, כמו בגוגל, או לרהט את המשרדים בלבן, בדומה לדף ריק המבטא חופש מחשב ויצירה? שאלות נוספות הן אם לגלות גמישות או קיבעון? סטטיות או דינמיות?



אין תשובות מוחלטות ומלאות לכל השאלות האלה. עם זאת, עצם העלאתן מצביע על חשיבות העניין ועל תחילתו של טרנד רלוונטי לחיינו בתחומים שונים - מניהול זמן בארגון ועד אדריכלות ועיצוב פנים, מפיתוח מתודות עבודה ואמצעי למידה ועד תפיסת הפנאי של היחיד, מחדשנות בארגון ועד חינוך ילדינו.



טרנד 4 - כולם ביחד - הדמוקרטיה של החדשנות



עבר זמנו של הממציא המשוגע התורן. חדשנות כיום אינה עסק של אינדיווידואלים מוכשרים יוצאי דופן, אלא תהליך שיתופי המבוסס על עבודת צוות פתוחה (יחסית) לכל.



מקומה של ההתפתחות הטכנולוגית, ובעיקר של האינטרנט, במגמה זו חשוב במיוחד. פלטפורמות השיתוף השונות ברשת - הוותיקות והחדשות - יוצרות נקודת מפגש ודיאלוג בין אנשים בעלי עניין משותף. מגמת ה-Crowed Sourcing מאפשרת לפנות למגוון אנשים בו זמנית כדי לקבל מגוון תשובות. אלה מצטרפות לתמונה מלאה, גלובלית ובעלת ערך רב בפיתוח חדשנות. בתחום של פיתוח החדשנות - מגוון הוא כוח.



ארה"ב נבחרה פעמים רבות למובילת החדשנות העולמית, כשההסבר העיקרי לכך הוא העובדה שמדובר בחברת מהגרים. בחברה כזו מתקיים כור היתוך של תרבויות, רעיונות, צרכים שונים ומגוון דעות. מדיניות ההגירה הנוקשה בעולם אפוף טרור הביאה לכך שתנועת המהגרים ממדינה למדינה, שהיא המקור לדיאלוג בין תרבויות, נעשתה בעייתית. לעומת זאת, הרשת היא מרחב חופשי ודמוקרטי ומשמשת מרכז לחדשנות ולפיתוח חדשנות, מהמובילים בעולם.



טרנד 5 - דרושים מנהלי חדשנות



מנהל החדשנות הוא תפקיד מבוקש, מאתגר ומחמיא לנושא בו. ואולם מהו הפרופיל המתאים למנהל חדשנות? זו אחת השאלות המטרידות ביותר את עולם החדשנות של היום. עד כה אין עליה תשובה חד משמעית. שלא כמו עריכת דין, ראיית חשבון ומקצועות נוספים שבהם ההכשרה ואופק התפקידים הם ברורים, בתחום החדשנות ההכשרה נמצאת בתחילת דרכה. עם זאת, הצורך באנשי מקצוע הוא דחוף ביותר. השיח האקדמי על יצירתיות מפותח דיו, אך השיח על ניהול חדשנות מצוי בתחילת דרכו.



בספר "עשר פנים לחדשנות" (Faces Of Innovation 10) שפורסם בסוף 2005, מנסה דיוויד קלי (מ-IDEO, אחת החברות המובילות בעולם בפיתוח מוצרים חדשים) לשרטט תיאור ברור של פרופיל מנהל החדשנות. קלי מחלק את המנהלים לשלוש קבוצות: לומדים (Personas learning ) המקפידים להתעדכן וללמוד על העולם בצורה מתמדת; מארגנים (Organizing Personas) המתמקדים בעבודת צוות; ובונים (Building Personas). כל קבוצה כזו מתחלקת לתתי קבוצות. החלוקה המפורטת נראית מאולצת למדי, וקשה להשתמש בה בבואנו לבחון אם האדם שלפנינו מתאים לתפקיד מנהל החדשנות.



בספר "מוח חדש שלם" ("A Whole New Mind"), משרטט העיתונאי דניאל פינק דמות חדשה של מנהיג יצירתי, שהתכונה המרכזית שלו היא יכולתו לשלב בין האיכויות הדומיננטיות של שני צדי המוח - הימני והשמאלי. בכתיבה קולחת הוא מתאר איך החשיבה הדומיננטית כיום מתבססת על הצד השמאלי של המוח. כלומר, חשיבה המובנית ברצף לינארי, טקסטואלית מאוד ושמה דגש על פרטים. זאת, לעומת צדו הימני של המוח שפועל באופן סימולטני, מתמקד בהקשר ובתמונה הרחבה. מודל החשיבה החדש, טוען פינק, משתמש בשני צדי המוח, תוך מתן מקום לצד הימני של המוח, שהעולם המערבי הזניח עד כה.



מהו פרופיל מנהל החדשנות האידיאלי? התשובה שלהלן אישית ונובעת מהניסיון ומההיכרות ההדוקה עם העוסקים בחדשנות. בכל מנהל חדשנות יש מעט מהאנתרופולוג המתבונן על התרבות, יש בו מן החוקר ששואל שאלות, לומד ומעמיק, יש בו משהו מהילד - המתנסה, מתלהב מהעשייה, ומגלה סקרנות אינסופית.



מנהל החדשנות צריך להיות גם בעל יכולת לעבוד בצוות, להקשיב ולנסות להבין. עליו להיות יזם, מנהל ומנהיג; בעל ספקטרום רחב של התנסויות, התמחות רוחב, שהיא תנועה בין קצוות, ובעל יכולת חיבור בין הקצוות השונים שמקורם בעולמות שונים. מנהל החדשנות הוא גם סוג של מתורגמן - עליו להיות בקיא בשפות רבות ולהיות מסוגל לבצע הקשרים ביניהן.



אם ננסח את הפרופיל האידיאלי של מנהל החדשנות במשפט אחד, הוא יהיה כזה: ראש בעננים, רגליים בקרקע ועיניים בורקות.



לפרטים על כנס In-novation של TheMarker ו-IBM



אלנית קבסה-כהן עוסקת במחקר וחיזוי טרנדים ובפיתוח פרויקטים חדשניים. מרצה בכירה בבצלאל, בתוכנית לתואר השני בעיצוב תעשייתי