עדי ריבלין: "רפורמת עושי השוק הצילה את המשק במשבר האג"חים"

עדי ריבלין, מנהל החוב הממשלתי באגף החשב הכללי באוצר, פרש לפני כחודשיים מהשירות הציבורי כשהוא מכוון לתפקיד בכיר במגזר העסקי. פרישתו לוותה בקולות צורמים וחילופי האשמות הדדיים עם החשב הכללי, ירון זליכה. 12 שנים היה ריבלין באוצר, בהן הקים את יחידת החוב הממשלתי וניהל אותה במשך חמש שנים. קודם לכן ניהל, גם כן במשך חמש שנים, את יחידת החוב המקומי באגף שוק ההון באוצר.



עד לפרישתו מהאוצר, היה ריבלין סגן בכיר לחשכ"ל. כמנהל החוב הממשלתי ניהל סכומים אדירים, כשב-2006 היה החוב הממשלתי 540 מיליארד שקל, כ-85% מהתוצר השנתי של ישראל. "התפקיד של מנהל החוב הממשלתי", הוא מסביר, "כולל אחריות על כל הנפקות האג"ח הממשלתיות, הסחירות והלא סחירות, בישראל ובחו"ל, וניהול החוב לאחר שהאג"חים הונפקו, לרבות כל תשלומי הקרן והריבית, ניהול מאגרי המידע, ניהול החקיקה הנוגעת לתחום האג"ח ותחומים משיקים. בנוסף, מנהל החוב הממשלתי אחראי גם לפעילות מול חברות הדירוג הבינלאומיות.



"מבחינת המחזור שלה, יחידת החוב הממשלתי היא כמו בנק קטן-בינוני. לאור הסכומים האדירים ברור שכל חיסכון בניהול משמעותו מבחינת המדינה רווח בסכומים גדולים. זאת היתה התרומה שלי".



להשתלב בשוק העולמי



ריבלין גאה במיוחד ברפורמה הגדולה שביצע בשוק האג"ח, המוכרת כ"רפורמת עושי השוק". "עושה שוק הוא גוף המתחייב לרכוש אג"ח ממשלתי בהנפקות ולצטט להן מחירים בשוק המשני. בתמורה להתחייבויות קיבלו עושי השוק זכויות מסוימות. קודם לרפורמה לא היו לאף אחד חובות וזכויות בבורסה". הרפורמה יצאה לדרך בספטמבר 2006 וכללה מינוי, כעושי שוק ראשיים, של כ-20 מוסדות פיננסיים - בנקים זרים מהגדולים בעולם, בנקים מקומיים וחברי בורסה שאינם בנקים. הרפורמה כללה הקמת מערכות מסחר והנפקה בינלאומיות ממוחשבות כמו MTS ובלומברג.



לדברי ריבלין, רפורמת עושי השוק, חוסכת למשלם המסים כ-2 מיליארד שקל בשנה. "כל היעדים שהבטחנו לממשלה להשיגם עד לסוף העשור יתבצעו בשנה הראשונה לרפורמה. הרפורמה הפכה את שוק האג"ח לגלובלי והגדילה את נזילות השוק. ייתכן כי הנזילות הגבוהה במשק של היום מנעה, בעת הנפילות הגדולות בשוק האג"ח לפני שלושה שבועות, משבר פיננסי".



כחלק מרפורמת עושי השוק הוקם מאגר השאלות ממשלתי לאג"ח בהיקף 10 מיליארד שקל ואוחדו כל פונקציות ניהול החוב שבעבר היו בבנק ישראל ובמספר אגפים באוצר תחת קורת הגג של היחידה החדשה לניהול החוב הממשלתי. "שלא יהיו אי הבנות. לא המצאנו את הגלגל. שיטת עושי השוק קיימת בכל שוקי האג"ח המתקדמים בעולם. אנחנו, בהתאמות מסוימות, הקמנו והפעלנו אותה בישראל. המשמעות של הפעלת הרפורמה היא שישראל השתלבה בשוק העולמי", אומר ריבלין.



העבודה על הרפורמה נמשכה כשש שנים, מתחילת העשור. במסגרת הרפורמה צומצם מספר סוגי האג"ח הנסחרות בישראל, ומנגד הוגדל היקפה של כל סדרה והוארך טווח האיגרות עד 30 שנה בצמודות מדד ו-20 שנה בלא צמודות. בתחילת שנות ה-90 היו כ-300 אג"ח ממשלתיות. עד סוף 2007 יהיו כ-45. גודל כל סדרה גדל ממאות מיליוני שקלים עד ל-15-20 מיליארד שקל לאיגרת. בנוסף, בוטלו כל האג"חים עם ריבית משתנה".



לדעת ריבלין, הישגי הרפורמה, עוד לפני שעברה שנה להשקתה, גדולים ומרשימים. "החוב הממשלתי הוזל והריבית במשק ירדה. החוב שהיה לא נזיל ובריבית גבוהה נהפך לנזיל יותר ובריבית נמוכה יותר. הרפורמה הוסיפה לשוק ההון שחקנים חדשים, גדולים ובינלאומיים ויצרה סביבה יותר תחרותיות. הרפורמה אף העלתה את הביקושים. כתוצאה מכך ירדה הריבית על האג"ח הממשלתי בכ-1% ביחס לשנה הקודמת וקטנה הפרמיה בגין אי הסחירות. מדובר בחיסכון ישיר של כמיליארד שקל לממשלה בשנה. הריבית הממשלתית היא הבסיס לריבית שמשלם המגזר הפרטי ולריבית שמשלמים משקי הבית על משכנתאות. בקטע הזה הציבור חסך עוד כמיליארד שקל בשנה".



ריבלין סבור כי הגדלת הנזילות, בגין הרפורמה מרשימה. "הנזילות בשוק האג"ח גדלה בצורה משמעותית. לפני כעשור מחזור המסחר היומי באג"ח ממשלתי נע בין 100 ל-200 מיליון שקל. ב-2005 קפץ המחזור ל-1-1.25 מיליארד שקל ביום. כיום המחזור נע בין 4 ל-5 מיליארד שקל ביום. לפני כשבועיים הגענו למחזורים יומיים של 8-12.5 מיליארד שקל. המסחר במערכת ה-MTS של עושי השוק, שלא היתה קיימת לפני שנה, נע כיום בין מיליארד למיליארד וחצי שקל ביום. כלומר, כמו כל שוק האג"ח לפני שנתיים".



למנוע משברים



לפי ריבלין, הרפורמה הביאה להגדלה משמעותית במעורבות בנקים ומשקיעים זרים בשוק האג"ח בישראל בשקלים. כבר ברבעון הראשון לרפורמה, הזרים השקיעו כ-10 מיליארד שקל ברכישת אג"ח ממשלתיות בשקלים. לפני הרפורמה האחזקות הזרות היו נמוכות, פחות מ-1% מהאג"ח הסחירות. שיעור נמוך בהרבה מהמקובל בשוקי האג"ח בחו"ל וגם בשוק המניות בישראל.



"רפורמת עושי שוק מנעה לפני כשלושה שבועות משבר בשוק האג"ח כאשר שליש מהשחרים החליפו ידיים, כששחרים ב-35 מיליארד שקל נמכרו בשבוע", אומר ריבלין. "לפני 10 שנים מכירות בהיקף כזה היו מקפיצות את שערי האג"חים ב-10% וממוטטות את השוק. המשבר הזה נמנע הפעם בלי רשת ביטחון של בנק ישראל או האוצר. השוק כיום הרבה יותר גדול, יש הרבה יותר קונים והנזילות גבוהה יותר. זו המשמעות של גלובליזציה. נכון, מצד אחד ההשפעות מהעולם מגיעות הרבה יותר מהר - אך מצד שני הן ממתנות תהליכים בשוק ההון המקומי ומונעות משברים".