באחריות מי היתה עז ששוטטה על כביש 6, שגרמה לתאונה בה נפגע רכבו של מוחמד פואז? זו הסוגיה שהונחה בפני בית משפט השלום בחיפה. ביוני 2005 נגרמה תאונה עקב המפגש עם עז, שלאחריה הגיש פואז תביעה על סך כ-24 אלף שקל נגד חברת דרך ארץ (כביש 6). דרך ארץ לא כפרה בנוכחות העז בכביש או במפגש בינה לרכבו של פואז. המחלוקת נתגלעה באשר לנסיבות האירוע, חבותה של דרך ארץ וגובה הנזק. פואז דרש פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהתאונה וכן פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, אך בית המשפט דחה את תביעתו וחייב אותו בתשלום שכר טרחה בסך 3,500 שקל.
השופט אברהם אליקים קבע כי לצורך הבנת נסיבות האירוע והפרת חובת זהירות יש לבחון, בין היתר, כיצד הגיעה העז לכביש - האם דרך פרצה בגדר או בסיועו של רועה, היכן היה הרועה, האם דרך ארץ היתה יכולה וצריכה לדעת על המתרחש והאם יש לייחס לנהג אשם תורם.
מפסק הדין עולה כי שני עדים נכחו בעת התאונה - הנהג (בנו של פואז) ונוסע שישב לידו. לדברי אליקים, עדות השניים היתה אמורה לשפוך אור על נסיבות האירוע, "אולם לצערי לא כך היה", כתב, משום שהם מסרו גרסות סותרות ובלתי משכנעות.
השופט קבע בפסק הדין כי משלא הוכח קיומה של פרצה בגדר, ולאור עדות הסייר כי העז לא יכולה לקפוץ מעל הגדר, נהפך הרועה לגורם מרכזי להגעת העז אל שטח הכביש. "הנני סבור שנוכחות הרועה במקום, שאף עדי התובע ראו אותו, מנתקת את הקשר הסיבתי בין התנהגות הנתבעת לבין האירוע שהתרחש", נפסק. בהיעדר פרצה בגדר ובשל נוכחות הרועה, נקבע, יש הסברים רבים לאופן שבו הופיעה העז על הכביש. דרך ארץ, פסק אליקים, אינה יכולה למנוע כניסת אנשים בעלי תובנה לשטח הכביש באופן מוחלט, "ואם אנשים אלו מלווים בבעלי חיים לא ניתן למנוע הופעתם".
השופט ציין עוד כי "אל מול התנהגותו של בעל חיים נעדר תובנה אנושית אך מוגבל ביכולתו, כגון עז, יש לדרוש נקיטת אמצעי זהירות מאלו שעל הנתבעת (דרך ארץ) לנקוט למניעת סיכון מהתנהגותו של בן אדם עובר אורח כגון רועה עיזים".
"הפעילות האנושית", הוסיף אליקים, "רצופה בסיכונים יומיומיים. כמעט בכל פעילות כרוך סיכון, אך לא כל סיכון שהתממש גורר בעקבותיו אחריות". לדבריו, העובדה שרכבו של פואז נפגע מבעל חיים הנמצא בכביש שבחזקתה של דרך ארץ אינה יוצרת בהכרח חבות מצידה של החברה (א 15789/05).
בית המשפט קבע: כביש 6 לא יצטרך לפצות בעל רכב שהתנגש בעז
כרמל בן צור
5.7.2007 / 9:52