וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גלעד אלמוגי, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, מסכם עשור של פעילות בישראל

גיא גרימלנד

5.7.2007 / 10:19

"מי שמסתפק במו"פ בלבד בישראל, לא יחזיק מעמד - על חברות הטכנולוגיה לקיים כאן פעילויות ייצור, שיווק ומכירות", אומר אלמוגי; הוא תומך נלהב בהחלטה להשאיר בישראל את פעילות הייצור, השיווק והמכירות מאז הוקמה כאן הפעילות המקומית של אפלייד מטיריאלס ב-1997



לד"ר גלעד אלמוגי, מנהל חטיבת מוצרי הבדיקה הישראלית של ענקית המוליכים למחצה אפלייד מטיריאלס, יש דעות נחרצות לשאלת מיליון הדולר: האם הסטארט-אפים צריכים להמשיך להשאיר בישראל רק את פעילות המחקר והפיתוח, ולהחזיק הנהלות בחו"ל כפי שהם עושים כיום.



"מי שמסתפק במו"פ בלבד בישראל לא יחזיק לאורך זמן. נכון שבשלב זה למרכזי המו"פ בישראל יש יתרון איכותי אבל זה לא מספיק. הודו וסין מתייקרות, אבל פער העלויות הוא לרעת מרכזי המו"פ הישראלים. כדי לתרום למשק צריך שחברות הטכנולוגיה כאן יכללו לא רק פעילות מו"פ אלא גם פעיליויות ניהול, ייצור שיווק ומכירות.



"כשחברות נמכרות ונותרת כאן רק פעילות מו"פ, מה התרומה שנוצרת מכך - המשכורת שאתה נותן לו? לכל היותר המהנדס במרכז המו"פ מפרנס את מסעדת הסושי שבה הוא אוכל. אבל כשאתה מנהל בארץ מרכז עסקי, זה שונה. זה משפיע על כל המשק. אפלייד מטיריאלס רוכשת בארץ מכלולים למכונות שלה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. ספקים ישראלים נהנים מפעילות הייצור של החברה כאן. זה טוב לסביבה המקומית.



"אם היינו משאירים את הפיתוח ומוציאים את הייצור מחוץ לגבולות ישראל - ההשפעה על המשק היתה קטנה יותר. הפיתוח הוא כלי להשגת הרווח ולא כלי בפני עצמו. הקירבה של הייצור, השיווק המכירות וההנהלה לפעילות המו"פ היא הכרחית לטווח הארוך. הפעילות הרי מתחזקת היכן שהנהלה נמצאת.



בלי לחלוב את הפרה



אלמוגי הוא תומך נלהב בהחלטה, שלא הוא קיבל, להשאיר בישראל את פעילות הייצור, השיווק והמכירות מאז הוקמה כאן הפעילות המקומית של אפלייד מטיריאלס ב-97', אז מוזגו החברות אופאל ואורבוט שרכשה אפלייד מטיריאלס תמורת 285 מיליון דולר. החברה, היצרנית הגדולה בעולם של ציוד לייצור ובדיקה של קווי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה, מציינת ב-2007 עשור לפעילותה בישראל.



אלמוגי, שצמח באורבוט, מונה ב-2001 לתפקיד מנכ"ל משותף של הפעילות המקומית, עם ראסל אלוואנגר, כיום מנכ"ל טאואר. מ-2003 הוא משמש לבד בתפקיד.



"גדלנו ולמדנו בדרך הקשה. הגישה הישראלית הטיפוסית של מרכזי מו"פ היתה 'תשקיע בי ויום אחד אחזיר לך בגדול בזכות הפיתוחים שלי'. זו גישה של סטארט-אפ מגודל. הגישה של אפלייד מטיריאלס היתה לגדול ולדאוג לרווחיות במקביל. את אף אחד לא עניין שתציג גידול בהכנסות ללא גידול ברווחיות.



"בשנים האחרונות מצאנו דרך לאזן בין שתי הגישות: לגדול מבלי לחשוב כיצד ניתן לחלוב את הפרה (כלומר, חברת האם, אפלייד מטריאלס העולמית, ג.ג). זה דורש בגרות ניהולית. עדיין לא מיצינו את התהליך, אבל אנחנו בכיוון נכון".



ועוד מסקנה מסכמת בכל הנוגע לפעילות שלכם בעשור האחרון?



"נרכשנו ב-285 מיליון דולר ומאז ייצאנו פי עשרה. כשחברה ישראלית נמכרת ומשאירה כאן יחידה עסקית, אתה בעצם מוכר בכל שנה את הפרה מחדש".



מחט בערימת שחת



אפליאד מטיריאלס העולמית מייצרת ציוד לייצור ובדיקה של קווי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה. בישראל, חטיבת ה-PDC אחראית על פיתוח מכונות לבדיקת ובקרת הליך הייצור. אלה מכונות גדולות שכוללות מאות פיתוחים טכנולוגיים ותעשייתים מורכבים המיועדים לבדיקת פרוסות סיליקון ושבבים. הלקוחות של אפלייד מטיריאלס הן יצרניות השבבים הגדולות: סמסונג, סוני, טקסס, טושיבה ואינטל. 80% מהמוצרים שמובססים על שבבים מתוחכמים בעולם כמו נגני MP3 או טלפונים סלולריים, נבדקים על ידי מכונות הבדיקה שמיוצרות ומפותחות בישראל.



הפעילות העולמית של אפלייד מטיריאלס נפרסת על פני עשרות מדינות. בישראל יש לחברה מוקדי פעילות אחדים: רחובות - הפעילות הראשית, יוקנעם - עבור טאואר וקריית גת - עבור אינטל.



היקף ההכנסות של אפלייד מטיריאלס הגיע בעולם ל-9.1 מיליארד דולר. לעומת זאת היקף המכירות בישראל נותר עלום ואלמוגי מוסר כי מדובר במאות מיליוני דולרים לשנה.



מה בדיוק עושות המכונות של אפלייד מטיריאלס? אלמוגי מסביר: "כל תקלה בקו ייצור של של שבב יכולה לגרום לנזק אדיר. הליך יצור של פרוסות סיליקון במפעל הוא מורכב ויכול להימשך חודשים. בכל פרוסת סיליקון יש מאות שבבים.



"המערכות שלנו מאתרות תקלות לפי שוני במבנה השבבים. אני מדמה איתור תקלה למציאת תא של דם באצטדיון כדורגל. לכן המכונות עולות מיליונים. הן מכילות אופטיקה, לייזרים ומחשבי-על שמסוגלים לעבד את המידע בנוגע לתקלות".



מחזירים פי 100 לדולר



ב-2006 זכיתם למענק של 29.5 מיליון שקל מהמדען הראשי. מדוע חברה כה גדולה זקוקה לכספי המדען?



אלמוגי: "על כל דולר תמיכה שאנו מקבלים מהמדען הראשי אנו מחזירים 100 דולר בייצוא. יש הטוענים שהייצוא האמיתי של ישראל הוא האקזיטים של הסטארט-אפים וזה מה שמחזק את המשק, אבל זו רק דרך אחת. דרך אחרת לחזק את המשק היא באמצעות ייצוא אמיתי.



"האם המדען הראשי לא צריך לתמוך בעסקים שמבוססים על יצוא אמיתי? לי זו נראית מסקנה מוזרה. אבל אז יגידו המבקרים שלאפלייד מטיריאלס יש כסף בקופה. אבל אפלייד מטיריאלס היא חברה עולמית שפועלת גם במקומות אחרים בעולם.



"הכסף של המדען מאפשר לסניף המקומי לתת החזר טוב יותר על ההשקעה, כשאפלייד מטיריאלס מתעדפת את ההשקעות העסקיות שלה".



מדוע נמנעתם בעשור האחרון מלבצע רכישה גדולה של חברת סטארט-אפ מקומית?



"אנחנו בוחנים מה קורה בארץ. אפשר באמת לתהות מדוע לא יצא כאן משהו משמעותי. יתכן שהסיבה לכך היא שבארץ יש פעילות רבה יותר בתחום התקשורת האלקטרוניקה ופחות בתחומים שבהם אפלייד מטיריאלס עוסקת.


טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully