וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מי באמת זוכים בפיס

מירב ארלוזורוב

5.7.2007 / 15:02

השיקולים העומדים מאחורי אישור תרומות וחסויות מטעם הפיס מעוררים סימני שאלה לעתים קרובות מדי

ב-2003-2006 הגישו שש עמותות אתיופיות בקשות לקבלת תרומות ממפעל הפיס. בכך ביקשו אותן עמותות להשתתף בתקציב התרומות השנתי של הפיס, בסך של 2.5 מיליון שקל. עם זאת, כל העמותות הושבו ריקם - ולא זכו לקבל תרומה כלשהי. לעומת זאת, שבע עמותות רוסיות זכו למאור פנים מראשי הפיס ובקשותיהם לקבלת תרומות נענו בחיוב.

האם רוסים זוכים בפיס ואילו אתיופים לא? ניתן להניח שלא. סביר להניח כי לא צבע עורם של האתיופים הוא שהיווה שיקול לכך שהם לא זכו לקבל תרומות, אלא דבר טריוויאלי הרבה יותר: הם פשוט אינם מקורבים מבחינה פוליטית לראשי מפעל הפיס. זאת להבדיל מהמגזר הרוסי, שנהנה מקשרים פוליטיים נרחבים אצל ראשי מפעל הפיס.

במפעל הפיס אוהבים להצטלם לצדם של זוכים מאושרים בהגרלות אשר זהותם מוסתרת תחת מסיכת קרטון אטומה. כך היה גם השבוע, כאשר אחד הזוכים בהגרלת הענק של 50 מיליון השקלים צולם לטלוויזיה מקבל את הצ'ק שלו מידי יו"ר מפעל הפיס, שמעון כצנלסון.

הד תקשורתי מסוג זה מזין את מסע יחסי הציבור של הפיס, ומביא למפעל הפיס הכנסות שנתיות של 3.6 מיליארד שקל מרכישת כרטיסי הגרלה. מפעל הפיס הוא בעל זכיון בלעדי, מידי המדינה, לעריכת הגרלות - זכיון שערכו לא יסולא בפז. לאחר ניכוי תשלומי זכיות והוצאות שונות, נותר הפיס עם הכנסות נטו של 650-800 מיליון שקל בשנה. סכום אדיר, שמעמיד את מפעל הפיס כאחד הגופים עתירי הממון במשק. בוודאי שזהו אחד הגופים עתירי הממון במגזר הציבורי, וזהו המגזר שהפיס משתייך אליו: בתמורה לבלעדיות בעריכת הגרלות נדרש מפעל הפיס לשרת מטרות ציבוריות ברשויות המקומיות. ראשי הרשויות הם בעלי המניות בפיס, וכל רווחיו מיועדים לחלוקה לשם קידום מטרות חינוכיות ותרבותיות ברשויות.

בפיס יש פינה חמה לאשדוד

עם זאת, אמות המידה הציבוריות אינם דווקא נר לרגליו של מפעל הפיס. האתיופים, שאינם זוכים ליהנות באופן ישיר מתקציב התרומות של הפיס, הם רק אחד הממצאים הכלולים בדו"ח החמור של מבקר המדינה על מפעל הפיס. מתברר שמה שאירע לאתיופים הוא מקרה רווח בכל הקשור לטיפול בתקציב תרומות המפעל. הקשרים הפוליטיים של מקבלי ההחלטות במפעל הפיס - היו"ר כצנלסון, המנכ"ל שאול סולטניק, וחברי הדירקטוריון, שהם ברובם פוליטיקאים מהרשויות המקומיות - הם לעתים קרובות המפתח לפיו מחלק הפיס את כספי הציבור שהוא מופקד עליהם.

כך מצא מבקר המדינה כי 30% מבקשות התרומות שאושרו על ידי מפעל הפיס היו בקשות שהופנו על ידי אחד ממקבלי ההחלטות בפיס. שמם של המבקשים, מתברר, היה פשוט רשום על בקשת התרומה שהועברה לוועדת התרומות של הפיס - וההיענות של ועדת התרומות היתה בהתאם. כך אושרו 16 בקשות שהגיש היו"ר כצנלסון בסכום של 213 אלף שקל. שש בקשות מתוכן נגעו לגופים באשדוד, שם היה כצנלסון בעבר סגן ראש העיר, ועל פי הערכות שונות הוא עשוי לשוב ולהתמודד על ראשות העיר בעתיד. אצל עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר כרמיאל, אושרו שש בקשות - חמש מתוכן לגופים מכרמיאל בסכומים של 111 אלף שקל. יגאל עמדי, ממלא מקום ראש העיר ירושלים והאחראי על תיק החינוך והתרבות בעיר, העביר שש בקשות תרומה, כולן בנוגע לגופים מירושלים. במקרה שלו נכללו בין הגופים האלה גם ארבע עמותות שאביו היה קשור אליהן. הן קיבלו תרומות בסך של 74 אלף שקל.

לא רק תרומות, גם חסויות מעניק מפעל הפיס, כאשר השיקולים העומדים מאחורי אישור החסות מעוררים סימני שאלה לעתים קרובות מדי. מבקר המדינה מצא כי לקבוצת הנשים בכדורסל של אשדוד אושרה חסות בסכום דומה לזה ששולם לאיגוד הכדורסל הארצי בעבור פרסום לפיס במשחק חצי גמר אליפות אירופה. תחרות ריקודים באשדוד זכתה לחסות, בעוד שאליפות גביע העולם לריקוד שנערכה בחולון לא זכתה לחסות. ראש העיר חולון, מוטי ששון, זוכה אגב לציון לשבח ממבקר המדינה על כך שהוא היה היחיד שהקפיד לא להשתתף בדיוני הפיס שבהם נדונו הקצבות לגופים הקשורים לעירו. עם זאת, ההקפדה שלו כנראה שלא הועילה לקידום האינטרסים של חולון.

ההתנהלות של ששון היתה יוצאת דופן בגוף שבו שאר המנהלים וחברי הדירקטוריון לא ראו כל פסול בכך שהם ממליצים על מתן תרומות, תמיכות או חסות לגופים מעירם או מהמגזר שלהם, וגם משתתפים בהצבעות על כך. "יו"ר מפעל הפיס", כותב מבקר המדינה, "היה שותף להחלטות על מתן תמיכות של 1.5 מיליון שקל לגופים שהיה לו עניין בהם. בעשותו כך הוא פעל, לכאורה, מתוך ניגוד עניינים".

"ההערות של מבקר המדינה", הגיבה דוברת הפיס, "נוגעות לפחות מ-1% מהיקף הפעילות של הפיס". זה נכון, בין השאר, משום שהמדינה הקדימה תרופה למכה והורתה לפיס איזה שימוש עליו לעשות בחלק הארי של רווחיו (בעיקר בניית כיתות לימוד). לגבי אותו אחוז מרווחי הפיס שנותר לשיקול דעתה של הנהלת הפיס, גם על כך המדינה עומדת כנראה להתחרט. מנכ"ל משרד האוצר וחשב המשרד הורו בימים אלה על הפעלת ביקורת עומק במפעל הפיס, במטרה לראות כיצד ניתן "לסתום את הפרצות" שהתגלו בביקורת של מבקר המדינה.

דוברת מפעל הפיס מסרה בתגובה: "הפיס פועל על פי אמות מידה ציבוריות. לגבי ההערה על אפליה בין תמיכה בעולים מאירופה לעולים מאפריקה, חשוב לציין כי ועדת התרומות מתייחסת לכל פנייה בצורה עניינית בלבד, ולא לפי יבשת המוצא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully