שגריר ישראל בהונגריה דוד אדמון היה עסוק השבוע בראיונות רבים לתקשורת. שורה של גילויים מביכים על מעלליו לא ציננה את התלהבותו, כשתיאר את הישגיו בשלוש שנות כהונתו ומחה על פרסומים לא נכונים, לטענתו. במשרד החוץ בירושלים השתררה מבוכה.
רק בתחילת השנה אישרו שרת החוץ ציפי לבני ומנכ"ל המשרד אהרון אברמוביץ', שני משפטנים בהשכלתם, את הארכת כהונתו של אדמון למשך חודשיים. במשרד החוץ טענו השבוע כי מדובר בקיצור כהונה שתוכננה במקור לארבע שנים, אך שכחו לציין כי השנה הרביעית מותנה באישור השר. ההבטחה להארכת כהונתו של אדמון ניתנה שלא בסמכות ולא לפי הנוהל.
הכהונה הוארכה תוך הגמשת הכללים הנוקשים של שירות החוץ. החל באוגוסט ישהו בבודפשט שני שגרירים ישראלים, ובניגוד לכללים תתקיים החלפת התפקידים במדינת היעד. ההסדר המיוחד של אדמון יעלה למשלם המסים הון: שהותה של השגרירה המיועדת עליזה בן-נון ובני משפחתה, במשך 45 יום, במלון יוקרה במרכז העיר - בנוסף לרכב צמוד, משכורת מלאה וחשבון הוצאות - יעלו למשלים המסים עשרות אלפי שקלים מיותרים.
דוברת משרד החוץ התקשתה השבוע לציין את המשימה הדיפלומטית שהיה על אדמון להשלים בתקופת הכהונה המוארכת. כשהתבקשה לנמק את הגמשת הכללים לטובת אדמון, הודתה שמדובר בחריגה מן המקובל "בשל אילוצים הנובעים מקציבת כהונה של מינויים פוליטיים בשירות החוץ", ולא הוסיפה.
שני האירועים האחרונים שהביאו את אדמון לכותרות הם מסיבה פרטית שערך עבור חבר בבית השרד של השגריר בבודפשט, ותלונות על פעילות כמתווך בעסקה מתוכננת לרכישת בית החולים היהודי לשעבר בבודפשט, תמורת עמלה לבנו.
אלה היו רק חלק מהאירועים החריגים שליוו את השגריר במהלך שלוש שנות כהונתו. אבל במקום להפסיק את כהונתו במועד המתוכנן - לאחר שנתיים או במקרה הטוב שלוש שנים - העניק משרד החוץ לאדמון פרס. כך ניתן לו מרחב נשימה כדי לתכנן את המשך הקריירה שלו בהונגריה - הפעם כאיש עסקים פרטי.
פנסיונר בחובות
אדמון מונה לתפקידו ב-2004, על ידי שר החוץ סילבן שלום, במסגרת מיכסת המינויים הפוליטיים והאישיים המוקצית לשר. המינוי אמנם היה כחוק, אך במקרה של אדמון היו הנסיבות בעייתיות במיוחד. כישוריו לתפקיד כללו, לטענתו, את מוצאה ההונגרי של משפחתו (הוא עצמו יליד ישראל, ובראיון לעיתון הונגרי הודה שלא שלט בשפה ההונגרית עם כניסתו לתפקיד) וכן ניסיון חיים.
אדמון היה בן 67 בעת מינויו, ועשה היסטוריה בשירות החוץ בתור איש הסגל הראשון של המשרד, שעם כניסתו לתפקיד קיבל גם קצבת פנסיה מהביטוח הלאומי.
גם היעדר השכלה אקדמית לא הפריע לאדמון להתמנות לשגריר. שלום היה נחוש למנות את אדמון. הוא לא התעכב על פרטים טכניים, כמו השכלה או גילו המתקדם של אדמון, והגדיל לעשות כשהתעלם ממידע על הסתבכותו בשורת עסקים כושלים קודם למינוי, כמו גם על תביעות משפטיות ועל חובות לאנשי עסקים ולרשויות המס.
הסתבכות בחובות היא מכשול חמור בפני עובד מדינה, ומהווה שיקול חשוב בתחקיר הביטחוני שעובר מועמד לשירות המדינה בחו"ל. עול כלכלי עשוי לשבש את שיקול דעתו של שליח המדינה, ולהקל על מי שרוצים לסחוט אותו. הסתבכות כלכלית של דיפלומט רגישה במיוחד כאשר הוא נשלח למדינה שבה פועלים אנשי עסקים וחברות שלהם נותר בעל חוב.
בין השאר מדובר במיליארדר יולי עופר ובחברת האחים עופר הפעילה בהונגריה, וגם בבעל השליטה בחברת תה ויסוצקי שלום זיידלר. האחרון אף תבע את אדמון על חוב נטען של 62 אלף שקל. זיידלר ועופר הצטרפו לשלום בביקורו הרשמי בהונגריה במארס 2005.
בתביעה שהגיש זיידלר מאוחר יותר, ציין כי בערך באותו הזמן פנה לאדמון להשבת הכסף, אך אדמון שביקש את ההלוואה על רקע מצוקה כספית התעלם מכל פניותיו.
למרבה האבסורד, אדמון צבר חובות גם כלפי המדינה. במהלך בחינת כשירותו לתפקיד פנתה נציבות מס הכנסה לנציבות שירות המדינה, והתריעה כי אדמון הוא בעל חוב למס הכנסה. זאת כתוצאה מהסדר כופר שביצע ב-1992 עבור חברה בבעלותו שהסתבכה עם שלטונות המס. נציב מס הכנסה משה גביש חתם על העסקה, תוך הפעלת "שיקול דעת חריג" שעורר אז ביקורת קשה.
ב-1993 כיכב אדמון גם בכתב אישום שהוגש אז נגד יולי עופר, שהואשם בתרומה בלתי חוקית למסע הבחירות של שלמה להט לראשות עיריית תל אביב. התרומה התבצעה באמצעות העברה כספית פיקטיווית דרך חברה שבבעלות אדמון. אדמון ועופר סיימו את הפרשה בעוד עסקת כופר עם שלטונות המס.
לאחר שמינויו של אדמון אושר בנציבות שירות המדינה, נחשפו הסדרי הכופר והחובות. נציבות מס הכנסה הודיעה אז כי לא תאפשר לאדמון לצאת לתפקיד מבלי שיחתום על הסדר לתשלום החובות. בעצת יועציו המשפטיים חתם אדמון על הסדר חדש, ששלח אותו להונגריה עם הורדה אוטומטית של 70% ממשכורתו מדי חודש - ישירות מחשבון משרד החוץ לחשבון מס ההכנסה. מינויו לשגריר חילץ את אדמון מחובותיו.
הליברל הנאמן
המכבש שהפעיל שלום על נציבות שירות המדינה, לאישור מינויו של אדמון, לא הפתיע את מי שהכירו את מערכת היחסים בין השניים. אדמון היה פעיל מרכזי בתנועה הליברלית, שהפכה מאוחר יותר לפלג הליברלי בליכוד. אדמון היה מקורב במיוחד לשר יצחק מודעי, שמינה אותו לשורה של תפקידים ציבוריים, ומאוחר יותר ליועצו במשרד האוצר באמצע שנות ה-80.
באותה תקופה היה שלום מבאי לשכתו של מודעי, בתחילה כעיתונאי ומאוחר יותר כיועץ השר ואיש סודו הקרוב ביותר. אדמון ושלום הכירו, ובין השניים נרקמה ידידות שרק התחזקה במהלך השנים. בהתמודדויות הפנימיות בליכוד הסתמך שלום לא פעם על שרידי המחנה הליברלי במפלגה, שלאדמון היתה בו השפעה רבה.
לאחר מותו של מודעי ב-1998 עברו מפתחות הקופה של העמותה לחינוך דמוקרטי - שמומנה על ידי קרן נאומן הגרמנית - לידי אדמון. כספי הקופה תורגמו להשפעה פוליטית. כאשר התחרה שלום על משרת שר האוצר בליכוד, אירגן עבורו אדמון כנסי פעילים.
אדמון עצמו ניסה את כוחו בפוליטיקה המקומית, וב-1989-1998 כיהן במשך שתי קדנציות כחבר מועצת העיר תל אביב. פעילים שליוו אותו באותן שנים נותרו ממורמרים עד היום, מכיוון שלא שילם להם כספים בעבור פעילותם. כשפרש מהפוליטיקה המקומית, חזר להתמקד בחברות הפרסום (ראו מסגרת), אך גם שם לא צלחו העסקים.
מרשימת התביעות שהוגשו כנגדו וכנגד חברות בבעלותו ניתן ללמוד על סכסוכים כספיים רבים שאליהם נקלע אדמון באותן שנים. בפסק דין עקרוני בתביעה שהגישה מועצת רמת השרון נגד חברה בבעלותו של אדמון, על רקע ארגון חגיגות יום העצמאות, קבעה שופטת השלום בראשון לציון כי אדמון שיקר.
דו"ח חמור של היועצת המשפטית של רשות השידור, עו"ד חנה מצקביץ', קבע שאדמון היה אחד משורה של יועצים מיוחדים שמינה לעצמו מנכ"ל רשות השידור דאז יוסף בראל, המקורב אף הוא לליכוד. על פי הדו"ח, אדמון מונה ליועץ מיוחד לענייני פרסום בשכר של כ-22 אלף שקל בחודש. בכיר ברשות השידור באותה תקופה, שעבד עם בראל, אמר השבוע כי "מדובר בתגמול על המלצות שנתן אדמון לבראל עם ההצעה למנותו למנכ"ל. בפועל לא ניתן ייעוץ".
עם פרסום ממצאי הדו"ח טען אדמון כי הוא יועץ מקצועי לכל דבר, וכי היכרותו מרובת השנים עם בראל אינה משנה דבר. כמו בכל תגובותיו לתקשורת כאשר נחשפה מעורבותו בפרשה בעייתית, לא שכח אדמון לפאר את הישגיו ואת יכולותיו המקצועיות היחודיות. "יש הרבה דברים שהתפתחו לטובה כתוצאה מהייעוץ שאני עוסק בו", טען.
אדמון שמר על קשר הדוק עם שלום כאשר האחרון שימש שר אוצר, והיה מבאי לשכתו וביתו של השר. כשנכנס שלום לתפקיד שר החוץ בפברואר 2003, זכר שאדמון סיפר לו שהוא רואה את עצמו כמועמד מתאים לתפקיד השגריר במדינת מוצאה של אמו. באותה תקופה כיהנה בתפקיד בבודפשט יהודית ורנאי שורר, שגרירה מקצועית שצמחה במשרד החוץ. לשגרירה היו נסיבות אישיות מיוחדות שבגללן ביקשה הארכה בכהונתה, אך שלום - שהיה להוט למנות את אדמון - סירב לכל בקשותיה.
לאחר כל המכשולים שצצו בדרך, החל אדמון את כהונתו באוגוסט 2004. השבוע סירב שלום להתייחס לבעיות שעלו במהלך כהונתו של אדמון, ומסר רק כי "מינוי אדמון נעשה בדרך המקובלת, באישור ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה והממשלה, ועבר פה אחד בכל אחד מהשלבים".
אדמון מקדם קזינו
על פי הביוגרפיה המופיעה באתר השגרירות, אדמון מכהן במקביל לתפקידו כשגריר גם כחבר נשיאות האיגוד הבינלאומי לפרסום, חבר ההנהלה העולמית של הארגון לפרסום (IAA), חבר נשיאות איגוד לשכות המסחר, חבר נשיאות לשכת המסחר ישראל-אמריקה, יו"ר הפורום הכלכלי ויו"ר קבוצת אדמון תקשורת.
שלל הפעילויות נדמות מעייפות למדי על רקע הפעילות האינטנסיווית שעליה הוא מדווח בראיונות. מרשימת התארים ומשיחות עם אנשים המכירים את אדמון, עולה שהאהבה לעסקים ולפוליטיקה - ובעיקר לחיבור הפורה שבין שני התחומים - לא נטשה את אדמון בתפקידו החדש.
הקהילה היהודית בהונגריה היא השלישית בגודלה באירופה. יותר מאלף סטודנטים ישראלים לומדים רפואה במדינה, וחברות ישראליות רבות פעילות בשוק המקומי. היקף הסחר בין המדינות הוא כחצי מיליארד דולר בשנה, וגדל בהתמדה.
על רקע זה מצא אדמון כר נרחב לפעילותו. כבר עם כניסתו לתפקיד, בפגישות שקיים עם ראשי הקהילה היהודית, הדגיש אדמון את החשיבות שהוא רואה בהגדלת הפעילות העסקית הישראלית בהונגריה. כך אמר גם בשורה של ראיונות בתקשורת ההונגרית, שהעניק עם כניסתו לתפקיד.
על פי מידע שנבדק במשרד החוץ, אדמון עסק בפעילות נמרצת עבור כמה יזמים ישראלים שפעלו בהונגריה. למשל, אדמון היה מעורב במגעים לקראת עסקה לרכישת בית החולים היהודי בבודפשט, שבה הובטחה עמלה לבנו ערן. האחרון בחר, מכל המקומות בעולם, לפעול בשנים האחרונות בהונגריה. אדמון ובנו הכחישו השבוע את הפרסומים בעניין.
גם אם לא קידם ישירות את עסקיו של בנו, על פי התלונות היה אדמון מעורב בזמן כהונתו בקידום עסקיהם של ישראלים רבים בהונגריה. בין השאר, פנה לראש עיריית בודפשט בשמה של משפחת בליליוס הירושלמית, כדי שיפעל להארכת זיכיון לקזינו שלה המשפחה בעיר.
בעיר פומז שמצפון לבודפשט סייע אדמון לקבלן ישראלי לרכוש פרויקט נדל"ן גדול. בעיריות משנה של בודפשט פעל אדמון למען חברות ישראליות כדי שיקבלו פרויקטים לפיתוח נדל"ן ציבורי.
במקביל קידם אדמון גם את רמת החיים האישית שלו. אדמון צבר חובות בכמה מסעדות יוקרה בעיר ובשירות קייטרינג יוקרתי, שאותו שכר לצורך אירועים פרטיים שערך בביתו - זאת על פי דיווח שמסר באותה תקופה קצין המינהלה האזורי של משרד החוץ, עמיקם לוי, למטה המשרד בירושלים.
כמו כן, בביקורת שנערכה מאוחר יותר נמצאה חפיפה מעוררת תמיהות בין המסעדות שבהן נצברו החובות לבין המסעדות שבהן אירח השגריר אורחים רשמיים רמי מעלה. בין השאר נבדק החשד שאדמון החזיר את חובו למסעדות באמצעות התשלום בעבור הסעודות הרשמיות.
אדמון מסר השבוע כי הטענות נבדקו, אך לא נמצא בהן דבר. בעניין שירות הקייטרינג אישר כי שכר את שירותיו בעבר, אבל הוסיף כי הפסיק את ההתקשרות לאור המחיר הגבוה, ולא נותר חייב דבר.
גם במקרה אחר נראה שאדמון התבלבל בין תחביביו האישיים לשליחותו הרשמית. אדמון לא זנח את אהבתו לכדורסל גם בהונגריה, אפילו אם מדובר בנסיעה מחוץ לגבולות המדינה. ב-2005, כששיחקה מכבי תל אביב כדורסל בבלגרד בירת סרביה, הטריח עצמו אדמון לעודד את הקבוצה, כיאה לדיפלומט ישראלי גאה.
אלא שאדמון החליט שמדובר במשימה דיפלומטית חשובה מספיק כדי לרתום אליה גם את רכב השרד של השגריר. את נהגו ואת המאבטחים הותיר להמתין לו על הגבול. לדברי אדמון, הוא נסע עם הרכב הצמוד, האמור לשמש אותו בכל עת, והכל נעשה על פי החוק. "משחק הכדורסל האמור התקיים בעיר סמוכה לגבול ההונגרי. שמחתי לחזות במשחק שבו השתתפה מכבי תל אביב", אמר. לשם הבהרה, המרחק בין בודפשט לבלגרד הוא 600 ק"מ.
יום עצמאות לעסקים
בינואר 2005 נערך בהונגריה טקס ממלכתי לציון 60 שנה לשחרור גטו בודפשט מהגרמנים על ידי הצבא האדום. בטקס נכחו ראש ממשלת הונגריה, נציגי האפיפיור והקהילה הדיפלומטית - אבל למרבה הפלא לא נכח בו אף נציג בכיר של שגרירות ישראל בהונגריה.
כשנחקרה ההיעדרות המביכה, התגלה כי אדמון, שכבר אישר את השתתפותו בטקס, האריך חופשה מתוכננת ושהה בישראל ביום שבו נערך הטקס. על סמך התחייבותו של אדמון להשתתף בטקס, קיבל מספר שתיים בשגרירות - המשמש כמחליפו הרשמי של אדמון - אישור לצאת בעצמו לחופשה. ברגע האחרון שינה אדמון את דעתו, וישראל נותרה ללא ייצוג ראוי. מבוכה גדולה נגרמה לקהילה היהודית המקומית.
חודשיים מאוחר יותר הגיע שר החוץ שלום לביקור בהונגריה בראש משלחת עסקים, וזכה לכבוד מלכים בחסותו של אדמון. אדמון דאג לאירוח מלכותי לשלום - שכר חברת קייטרינג יוקרתית לאספקת מזון משובח לקבלת הפנים, והזמין שולחנות בכמה ממסעדות היוקרה בעיר. שלום לא שכח לו את האירוח, ובראיון שנערך עמו לאחר הביקור שיבח את מה שהספיק אדמון לחולל ביחסי שתי המדינות בזמן הקצר שכיהן אז בתפקיד.
כשהוא מעודד מהצלחת הביקור של שלום, פנה אדמון לארגון חגיגות יום העצמאות בשגרירות. באופן מסורתי נחשבות חגיגות יום העצמאות בנציגויות ישראל בעולם כמפגן כוח של השגריר. לחגיגות האלה מוזמנים כל בכירי השלטון ועולם העסקים המקומי,
בהם גם ישראלים הפועלים באותן מדינות. אדמון הלך עם המסורת עד הסוף. הוא אירגן באולם הקונגרסים של בודפשט במלון נובוטל אירוע מנקר עיניים, שעלותו הסתכמה ב-90 אלף דולר.
על פי הוראות משרד החוץ, ניתן לקבל תרומות של חברות ישראליות למימון האירוע. אך כדי למנוע "זליגה" של כספים לתקציב האירוח השוטף של השגרירות, נקבע שלצורך זה ייפתח חשבון נפרד בפיקוח משרד החוץ. אדמון לא ממש הקפיד על הסעיף הזה, כמו שלא הקפיד על זהותם של נותני התרומות.
על פי דו"ח מבקר המדינה, שבדק בין השאר את אותה מסיבה, נאספו תרומות בסך 113 אלף דולר, מתוכן כ-30 אלף דולר רק לאחר האירוע. הדו"ח לא נתן מענה לגבי הפרש של 23 אלף דולר בין היקף התרומות לעלות האירוע.
גם דרכי גיוס הכספים למסיבת יום העצמאות היו רחוקות מהנהלים. איש מאנשי השגרירות לא שותף בהחלטה לאילו חברות לא-ישראליות לפנות, ואת המלאכה הזו הפקיד אדמון בידי חברת יחסי ציבור הונגרית שבבעלות ידידו הקרוב אטילה רגצי. זו אספה עבור האירוע כספים מחברות הונגריות, שלא עברו דרך חשבון השגרירות.
בתמורה פירסמו החברות מודעות בחוברת שהופקה לרגל האירוע, שאת הפקתה הפקיד אדמון בידי בנו של מקורב מקומי אחר. גם האירוע עצמו נשא אופי מסחרי: נותנות החסות פורסמו בו בהבלטה כמעט כמו סמליה הרשמיים של המדינה.
אדמון טען בתגובה כי הכסף שהוקצב עבור האירוע לא הספיק לקיום אירוע מכובד, ולכן אסף תרומות. "חגיגת יום העצמאות היתה הצלחה גדולה, שפיארה וחיזקה את תדמיתה של מדינת ישראל בהונגריה, בקרב אנשי השלטון, הקהילה היהודית, הקהילה הדיפלומטית וכל האורחים שהשתתפו באירוע.
האירוע נערך בהתאם לנהלים הכתובים של משרד החוץ. החוברת האמורה הוצאה על ידי משרד ההפקות העורך גם את הפסטיבל היהודי בבודפשט. ידוע לי כי מחירי ההפקה נבחנו על ידי האחראים בשגרירות להפקות דפוס, והתשלום היה נמוך ממחירי השוק. הביקורת שנעשתה על ידי נציגים שנשלחו לצורך כך להונגריה, בעקבות תלונות כזב, גרמה להוצאות מיותרות למדינה, ולא העלתה כל ממש".
מבקר המדינה חשב אחרת. בדו"ח שהוציא לאחר שבדק את הפרשה קבע כי "שימוש בכספי הישראלים 'המעוניינים' - בעלי עסקים במדינות היעד - יוצר חזות שלילית למשרד ולמדינה שאותה הוא מייצג. תרומות הן נושא רגיש, ועדיף שקבלת הפנים תהיה צנועה, על חשבון תקציב המשרד; מאשר שתהיה ראוותנית (ולמצער ראויה), על חשבון בעלי עסקים ישראלים".
ממשרד החוץ נמסר השבוע כי "בעבר נבדקה תלונה הנוגעת לקבלת תרומות לאירוע לציון יום העצמאות. לאחר בדיקת התלונה והמלצות עבודת מטה שהתקיימה בעקבותיה במשרד, אישרה שרת החוץ את ההנחיה האוסרת גיוס תרומות לאירועי יום העצמאות".
מפגן כוח בבית השגריר
מלבד קידום תדמיתה של ישראל, השקיע אדמון מזמנו גם בקידום קשריו החברתיים עם צמרת השלטון והעסקים המקומית. בשנות ה-80 וה-90 הוזכר ביתם של בני הזוג אדמון במדורי הרכילות כמוקד חברתי, שבמרכזו יכולות האירוח המרשימות שלהם. גם בהונגריה היה מעון השגריר מוקד לעלייה לרגל. מלבד אירועים כמו קבלת פנים לכבוד ביקוריהם של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, בני הזוג אירחו בביתם קונצרטים וארוחות חגיגיות לרוב.
לפחות באחד המקרים התבלבל אדמון בין תחביביו למעמדו הרשמי. לפני כמה שבועות קיים בביתו אירוע לרגל חתונת בתו של ידידו רגצי, מפרשת חגיגות יום העצמאות. המסיבה נערכה בבית השגריר בשבת, תוך שימוש במאבטחי השב"כ, שנאלצו לצורך זה לוותר על יום המנוחה שלהם. אדמון ניסה לגייס לצורך האירוע גם כמה מעובדי המינהלה של השגרירות, אך לאחר שהקונסול לענייני מינהלה התנגד - בטענה שמדובר באירוע פרטי שאינו קשור לעבודת השגריר - והעביר דיווח לירושלים, שינה אדמון את דעתו.
במכתב שהעביר אדמון להנהלת משרד החוץ לפני כשבועיים, הוא מאשים כי מי שהדליפו את הפרשה לתקשורת עשו זאת בניסיון לרדוף אותו אישית, ותוך פגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל. לדבריו, האירוע התקיים על פי כל הכללים המקובלים.
במכתבו מתפתל אדמון בין שתי גרסאות, ומקפיד לערב ביניהן באופן שיקשה על הנהלת משרד החוץ לבדוק את פרטי הפרשה. על פי הגרסה הראשונה, "כמה חודשים לפני קיום האירוע החלטנו רעייתי ואני להזמין את ידידינו ההונגרים לרגל מלאת 25 שנה לחיינו המשותפים". ועל פי הגרסה השנייה, "תוך כדי תכנון האירוע, התברר לנו כי באותה שעה אמור להתקיים טקס הנישואין של בתו של אחד מידידינו הקרובים ביותר בהונגריה".
לאחר מכן עובר אדמון לתיאור החלטה משותפת לאחד את האירועים, לאור זהות מופלאה של רשימות המוזמנים בשניהם. "סוכם כי רעייתי ואני נזמין את אורחינו באמצעות הטלפון, ואילו חברנו יודיע להם להגיע לבית ללא ציון כי זהו בית השגריר".
רגצי, ידידו הקרוב של אדמון, הוא דמות מוכרת מאוד בהונגריה. הוא מקורב לראשי מפלגות הימין ולכמה פוליטיקאים בכירים גם במפלגת השלטון. המסיבה, שהידהדה גם בתקשורת ההונגרית, הצליחה להביא לביתו של אדמון 12 שרים ושרים לשעבר, כ-20 חברי פרלמנט, שופטים, פקידים בכירים ואנשי עסקים. בית השגריר הפך ממעון אירוח רשמי לתפאורה בעבור מפגן כוח שערך ידידו של השגריר. את החשבון עבור האבטחה המתוגברת לא הוציא השגריר מכיסו.
במכתבו ניסה אדמון לשוות לאירוע הפרטי מעמד של שליחות דיפלומטית: "באווירה ידידותית ותומכת היתה לי הזדמנות להסביר לאורחים המכובדים ולנציגי השלטון מביניהם את המצב הפוליטי שנוצר עם השתלטות החמאס בעזה. לפעילות כזו, הנעשית במקביל לפעילות בצינורות הרשמיים, חשיבות עצומה".
במשרד החוץ לא התרשמו ממכתבו הנרגש של אדמון, והחליטו על בדיקה של הפרשה.
על סף קריירה חדשה
על אף שעבר זה מכבר את גיל הפנסיה, אדמון אינו מתכוון לפרוש מעבודה בקרוב. בכמה אירועים שנערכו באחרונה בהונגריה, סיפר שקיבל הצעה להתמנות כיו"ר לשכת המסחר ישראל-הונגריה. בקהילה העסקית המקומית יש המעריכים כי יעבור לעסקים. משרד החוץ מובך בכל פעם מחדש כשנציג רשמי של ישראל מסיים את כהונתו, ועובר לעסקים במדינה שבה כיהן. כדי למנוע את התופעה, נגזרה על שגרירים תקופת צינון של שנתיים.
אך אחד מקודמיו של אדמון בתפקיד השגריר בהונגריה, המפכ"ל המנוח דוד קראוס - עוד מינוי פוליטי - קבע כבר בעבר תקדים שעשוי לשרת את אדמון. הוא קיבל היתר מנציבות שירות המדינה לקצר את תקופת הצינון, והחל לנהל עסקים בהונגריה.
אדמון עדיין לא הגיש בקשה דומה, אך נראה שבמשרד החוץ לא יעשו לאדמון חיים קלים אם יבקש אישור כזה. גורמים במשרד מבטיחים לנער את האבק מעדויות שנגבו בעבר, ולנסות להביא את העדים להגיש תצהירים שיטופלו על ידי גורמים בעלי סמכויות חקירה, כמו נציבות שירות המדינה. כל הפרטים המתפרסמים כאן הועברו לידיעת משרד החוץ לצורך קבלת תגובתו. התגובה היתה לקונית: "משרד החוץ מתייחס במלוא החומרה לתלונות שהועברו אליו באחרונה. הנושא הועבר לטיפול הגורמים המוסמכים".
"אני שוקל את צעדי"
תגובתו של דוד אדמון: "אני מינוי אישי של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ושר החוץ דאז סילבן שלום. בעניין תרומתי לשיפור היחסים בין המדינות, עלי לספר כי ביולי 2004 נערכה פגישה אצל שרון, בהשתתפות סגן ראש הממשלה ההונגרי, מר קיש פטר.
מתוך תרשימי השיחות ניתן לקרוא כי שרון ביקש שאקדיש את מירב זמני לשיפור מערכת היחסים הכלכלית בין המדינות. ואכן ב-2004 היה היקף הסחר בין שתי המדינות 140 מיליון דולר, ובסוף 2006 הגענו ל-500 מיליון דולר. בנוסף הוכפלו ההשקעות הישראליות בהונגריה, דבר המחזק את מעמדנו המדיני כאן.
"במהלך כהונתי כאן סייעתי, ואני מסייע, לגורמים עסקיים וליזמים ישראלים להעלות את רמת הפעילות שלהם. את תרומתי לתפקיד אסכם לאחר סיום כהונתי.
"תאריך סיום כהונתי נקבע במכרז שפורסם על ידי משרד החוץ בנובמבר 2006, ולשונו: תחילת התפקיד "במהלך ספטמבר". כך היה ידוע לכל מי שניגש למכרז. על בסיס זה, בתיאום עם מנכ"ל המשרד - ועל אף שדובר קודם לכן על אפשרות להארכה בת כמה חודשים - נתתי את הסכמתי לתת חסות לאירועי הפסטיבל היהודי בבודפשט, המסתיים ב-9 בספטמבר. ב-10 בספטמבר אקיים את קבלת הפנים לרגל ראש השנה ואסיים את כהונתי כאן.
"ערב נסיעתי ניהלתי דיון עם מס הכנסה, שעיקרו ויכוח על ערבות אישית שלי, כביכול, לחברה שהיו לה מחלוקות עם מס ההכנסה. הסכמתי לשלם ממשכורתי מדי חודש, והחוב אכן שולם וכוסה במלואו. חובות החברה המשפחתית, שהפסיקה פעילותה, שולמו מהלוואות שנלקחו בישראל מבנקים ישראליים.
"הטענות העולות, בזו אחר זו, שתחילתן עוד בטרם כניסתי לתפקיד, המשכן בעיוות אירועי יום העצמאות כאן ועד להאשמות האחרונות - אמורות לעורר את יצר הסקרנות העיתונאי, ולהוביל לבחינת זהותם ומניעיהם של האנשים העומדים מאחורי גיבוב דברי הרפש שהועברו אליך. כרגע אני שוקל את צעדי בסיום תפקידי, אם משרד החוץ עצמו לא ינהל חקירה ויגיע לשורש האמת".
הפרסומאי הוותיק התקשה להסתגל לשינויים
דוד אדמון נמנה עם ותיקי ענף הפרסום בישראל. ב-1977 נבחר ליו"ר איגוד משרדי הפרסום.במשך חמש שנים כיהן בתפקיד הבכיר ביותר בתעשיית הפרסום, הנחשב למייצג של התעשייה כולה. במרוצת השנים מילאו תפקיד זה פרסומאים בכירים, מרביתם ממשרדי הפרסום הגדולים בישראל.
בשנות פריחתו כפרסומאי, שנות ה-60 וה-70, טיפל אדמון בכמה מהחברות הגדולות במשק ומשרדו נחשב למשרד הפרסום החדשני והמוביל בתחום. עיקר לקוחותיו היו יבואניות רכב גדולות. בנוסף הקים את חברת מודע-פון, שעסקה בהדפסת מודעות דרושים, תחום שנהפך באותם ימים למכרה זהב.
בסוף שנות ה-70 ירד קרנו של פרסום אדמון. השוק החל לסגל לעצמו שיטות עבודה חדשות. אם עד אז עשה התקציבאי את כל עבודת הפרסום - החל בשיחות עם הלקוח, דרך בניית הקמפיין ועד להוצאתו לפועל - בסוף שנות ה-70 החל תהליך של התמקצעות בענף. שיטות הפרסום האירופיות יובאו לישראל על ידי פרסום אריאלי, שנהפך גם למוביל בתחומו. המשרד התחלק למחלקות: תקציבאות לטיפול בלקוח, קריאייטיב לבניית החלק היצירתי של הקמפיין וכדומה.
אדמון התקשה להסתגל למציאות המקצועית החדשה, והחל להתרחק מעבודת הפרסום. ב-1992 נכנס ערן אדמון לנעליו של אביו, ושינה את שם המשרד ל"פרסום אדמון החדש". לאחר עשור פרש הבן מהמשרד. בסוף 1999 ביקש מס הכנסה להכריז על אדמון כפושט רגל, בשל חובות של כ-700 אלף שקל של המשרד (במתכונתו הקודמת). את הפרשה הגדיר באותם ימים דוד אדמון כ"ויכוח עקרוני עם מס הכנסה".
בשנים האחרונות המשרד קיים, כחברה אחרת, בשם "קבוצת אדמון". זו חברה קטנה יחסית שמטפלת בתקציבי פרסום לא גדולים, בעיקר בתחום התיירות. לקוחותיו הגדולים של המשרד הם סוכנות הנסיעות פגסוס ישראל, חברת קשרי תיירות וסוכנות הנסיעות סביב העולם. לאחר שנותיו כפרסומאי, עבר אדמון לשמש כיועץ לענייני פרסום. בין השאר שימש יועץ פרסום לרשות השידור.
דוד אדמון
נולד: תל אביב, 1937
מצב משפחתי: נשוי + 4
שפות: עברית, הונגרית ואנגלית
תפקידים בהווה: שגריר ישראל בבודפשט, נשיא חטיבת ישראל של האיגוד הבינלאומי לפרסום וחבר ההנהלה העולמית של הארגון לפרסום (IAA)
תפקידים קודמים: יו"ר האיגוד הישראלי לפרסום, משנה ליו"ר רשות השידור, יו"ר דירקטוריון חברת עזרה ובצרון
עוד משהו: ביתם של בני הזוג אדמון כיכב במדורי הרכילות בשנות ה-80 כמוקד חברתי
החל באוגוסט ישהו בבודפשט שני שגרירים ישראלים - ובניגוד לכללים תתקיים החלפת התפקידים במדינת היעד
גיא לשם
6.7.2007 / 12:11