ענקיות מדיה רבות ניסו לפרוץ לשוק הסיני בעשרים השנים האחרונות, אך רק מעטות מהן הפגינו התלהבות ותקיפות כפי שעשתה ניוז קורפ, החברה שבשליטת רופרט מרדוק. מרדוק החניף למנהיגי המפלגה הקומוניסטית וקיים עסקים עם ילדיהם. רשת פוקס ניוז שלו סייעה לחברת הטלוויזיה המובילה של סין לפתח אתר חדשות.
אשתו השלישית של מרדוק, ונדי, היא סינית שעבדה בעבר בחברת הטלוויזיה של מרדוק בהונג קונג, רשת סטאר. תפקידה בניהול השקעות ויצירת קשרים בקרב האליטות בסין, מדגיש את חוסר הוודאות בקרב משפחת מרדוק בנוגע לניהול החברה לאחר שמרדוק בן 76 יפרוש או ימות. על רקע ניסיונותיו של מרדוק לרכוש את המו"לית של ה"וול סטריט ג'ורנל", דאו ג'ונס, ניסיונו בסין מושך תשומת לב - לא בשל הרווחיות, אלא בגלל סגנון הניהול שלו.
לדברי כמה עובדים לשעבר בחברה, מרדוק משתף פעולה עם חברות הטלוויזיה הממשלתיות ועם הצנזורה הסינית. הם טוענים כי הוא מטפח קשרים פוליטיים שהוא מקווה כי יגנו על יוזמותיו העסקיות ממכשולים רגולטוריים.
בנאומים ובראיונות מרדוק תומך לרוב במדיניות ההנהגה הסינית, ותוקף את מבקריה. קבוצה של עיתונאים ב"וול סטריט ג'ורנל" היושבים בסין האשימו אותו, במכתב לבעלי המניות של דאו ג'ונס, ב"הקרבת היושר העיתונאי כדי לספק מטרות אישיות ופוליטיות" - טענה שניוז קורפ דוחה.
מרדוק הפך לאיל המדיה הזר האהוב על ההנהגה הסינית. הוא סעד עם נשיא סין לשעבר, ז'אנג זמין, במטה המפלגה בבייג'ין, ונפגש עם כמה מחברי המפלגה השלטת בבייג'ין, ניו יורק ולונדון. ערוצי טלוויזיה הקשורים למרדוק משדרים יותר תכניות בסין מכל חברת מדיה זרה אחרת.
"המציאות היא שממשלת סין לא תיתן לשום דבר קיצוני להתרחש במדיה", אומר גארי דייוי, אוסטרלי שניהל בעבר את סטאר טי.וי.
נציגי ניוז קורפ בבייג'ין ובהונג קונג נמנעו מלמסור תגובה לכתבה זו. יצוין כי לאחר כתבה על צורת הניהול של מרדוק, פירסמה ניוז קורפ הצהרה: "ניוז קורפ שיתפה פעולה באופן עקבי עם 'ניו יורק טיימס' בסיקורו את החברה. עם זאת, האג'נדה של סדרה זו נועדה בצורה כה בוטה לקדם את האינטרסים המסחריים של 'טיימס' - באמצעות חתירה תחת מתחרה ישירה שעלולה להפוך לאימתנית עוד יותר - שהמשך שיתוף הפעולה במתקפה הזדונית יהווה חוסר אחריות מצידנו. באופן אירוני, 'טיימס', תוך ניצול עמודי החדשות שלו לקידום האג'נדה העסקית שלו, עושה בדיוק את מה שהוא מאשים אותנו בו, בלי להציג הוכחות לכך".
סין מעולם לא הייתה חיונית עבור ניוז קורפ. פעילותה שם מהווה חלק קטן בלבד מהחברה, ששווי השוק שלה 68 מיליארד דולר. ואולם מרדוק פועל כבר 15 שנה ליצירת רשת טלוויזיה בלוויין שתגיע לכל שוק מרכזי בעולם, כולל סין. הוא חושק בפרסום מקוון המוערך ב-50 מיליארד דולר, וזורם בעיקר לערוצי החדשות הממשלתיים.
גם מתחרותיה של ניוז קורפ בתחום הטלוויזיה והקולנוע - דיסני, ויאקום וטיים וורנר - נאלצו להיענות לדרישות הסינים בתמורה לכניסה לשוק הסיני. ואולם לדברי עובדיו, מרדוק נתן יותר. "הסינים גילו כי רופרט הוא קיסר אמיתי, השולט בעצמו בכל", אומר ה.ס. ליו, שהיה אחראי על הקשרים עם הממשל בסין מטעם ניוז קורפ. "מתחרותיו נתקלו בביורוקרטיה רבה ולא תמיד יכלו להתאים עצמן", הסביר.
כשרופרט מרדוק ביקר בשנחאי ב-97', הוא התוודע לוונדי דנג, אז עובדת זוטרה בניוז קורפ בהונג קונג, ששימשה כמתורגמנית שלו. הם חקרו את העיר יחדיו. "הוא נדהם מהמקום", נזכר ברוס דובר, לשעבר מנהל בניוז קורפ בסין, "וגם ממנה", הוסיף. תוך שנתיים, מרדוק עזב את אשתו השנייה ונשא את דנג לאשה.
כניסה קטסטרופלית
הכניסה הראשונית של מרדוק לסין הייתה קטסטרופלית. זמן קצר לאחר שרכש את סטאר טי.וי בהונג קונג בכמיליארד דולר ב-93', הוא נשא נאום בלונדון שהרתיח את ההנהגה הסינית. הוא אמר שטכנולוגיית התקשורת המתקדמת מהווה "איום ברור למשטרים טוטליטריים ברחבי העולם".
ראש הממשלה לי פנג העביר מייד חוק האוסר על בעלות פרטית של אנטנות לווייניות, שבעבר פרחו על גגות הבתים. קיומה של סטאר טי.וי היה בסכנה. המנהיגים הסינים דחו את ניסיונותיו להתנצל פנים אל פנים - חרם שנמשך כמעט ארבע שנים. מרדוק ניסה לפייסם.
יעד אחד שלו היה דנג שיאופינג, שכבר פרש, אך עדיין היה מראשי ההנהגה הסינית. הרפר קולינס, חטיבת הספרים של מרדוק, פירסמה ביוגרפיה של דנג, שנכתבה על ידי בתו, דנג רונג. אף כי הספר בעיקר מיחזר תעמולה על דנג, מרדוק ערך השקה מפוארת לספר בניו יורק, אך מכירותיו היו מאכזבות. הוא גם טיפח את קשריו עם בנו הבכור והנכה של דנג, דנג פופאנג. לפי עובד לשעבר בניוז קורפ, מרדוק שכר מטוס פרטי כדי להוביל להופעות קבוצת אקרובטים נכים, בה תמך דנג, להופעות ברחבי העולם.
סטאר טי.וי שינתה את לוח השידורים שלה כדי להתאים לטעם הסיני. ב-94' הורידה את ערוץ BBC ניוז, שהכעיס את הממשל הסיני לעתים קרובות בדיווחיו השוטפים על המדינה. מרדוק אמר כי ההחלטה הייתה עסקית, ולא פוליטית. ואולם דיווי הוסיף כי לחץ על החברה הבריטית להפסיק לשדר את הסרטון של אדם שנעמד מול טנק ליד כיכר טייננמן - התמונה הבלתי נשכחת מהטבח במפגינים הפרו-דמוקרטים ב-89' - בעת הפסקות הפרסום. הוא אמר כי ב-BBC סירבו לכך בטענה שהסרטון הוא תיעוד עיתונאי. "ה-BBC מעולם לא הבינו את רגישות המצב", אמר דיווי. "זה היה עקשני ומטומטם. אף צד לא מאוד הצטער על סיום הקשר".
סטאר, אף כי היתה איום פוטנציאלי על המדינה החד מפלגתית, הייתה גם הזדמנות חדשה. בכירי הממשל הסינים לא אהבו את הסיקור החדשותי של אמצעי המדיה המערביים בסין, ורצו להציג פנים משלהם לעולם. מרדוק סיפק להם את הגישה שרצו.
ב-96' הוא הקים מיזם משותף עם ליו צ'אנגל, לשעבר שדרן ברדיו של הצבא הסיני, ובעל קשרים עם בכירים בזרוע התעמולתית של הממשל. ערוץ החדשות והבידור המשותף, פניקס, שידר תוכניות למספר המצומצם של משקי בית בעלי אישור לצפות בשידורים זרים בסין. מרדוק שידר את אותן תוכניות ברחבי העולם.
הערוץ חיקה את הקצב המהיר ואת סגנון הדיווח המערבי, וניער את מגזר החדשות המעונב בסין, שעדיין כלל בעיקר קריינים המקריאים טקסטים כתובים על פגישות בין בכירי המפלגה. פניקס השתדלה להימנע מסוגיות פוליטיות רגישות. הערוץ אמנם הדגים כי תחום החדשות בסין יכול להיות דינמי יותר בלי לערער את המשטר, אך הוא גם הראה כי מרדוק יכול להיות נכס, ופרץ את דרכו של איל ההון לפגישות עם בכירי ממשל.
הנשיא הסיני בירך
בסוף 98' הזמין הנשיא ז'יאנג את מרדוק לבניין המפלגה. סוכנות הידיעות הרשמית של סין, סינחואה, הבהירה את מעמדו החדש של איל המדיה: "הנשיא ז'יאנג הביע הערכה למאמציו של איל המדיה העולמי רופרט מרדוק לייצג את סין באופן אובייקטיווי, ושיתוף פעולה עם העיתונות הסינית בשנתיים האחרונות", נכתב בסוכנות הידיעות.
משפחת מרדוק החרתה החזיקה בעמדה הרשמית של ממשלת סין. בראיון ל"וניטי פייר", אמר מרדוק על הדלאי למה כי "יש ציניקנים האומרים שהוא נזיר מאוד פוליטי המדשדש בנעלי גוצ'י". בנו ג'יימס, שניהל את סטאר ב-2000-2003, אמר בנאום בלוס אנג'לס ב-2001 כי כתבים מערביים בסין תומכים "בכוחות הפוגעים ביציבות של ממשלת סין". הוא יצא נגד אנשי תנועת הפאלון גונג, הסובלים מדיכוי אלים בסין.
"וול סטריט ג'ורנל" זכה בפרס פוליצר על סיקור דיכויה של תנועת הפאלון גונג ב-2001. "אם וול סטריט ג'ורנל היה בידי מרדוק ייתכן שסדרת המאמרים על הפאלון גונג לא היתה רואה אור", כתבה בחודש שעבר קבוצת עיתונאים של ה"ג'ורנל".
בכירי ניוז קורפ טוענים כי חששות אלה חסרי יסוד. אף כי כמה עיתונאים שעבדו בסין בשנות ה-90 עבור ניוז קורפ טוענים כי עורכיהם לחצו עליהם למתן את הסיקור בעניינים רגישים, עיתונאים בעמדות כאלה כיום אומרים כי אינם מרגישים לחצים מסוג זה.
עד סוף שנות ה-90 מרדוק כבר החל להגיע לסין כמה פעמים בשנה. לעתים קרובות הצטרפה אליו אשתו ונדי, שעזבה את תפקידה הרשמי בחברה. לדברי עובדים לשעבר בניוז קורפ, היא המשיכה לחפש השקעות עבור החברה בסין, ולקחת חלק בהחלטות אסטרטגיות בחברה. אחד מתפקידיה היה יצירת קשר בין בעלה ליזמים מקומיים. משפחת מרדוק השקיעה כ-150 מיליון דולר בשש חברות בשנים 1999-2001. לדברי בכירי ניוז קורפ, רק אחת, נטקום, נשאה רווח.
ואולם אחד היזמים שהתיידדו עם משפחת מרדוק היה ז'יאנג מיאנהנג, בנו של הנשיא. לדברי בכירים לשעבר בניוז קורפ, המחשבה הייתה כי זי'נאג יוכל לסייע לסטאר להפיץ את שידוריה בצורה רחבה יותר. לא ברור איזה תפקיד שיחק ז'יאנג בעניין, אך ב-2002 קיבלה סטאר את האישור הראשון לחברה זרה למכירת תוכניות לחברות כבלים במחוז גואנדונג. זאת תמורת הסכמה לשדר תוכניות סיניות בארה"ב ובבריטניה. מאוחר יותר הסכימה טיים וורנר לתנאים דומים.
מיי ספייס בסינית
ניוז קורפ ושותפותיה במיזם שלטו בתשע מבין 31 ערוצי הטלוויזיה הזרים (כולל ערוצי חדשות, סרטים, ערוצי מוסיקה וספורט) - יותר מכל חברה זרה אחרת. אך משהחלה ניוז קורפ לנצל מיזמים משותפים עם חברות סיניות לשידור ברחבי סין לאוכלוסייה הכללית, התלוננו המתחרות כי היא זוכה ליחס מיוחד.
לדברי מקורבים לחברה באותה העת, מחלקת התעמולה בממשל אילצה את ניוז קורפ לסיים את אחד המיזמים המשותפים הגדולים שלה שעלותו 30-60 מיליון דולר. בכירים לשעבר בחברה אמרו כי ב-2004 חשו כי המצב השתנה לרעה. הנשיא ז'יאנג, שפרש אז מתפקידו הציבורי האחרון, איבד את מרבית השפעתו על ההתנהלות היומיומית של הממשל. חטיבת התעמולה של הנשיא הידקה את ההגבלות. מרדוק אמר בפומבי כי נתקל ב"קיר בטון".
כשמרדוק ביקר בסין בשנה שעברה, הוא נפגש עם ראש חטיבת התעמולה החדש, ליו יונשאן, ואת ליו שי, מזכיר המפלגה בבייג'ינג, והאחראי על תיאום המשחקים האולימפיים ב-2008. ניוז קורפ החלה לשתף פעולה עם חברת הסלולר הממשלתית צ'יינה מובייל.
ונדי מרדוק הגבירה באחרונה את נוכחותה בסין. לדברי מקורבים לחברה, היא הכינה תוכנית לכניסת אתר הרשתות החברתיות מיי ספייס לסין. המיזם המקומי החל לפעול באביב, ועומד בתנאי הצנזורה העצמית הנדרשים מאתרי אינטרנט בסין.
בני הזוג מרדוק יוכלו בקרוב לקרוא גם לבייג'ין בית. הפועלים כמעט סיימו את עבודות השיפוץ בבית המסורתי במרחק הליכה מהעיר האסורה, ובשכנות לראש הממשלה לשעבר, ז'ו. לפי מקורבים, בחצר יש בריכת שחייה וחדר ביליארד, ועל המבנה שומרים מאבטחים.
האם רופרט מרדוק מקריב את היושר העיתונאי לטובת מטרות אישיות ופוליטיות בסין?
ניו יורק טיימס
8.7.2007 / 8:12