עקב משבר הלחם: ייצוגית נגד המאפיות

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית על סך 7.8 מיליון שקל נגד ארבע חברות המפעילות מאפיות שונות ובהן מאפיית אנג'ל, מאפיית ברמן ומאפיית בדש, וכן נגד איגוד האופים בישראל.

בתביעה - שנפתחת בציטוט המפורסם שמיוחס למארי אנטואנט "אם אין לחם, תאכלו עוגות" - טוען הנרי אלוש כי הוא אב לשלושה ילדים הנוהג מזה שנים ארוכות לרכוש מוצרי לחם אחיד, לבן או שחור, וחלה אחידה, לצרכיו האישיים ולצרכי בני משפחתו.

לטענתו, לפני מספר ימים הוא פנה כהרגלו לחנות במטרה לרכוש לחם אחיד לבן שמחירו - בהתאם לצו הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים - הוא 2.83 שקלים. להפתעתו, נאמר לו כי הלחם הלבן אזל ובחנות ניתן להשיג אך ורק לחמים יקרים יותר שמחיריהם אינם בפיקוח.

על כן, לדבריו, לא נותרה לו ברירה והוא נאלץ לרכוש לחם לבן פרוס שמחירו 5.60 שקלים במקום הלחם האחיד במחיר כמעט כפול ממחירו של הלחם הלבן האחיד. רק מאוחר יותר הוא גילה כי "נפל קורבן לקונספירציה מתוכננת ומתוזמנת מצד המאפיות (...) להפסיק באופן מתואם ומשותף את אספקת מוצרי הלחם האחיד למשווקים השונים, והכול בשיתוף ובפיקוח איגוד המאפיות ששימש כגורם מתאם בין השותפים בקונספירציה".

מסתבר, נטען, כי הנתבעות פנו באמצעות איגוד המאפיות לשר התעשייה והמסחר, אלי ישי, בדרישה משותפת להעלות את מחירי מוצרי הלחם המפוקחים. זאת, לאור טענתם כי חלה עלייה במחירי הקמח המשמש כחומר גלם למוצרי לחם.

בפגישה שנערכה בין ישי לבין נציגי האיגוד הוא סירב לענות לדרישת הנתבעות להעלות את מחירי הלחם בפיקוח, ואילו הנתבעות איימו כי הן יפסיקו לרכוש קמח ולמעשה יפסיקו לשווק מוצרי לחם בפיקוח במהלך הימים הקרובים.

ואכן, בתביעה נאמר כי הנתבעות מימשו את איומן והפסיקו באופן חד צדדי את אספקת מוצרי הלחם האחיד למשווקים השונים. כן נטען כי במהלך סוף השבוע הסמוך להפסקה לא סופקו גם חלות אחידות למשווקים השונים. בכך נטען כי הנתבעות הן צד להסדר כובל אסור.

באשר לתחשיב הנזק טוען התובע, באמצעות עוה"ד יוחי גבע ואמיר ישראלי, כי נגרם לו נזק בסך 2.77 שקלים שהינו ההפרש בין הלחם היקר אותו נאלץ לרכוש לבין מחירו של הלחם הלבן האחיד. בתביעה מצוין כי בהתאם לנתוני התמ"ת קיימות 616 אלף משפחות הרוכשות כבדרך קבע את מוצרי הלחם האחיד. על כן, בהנחה לפיה הנזק שנגרם לכל אחת מאותן משפחות הינו 2.83 שקלים, על הנתבעות לשלם סך של כ-1.7 מיליון שקל.

בנוסף, נטען כי בנסיבות העניין יש מקום להטיל על הנתבעות תשלום פיצוי בסך 10 שקלים לכל משפחה ומשפחה. זאת, בשל הפגיעה בזכותן החוקתית לקיום בכבוד. לדברי התובע, מדובר בפגיעה באוטונומיה של הפרט לחיות את חייו בכבוד בגינה ניתן לתבוע פיצוי גם במסגרת תובענה ייצוגית. בסך הכול מדובר בפיצוי הנאמד בכ-6.1 מיליון שקל.