"בעשור האחרון, כלכלנים אקדמאים ישראלים רבים ממעטים לחזור לישראל, ומתפשטת התופעה של הישארותם של הכלכלנים הישראלים המובילים בארה"ב"; כך עולה ממחקרו של ד"ר דני בן-דוד - מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב - אודות בריחת הכלכלנים הישראלים לחו"ל.
שיעור המרצים הישראלים בארה"ב, עבור כל 100 אלף תושבים בארץ המוצא, בשנים 2004-2003 - עמד על 22.7%. זהו שיעור הגבוה ב-51% משיעור המרצים הקוריאנים, אשר דורגו במקום השני.
בן-דוד מציג במחקרו את הדירוג של הכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם בעשור הקודם. בדירוג זה נכללים כ-24 ישראלים. מחציתם חיו באותה תקופה בארה"ב ולא חזרו לארץ עד היום, ומחציתם נמצאים כיום בארץ.
כמו כן, מתוך 13 הכלכלנים המובילים בישראל בעשור הקודם, 3 מועסקים היום באופן מלא מחוץ לשערי האקדמיה הישראלית.
בראש רשימה זו נמצאים פרופסור אלחנן הלפמן, המבלה את מרבית זמנו כיום באוניברסיטת הרווארד; פרופסור עודד גלאור באוניברסיטת בראון; ופרופסור דני צידון, אשר פרש למעשה מן האקדמיה ומשמש כראש חטיבת שוק ההון בבנק לאומי.
בן-דוד מציין כי בין 844 הכלכלנים בסגל הבכיר של 20 מהמחלקות המובילות לכלכלה בארה"ב מצויים 37 ישראלים, ביניהם חתן פרס נובל דניאל כהנמן.
לפי בן-דוד, 2 מהסיבות העיקריות לעזיבתם של הכלכלנים הישראלים נעוצות בפערי שכר ההולכים וגדלים בין ארה"ב לבין ישראל וכן הבעייתיות בהליכי קידום בארץ.
בן-דוד כותב כי שכר הכלכלנים האקדמאים בעלי קביעות בארה"ב, בשנת 1996, היה גבוה בכ-50% מהשכר של מקביליהם בארץ, כאשר בדרגות ללא קביעות הגיע פער זה לכ-62%.
במרוצת השנים הלכו הפערים האלה והתעצמו. באוניברסיטאות המובילות בארה"ב, הפערים אף גבוהים יותר מן המוצגים כאן.
בניגוד לארה"ב, טוען בן-דוד כי בישראל לא ניתן לקצר את תהליך הקידום עבור חוקר המבצע מחקר בעל חשיבות מהותית.
"כל חוקר בארץ חייב לחכות עד שעובר פרק זמן מינימלי מאז קידומו האחרון. הצעות עבודה ממוסדות אקדמאים אחרים אינן מהוות סיבה מספקת בעיני המוסדות בישראל לדילוג על שלבי קידום כדי לשמור את החוקר", מוסיף בן-דוד.
בן-דוד מציג את הידרדרותה של המחלקה לכלכלה כדוגמה למה שעובר על כל הענף בישראל. החוקר מזכיר כי בשנות התשעים דורגו כלכלני אוניברסיטת תל אביב במקום ה-14 בעולם - ביחד עם כלכלני אוניברסיטת פרינסטון - ובמקום הראשון מבין כל האוניברסיטאות מחוץ לארה"ב.
מאז, נותרו בסגל בית הספר לכלכלה 25 כלכלנים. מתוכם, פרשו לאחרונה 7 לגמלאות, כך שנותרו 18 אנשי סגל בכירים - מהם 7 עובדים גם באוניברסיטאות בחו"ל.
לדעתו של בן-דוד, המחלקות המובילות לכלכלה מתפוררות במהירות - וזה מעורר דאגה באשר לעתידה של הכלכלה האקדמית במדינה, ובאשר לאקדמיה הישראלית בכלל.
בן-דוד מוסיף כי "שמירת המוכשרים ביותר הינה תנאי הכרחי, אם כי לא מספיק, בכדי להבטיח שהמדינה תשנה כיוון מהנסיגה התלת-עשורית ברמת החיים שלה - לעומת המדינות המובילות".
ד"ר דני בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב: "עזיבת הכלכלנים הישראלים לחו"ל מהווה סכנה לעתיד האקדמיה בארץ"
מיכאל רוכוורגר
8.7.2007 / 19:27