סלט הורגני

הטרנד האורגני הולך וצובר תאוצה בישראל בשנים האחרונות - ובעיקר בחודשים האחרונים - על בסיס טענה מרכזית אחת: הירקות והפירות הרגילים שאנו צורכים מכילים יותר מדי חומרי הדברה ומסכנים את בריאותנו.

מסתבר כי חשש זה מוצדק: בבדיקה לאיתור חומרי הדברה בירקות ופירות הנמכרים ברשתות השיווק שערכה המועצה לצרכנות בשיתוף ערוץ 10, נמצא כי 18% מהפירות והירקות שנבדקו (שבעה מתוך 40 מוצרים) מכילים חומרי הדברה בכמות העולה על המקסימום הקבוע בתקן. חמור מכך, נמצאו חומרי הדברה אשר אסורים לשימוש לפי התקן הישראלי. הממצאים החמורים ביותר נמצאו בעשבי התבלין. כדאי לדעת, שאפילו שטיפה נמרצת במים וסבון - וגם בישול, טיגון או צלייה - אינם יכולים להפחית את כמויות חומר ההדברה שנחשפים אליהם כשאוכלים פירות וירקות המכילים כמויות חריגות של חומרים מסוכנים.

"מדובר בממצאים בעלי משמעות חמורה", אומר עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "הציבור חושב שהוא אוכל צמחי תבלין טריים, בשעה שהוא אוכל למעשה חומרי הדברה אסורים. הצרכנים זכאים למערכת הגנה כפולה - פיקוח על היבולים בשדות ופיקוח על מה שנמכר בחנויות. מי שצריך לשמור עלינו כנראה נרדם בשמירה. המועצה לצרכנות מצפה ממשרד החקלאות וממשרד הבריאות - יחד ולחוד - לדאוג לכך שבמזון שאנו אוכלים לא יהיו רעלים."

הבעיה החמורה ביותר נתגלתה, כאמור, בעשבי תיבול: שש מתוך שבע החריגות שנתגלו נמצאו בעשבי תיבול. החריגה הנוספת נמצאה בעגבניות שנרכשו בסופר סנטר. בכל המוצרים האלה נתגלו גם עקבות של חומרי הדברה שאסורים לחלוטין לשימוש בישראל.

במשרד החקלאות אף מדווחים על ממצאים חמורים בהרבה: ב-23.3% מתוך 129 דגימות של עשבי תבלין שנלקחו השנה, נמצאו חריגות. המשרד פתח בחקירות והגיש תביעות נגד כל החקלאים החורגים - יותר מ-20 בסך הכל.

מדוע צמחי התבלין מועדים לפורענות יותר מירקות ופירות אחרים? עוזי קדם, מנכ"ל חברת דע-קדם שעוסקת בפיתוח חומרי הדברה טבעיים, מסביר כי "מכיוון שצמחי התבלין רגישים יותר למזיקים ולמחלות, לעומת ירקות ופירות אחרים, שיטת הטיפול בהם אינטנסיבית יותר ויש צורך לרסס אותם ממש עד הרגע האחרון של הקטיף, ובמנות גדולות".

במשרד החקלאות מסבירים שמכיוון שתבלינים הם גידולים זעירים, החברות המפתחות תכשירי הדברה מתעלמות מהם מחוסר כדאיות כלכלית, ואינן משקיעות בפיתוח ובקביעת רמות שאריות מקסימליות מותרות. כך, נוצר מצב שבו כמעט כל חומר המרוסס על תבלינים אסור לגידול - מכיוון שאין כמעט חומרים מותרים.

"כדי לתקן מצב בלתי נסבל זה, משרד החקלאות נקט יוזמה בנושא התבלינים, בשיתוף משרד הבריאות, והחל לממן בדיקת תכשירים כדי לרשום אותם לפי הנהלים המקובלים במדינת ישראל. תהליך הבדיקה והליגליזציה יקר וארוך. עד כה נרשמו יותר מ-50 צירופים המאושרים ובטוחים לשימוש, ומתוכננים 550 נוספים בעלות נוספת של יותר ממיליון שקל.

כשבוחנים את הממצאים בהתאם למשווקים השונים, עולה כי התוצאות החמורות ביותר התגלו בסניפים של רשת רבוע כחול: בכוסברה שנמכרה בסניף של סופר סנטר (רשת בבעלות רבוע כחול) נמצאו לא פחות מששה (!) חומרי הדברה האסורים בכלל לשימוש וחומר נוסף שחרג בהרבה מהרמה המקסימלית המותרת.

ממצאים חמורים נוספים נמצאו בפטרוזיליה שנרכשה בסניף מגה (רבוע כחול), שהכילה כמות גדולה מאוד (21.2 מ"ג לק"ג) של חומר הדברה מסוג שאסור שיימצא כלל. גם בפטרוזיליה שנרכשה בסניף סופר סנטר (שוב, רבוע כחול) נמצא אותו חומר אסור - ברמה של 8.4 מ"ג לק"ג.

במשרד הבריאות מרגיעים ומסבירים כי ממצא זה אינו מסוכן: החומר שנמצא - כלורוטלוניל - מזיק מיידית לבריאות אם אדם צורך 34 מ"ג ממנו ליום. כלומר, עליו לאכול יותר מ-1.6 ק"ג פטרוזיליה במהלך יום אחד. לחלופין, לאדם הצורך כ-85 גרם פטרוזיליה ביום, ייגרם נזק רק כעבור שנים.

לטענת גורמים בענף, על אף התוצאות החמורות האלה, מדובר בשיפור ניכר לעומת המצב אך לפני שנה שנתיים: צחי סקאלסקי, מנכ"ל מעבדות "בקטוכם", אומר: "התמונה הכללית מלמדת על ירידה באחוז החריגות בחומרי הדברה, לעומת העבר - מה שתואם את ממצאי הדו"ח של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, שבו דווח על ירידה של 60% בחריגות בשלוש השנים האחרונות".

מהי בעצם האחריות של רשתות השיווק כלפי הצרכנים בכל הקשור להדברה וניקיון הפירות והירקות שהן מוכרות? גדולה למדי. לפני שנה יצאו בו-בזמן שתי הרשתות הגדולות בבשורה על "מהפכה צרכנית" , והבטיחו לצמצם ואף לחסל את תופעת שאריות חומרי ההדברה בפירות ובירקות.

ברקע הדברים עמדו טענות העוסקים בתחום על כך שהפיקוח של משרד החקלאות מצומצם מדי ואינו מרתיע, וכי החריגות בתחום מסוכנות. גם דו"ח מבקר המדינה מ-2003 קבע כי חלק ניכר מהירקות והפירות הנמכרים בישראל אינם עומדים בתקנים שנקבעו לחומרי הדברה, וכי במקרים רבים אין לצרכן אפשרות לדעת מה מקור הפירות והירקות שהוא קונה, האם הם מכילים שאריות חומרי ריסוס והדברה ועוד נתונים שחשובים למי שחס על בריאותו.

לפיכך הכריזו בשופרסל על שיתוף פעולה עם חברת דרך המעבדה, משרד החקלאות ומאות חקלאים בליווי של אגרונומים מוסמכים, שבמסגרתו תהיה בקרת איכות שוטפת, רציפה וקפדנית על השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות המשווקים ברשת.

באותו יום ממש הכריזה גם רשת רבוע כחול על אמנה משותפת עם 400 החקלאים המספקים תוצרת חקלאית לרשת, שבה הם והחברה מתחייבים "לבצע תהליכי ייצור ושרשרת אספקה בפיקוח ובקרה מקצועיים, על פי תקני משרד החקלאות והבריאות, תוך שמירה על ערכים ידידותיים למוצר ולסביבה".

כיצד ההכרזות הדרמטיות הללו מתיישבות עם ממצאי הבדיקה? לדברי אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל, הממצאים כלל אינם סותרים את המהפכה שעליה הכריזה הרשת: "הממצאים האלה הם תעודת כבוד מאוד גדולה לשופרסל", הוא אומר. "בחודשים האחרונים הצלחנו לחולל מהפך שבאירופה ארך 15 שנים - לפני שהתחלנו עם התהליך היו עשרות אחוזי חריגות בחומרי הדברה בפירות והירקות שנמכרו ברשת, וכיום, לאחר שנה בלבד, הגענו לרמה של 4% חריגות - זה הישג עצום".

בשופרסל מדווחים כי מתוך 3,708 מוצרים שנבדקו בשנה האחרונה, נמצאו רק 150 חריגות שהן כאמור כ-4% מהמוצרים. "בכל חריגה אנו מסירים מיד את המוצר מהמדף ומחזירים אותו רק לאחר שהוא נבדק שוב ונמצא נקי. השקענו מיליוני שקלים באופן וולונטרי רק כדי שנוכל לחזור בכל מקרה כזה לשדה שממנו הגיע הגידול ולמגדל הספציפי - ולתקן את המעוות".

מרשת רבוע כחול נמסר בתגובה: "פנינו עם הממצאים שהועברו אלינו לאגרונום החברה, עובד דפנה, המפקח על עבודת החקלאים. לדברי האגרונום, חומרים אלה אסורים לשימוש לגידולים האלה, על פי סטנדרט הגידול של פרוטוקולי רבוע כחול וכן על פי הוראות האגף להגנת הצומח של משרד החקלאות. חומרים אלה אינם בשימוש החקלאים לגידול תוצרת ירקות עלים. התוצאות שהגיעו אלינו מכם נבדקות באופן מיידי אצל החקלאי ואם תימצא חריגה, בדומה לממצאיכם, אנו נרחיק את החקלאים מעבודה עם רבוע כחול".

ממשרד הבריאות נמסר: "שירות המזון במשרד הבריאות עורך בדיקות לנוכחות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית טרייה הנמצאת בדרך לשיווק ומשרד החקלאות בודק את התוצרת בשדה. במקרה של ממצאים חריגים אנו מדווחים למשרד החקלאות להמשך טיפול בשדה, למניעת הגעת פירות וירקות לצרכן עם שאריות מעל המותר.

"רמת השאריות שבמזון, גם רמות החורגות מהמותר, בדרך כלל אינן מסכנות מיידית את הבריאות. הסיכון הבריאותי נובע מחשיפה ממושכת של כמות קטנה במשך כל החיים עד להצטברות רמה רעילה ומסוכנת, ולכן יש לעמוד ברמות המותרות בחוק.

"במקרים שבהם השארית שנמצאה במזון עלולה מיידית לסכן את בריאות הצרכן, אנו מבצעים פעולת השמדה של המוצר ואוסרים על החקלאי לשווק את תוצרתו עד שתמצא נקייה".

משרד החקלאות מסר: "המשרד עוסק באופן אינטנסיווי בפעולות להקטנת החריגות בשימוש בחומרי הדברה בתבלינים בכמה מישורים: נדגמות כ-1,000 דוגמאות בשנה. במקרה של חריגה נפתחת חקירה וגם מוגשת תביעה משפטית. בתוכנית העבודה ניתן דגש לגידולים שבהם נרשמו חריגות בשנה הקודמת, ובמיוחד לצמחי תבלין.

"בנוסף, שוקד המשרד בימים אלה על המשך כתיבה ופיתוח של סטנדרטים רגולטוריים שכוללים תקני בטיחות ואיכות לתוצרת חקלאית טרייה. בנוסף, הוכרו שלוש מעבדות חיצוניות (פרטיות) לביצוע בדיקות של שאריות חומרי הדברה הנלקחות מהחקלאי בשדה, והדבר מאפשר את הגדלת יכולת הבדיקה באופן ניכר, כך שאין עיכובים בביצוע בדיקות."

שימו לב!

אפילו שטיפה נמרצת במים וסבון או בישול, טיגון וצלייה אינם יכולים להפחית את כמויות חומר ההדברה בפירות וירקות מרוססים

הידעתם?

צמחי תבלין מועדים לפורענות יותר מירקות ופירות אחרים, משום שהם רגישים ודורשים כמות ריסוס גדולה יותר לאורך יותר זמן

המועצה לצרכנות וערוץ 10 העבירו לבדיקת מעבדות "בקטוכם" שמונה סוגים של פירות וירקות לבדיקה: דובדבנים, ענבים, אפרסקים, עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, חסה וכוסברה.

ירקות ופירות אלה נרכשו בשלוש הרשתות הגדולות: שופרסל (שופרסל ביג ושופרסל דיל), רבוע כחול (מגה וסופר סנטר) וטיב טעם. בכל סניף נדגמו שמונה סוגי ירקות ופירות שונים, ובסך הכל נדגמו 40 מוצרים.