חמישה חודשים אחרי ההנפקה בנאסד"ק ואחרי עלייה של 32% במניה - איל וולדמן מביא את מלאנוקס לבורסת תל אביב

יש שני דברים, אומר איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, שהדירקטוריון אוסר עליו לעשות: להטיס מטוס ולרכוב על אופנוע. שני העינוגים רוויי האדרנלין האלה מציתים את הדמיון שלו, אך מדירים שינה מעיניהם של הסובבים.



וולדמן מזוהה כיום בעיקר עם מלאנוקס, חברה לתכנון שבבים ומוצרי תקשורת מבוססי מוליכים למחצה שייסד ב-99', ושהונפקה בראשונה בנאסד"ק בפברואר 2007 לפי שווי של כחצי מיליארד דולר.



חמישה חודשים לאחר ההנפקה, מזדרז וולדמן לרשום את מלאנוקס למסחר גם בבורסת תל אביב, כשלנגד עיניו עומדת טובת העובדים והמשקיעים המוסדיים בישראל, מתובלת בציונות. לרגל תחילת המסחר במניה בתל אביב הבוקר, הוזמנה הנהלת מלאנוקס לפתוח את המסחר ולהציג את החברה בפני המשקיעים המוסדיים ובפני האנליסטים.







בראיון ל-TheMarker, לרגל המאורע, מדגיש וולדמן את חשיבות המהלך וקורא למנכ"לים נוספים של חברות היי-טק ישראליות ללכת בעקבותיו.



"אנחנו מאמינים שהרישום הכפול, והיכללותה של מלאנוקס במדדים כמו ת"א 100 ותל-טק 15, יגבירו את הסחירות במניה ויעניקו למשקיעים מוסדיים בישראל אפשרות נוחה יותר להשתתף בהצלחה של החברה.



חשוב שגם השוק המקומי ייהנה מההצלחה של חברה ישראלית, ואנחנו מקווים שחברות ישראליות נוספות הנסחרות כיום רק בנאסד"ק, יבואו להיסחר בתל אביב", אומר וולדמן. מאז הנפקתה בוול סטריט, זינקה מניית מלאנוקס ב-32% והקפיצה את שווי החברה לכ-670 מיליון דולר. ואולם לדברי וולדמן, את רוב התשואה על ההשקעה עשו עד כה המשקיעים מחו"ל.



וולדמן (47), נמנה על מייסדי חברת השבבים גלילאו, שנמכרה למארוול האמריקאית ב-2001 תמורת 2.7 מיליארד דולר בעסקת מניות. ב-93'-99' הוא שימש כסגן נשיא להנדסה בגלילאו, וכשנה וחצי לפני החתימה על עסקת הענק עזב אותה והקים את מלאנוקס במארס 99'.



וולדמן גייס כספים משתי קרנות הון סיכון, יו.אס ונצ'ר פרטנרס וסקויה קפיטל, הוא אסף שמונה עובדים מחברות שונות והגדיר תוכנית עסקית ומוצרים - שנותרו ללא שינוי מאז יומה הראשון של החברה.



בסיס לקוחות רחב



מלאנוקס ממוקמת במרכז ההיי-טק של יקנעם, ונמצאת בחזית הטכנולוגיה של עולם רשתות המחשבים הארגוניות. החברה מפתחת רכיבי סיליקון וכרטיסי תקשורת בתקן אינפיניבנד (InfiniBand), המותקנים בשרתים ובמערכות אחסון.



אינפיניבנד הוא סטנדרט לארכיטקטורת מחשוב המאיצה תעבורת נתונים בין רכיבי הרשת הארגונית; הוא נועד לשפר את הביצועים, יכולת ההרחבה, האמינות, הזמינות והשמישות של השרתים ושל מערכות האחסון. במילים אחרות, הסטנדרט נועד להגביר את ניצולת מהירות העבודה ברשת. בצבר המוצרים של החברה ניתן למצוא גם מתגים המתחברים לרשתות הארגוניות כמוצר נפרד, ומאיצים את קצב פעילותן.



שמונה שנים לאחר הקמת החברה, מציג וולדמן בסיס לקוחות חזק, שמעטות החברות היכולות להתגאות בדומה לו. כל יצרניות השרתים ומערכות האחסון הגדולות בעולם, בהן HP, דל, IBM, סאן מיקרוסיסטמס, EMC, סיסקו, ונטוורק אפלאיינס, וכן חברות רבות נוספות, משלבות את הרכיבים והכרטיסים של מלאנוקס במוצריהן.



עם יותר ממאה לקוחות ברזומה, הסיכון להשפעה קיצונית על התוצאות בעקבות אבדן של אחד הלקוחות, קטנה באופן משמעותי. לצורך כך, מוחזקים במעבדה המושקעת של החברה עשרות סוגי שרתים ומערכות אחסון, לצורך ניסויים ברכיבים ובכרטיסים.



מ-2001 עד 2005 הכפילה מלאנוקס את היקף הכנסותיה מדי שנה. ברבעון השני של 2005 עברה החברה לאיזון בראשונה, ושלושה חודשים לאחר מכן הציגה תזרים חיובי מפעילות שוטפת. ב-2006 התמתנה הצמיחה בשורה העליונה לקצב של 15% ולרמה של 48.5 מיליון דולר, אך ב-2007 שוב מתקרבת החברה להכפלת הכנסותיה.



את הרבעון הראשון של 2007 סיימה מלאנוקס עם הכנסות של 16.9 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של 100% לעומת הרבעון המקביל ב-2006. רכיבי החברה נמכרים במחיר 69-230 דולר ליחידה, הכרטיסים נמכרים במחיר 125-410 דולר ליחידה, ואילו המתגים נמכרים ב-100-660 דולר ליחידה.



מנתונים אלה עולה כי ברבעון הראשון של 2007 התקרבה מלאנוקס למכירות של מאות אלפי מוצרים. בנוסף, סיפקה החברה תחזית להכנסות של 19-19.5 מיליון דולר ברבעון השני, המשקפות צמיחה של 80% לעומת הרבעון המקביל וגידול של 15% מרבעון לרבעון. וולדמן מצפה לסיים את 2007 עם צמיחה של עשרות אחוזים בשורה העליונה.



האם קצב הצמיחה הזה יכול להימשך לאורך שנים?



"אם נעשה את הדברים בצורה נכונה, אז כן. ככל שההכנסות גדלות, קשה יותר לגדול בקצב גבוה כל כך, אבל בינתיים נראה שאנחנו יכולים לגדול יפה. גם אם ניכנס רק לחצי מהשוק הפוטנציאלי שלנו, מדובר על מכירות של מיליארד דולר - ואנחנו יכולים להגיע ליותר מזה".



כולם רוצים לעשות הכל מהר יותר



אתה חושב שהשוק ימשיך לצמוח?



"כן, משום שאנשים בעולם רוצים לעשות הכל טוב יותר ומהר יותר, החל בהזמנת כרטיסי טיסה באינטרנט במהירות, ועד חיפוש במסדי נתונים ובמנועי חיפוש. הצורך הזה משותף לכולם: לתעשיית הרכב, למוסדות פיננסיים, וכן לעוסקים במזג האוויר ובתחבורה.



"למשל, חברת משאיות שרוצה לדעת בזמן אמת איפה נמצאת כל משאית שלה, ולקבל מידע ממצלמות על פקקי התנועה, זקוקה למחשבים ולדרך נוחה לאחסן את כל המידע הזה כדי לעבד אותו".



וולדמן מסביר כי שני האלמנטים העיקריים בקנייה של מחשב או שרת הם המעבד, שעולה מאות דולרים, והזיכרון שמחירו מגיע לאלפי דולרים. בשל מחירם הגבוה של שני האלמנטים האלה, הנצילות שלהם הופכת לחשובה ביותר.



בגלל תקורת יכולות הרשת וניהול היקף נרחב של משאבים, יורדת הנצילות ומגיעה לכ-60% בלבד בעת חיבור באמצעות טכנולוגיית את'רנט. ואולם לדברי וולדמן, כשהשרתים מחוברים באמצעות טכנולוגיית אינפיניבנד, עולה ממוצע הנצילות ל-71%.



"אני יכול לספר לך שדל וסיסקו כבר הגיעו לחיבור של 4,600 שרתים עם ניצולת של 85% מיכולת המחשב. זה דבר מדהים. אנחנו מגדילים את הנצילות של האלמנטים החשובים במחשב, ולכן אנשים רוצים להשתמש בטכנולוגיה שלנו. אנחנו נותנים להם את החזר ההשקעה הגבוה ביותר על האלמנטים העיקריים במחשוב", מסביר וולדמן.



לדבריו, דבר דומה קורה גם במערכות האחסון היקרות, שהדרישה מהן היא הכנסה והוצאה מהירה של כמות נרחבת של מידע. "במערכות אחסון יש צוואר בקבוק של גישה לדיסקים וקריאה מהם. באת'רנט מקבלים כיום את המידע בקצב של 1 ג'יגה ביט לשנייה, שיעלה ל-10 ג'יגה ביט לשנייה.



לעומת זאת, אינפיניבנד פועל בקצב של 20 ג'יגה ביט לשנייה ועולה ל-40 ג'יגה ביט לשנייה - כך שהפער הולך וגדל לטובתנו. מלאנוקס נמצאת כיום ב-132 מתוך 500 המחשבים הגדולים בעולם והמספר הזה רק הולך וגדל. הסיבה לכך היא שהטכנולוגיה שלנו טובה יותר, ולכן המספר ימשיך לעלות", אומר וולדמן.



האם יש סכנה שתגיע טכנולוגיה טובה יותר שתשאיר אתכם מאחור?



"תמיד יכולה להגיע טכנולוגיה טובה יותר. אין לנו תעודת ביטוח, אבל יהיה קשה לעקוף אותנו. כיום אנחנו מובילים את השוק מבחינת קצב התקשורת בין שתי נקודות (Bandwith). אנחנו מספקים מהירות העברת נתונים של טרה ביט בשנייה ברכיב אחד, והמהירות הזו צפויה לעלות בשנה הבאה. נראה לי שיהיה קשה להשיג את הנתונים האלה. אנחנו עושים עבודה טובה וממשיכים לרוץ קדימה".



איזה אחוז מהשרתים וממערכות האחסון בשוק נמכרים עם המוצרים שלכם כיום?



"מלאנוקס נמצאת כיום בפחות מ-5% מהשרתים שניתן להיכנס אליהם, ולכן צפי הגדילה שלנו הוא ענק. השוק הוא גדול מאוד ויש לנו יכולת גידול מרשימה. כיום נמכרים 7.7 מיליון שרתים בשנה ועוד 2.6 מיליון מערכות אחסון שאנחנו יכולים להיכנס אליהן.



"במחיר מכירה ממוצע של 200 דולר למוצר, מדובר בשוק של מיליארדי דולרים בשנה למלאנוקס. השוק עצמו גדל, אבל גם אם הוא לא יגדל, הצמיחה שלנו תהיה גבוהה מאוד, כי החלק שלנו בשוק בשלב זה הוא קטן".



איך הצלחתם לשרוד את המשבר בתעשיית ההיי-טק ב-2001-2002?



"זה לא היה קל, ורבים הספידו את החברה כמה פעמים. במישור אחד, חלק גדול מההיי-טק נעצר פתאום למשך שנתיים ולקח נשימה עמוקה מאוד; לחברות רבות האוויר לא הספיק. חודש אחרי אירועי הטרור של 11 בספטמבר 2001, כשלא מעט חברות התקשו לגייס כסף, אנחנו גייסנו 56 מיליון דולר והיה לנו די אוויר כדי לעבור את התקופה הקשה הזו.



"בנוסף, אנשים מבחוץ לא ראו איך הצד העסקי הולך וגדל ואת ההכנסות שלנו, שהוכפלו בכל שנה מ-2001 עד 2005. עם זאת, ב-2002 פיטרנו כ-30% מהעובדים, תהליך שהיה קשה וכואב. זה היה אחד הימים הקשים ביותר לי אישית ושל החברה בכלל.



"לקח לנו יותר מתשעה חודשים להתאושש מהטראומה של הפיטורים ולהרגיש שהחברה חזרה לעצמה - שאנשים מרגישים בנוח ושיש להם תחושת ביטחון. היום אנחנו גדלים בהכנסות וממשיכים להרחיב גם את הפיתוח ואת הצד העסקי של החברה".



נבחן רכישות



כמה עובדים מעסיקה מלאנוקס?



"כ-210 עובדים, כולל סטודנטים, כשמתוכם כמעט 180 נמצאים בישראל וכ-30 - בארה"ב. אבל אם אומרים שכל שלושה סטודנטים שווים למהנדס אחד, הרי שיש לנו כ-170 עובדים. מלבד המרכז הראשי ביקנעם, אנחנו מפעילים גם משרד פיתוח בתל אביב, והסטודנטים מגיעים מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב ומיתר המוסדות להשכלה גבוהה".



117 מיליון דולר הוא היקף גיוס גדול ביחס לגיוסים שביצעו חברות ישראליות אחרות בשנים האחרונות. האם יש לכם תוכניות מה לעשות עם הכסף?



"להיקף הגיוס הגדול יש כמה סיבות. אחת, כדי שיהיה לנו מאזן חזק יותר; הדבר חשוב ללקוחות שלנו, לשותפים שלנו וגם לנו עצמנו. מעבר לכך, הדבר מאפשר לנו לבצע רכישות - גם בעזרת הכסף בבנק וגם במניה, שהופכת להיות מטבע. אנחנו יכולים להסתכל על טכנולוגיות נוספות שאנחנו רוצים, אם בעזרת גידול פנימי ואם באמצעות הבאתן מבחוץ".



האם רכישות הן חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלכם?



"כן. מלאנוקס תמשיך לגדול הן בצורה אורגנית והן באמצעות הבאה של טכנולוגיות חדשות לתוך החברה. גם כשהיינו חברה פרטית היו מעל 12 חברות שרצו שנקנה אותן, ועל שתיים מהן הסתכלנו ברצינות. יש זרימה קבועה של חברות שרוצות להתמזג אתנו.



"אין משהו מיידי, אבל אנחנו בהחלט בוחנים צעדים שיעזרו לחברה לגדול. אנחנו עדיין ממוקדים מאוד בעולם שבו אנו פועלים, שהוא עולם השרתים ומערכות האחסון לשוק הארגוני, ומעוניינים להיכנס לשטחים נוספים בטכנולוגיות האלה".



מה בנוגע לכיוון ההפוך? האם בשנים שקדמו להנפקה היו הצעות לרכוש אתכם?



"כן, אבל אנחנו לא כיוונו לכך. מלאנוקס האמינה כל הזמן שההחזר למשקיעים ולעובדים יהיה גבוה יותר אם החברה תישאר עצמאית ותצא להנפקה. נכון שהיו רמיזות שונות, אבל חשבנו שעדיף לנו לצאת החוצה בצורה עצמאית".



לפחות שני מנכ"לים שדיברנו אתם בעבר אמרו שאם הם יבצעו רישום כפול, זה יהיה ממניעים ציוניים. אתה מסכים לקביעה הזו?



"זה נכון שיש כאן מניעים ציוניים, אבל אני חושב שהמהלך הוא טוב גם לחברה, ובטח שהוא טוב לכלכלה הישראלית. אם המהלך מועיל לחברה ולכלכלה - זה מה שחשוב. שאלתי משקיעים בארה"ב מה דעתם על הצעד, וגם הם לא מצאו בו כל חיסרון".



אתה מדבר על כך עם מנכ"לים של חברות אחרות?



"כן. אני חושב שמלאנוקס יכולה להוות דוגמה בעניין הזה. מאז ההנפקה שלנו בוול סטריט ועד מהלך הרישום הכפול עברו חמישה חודשים בלבד. קשה לי להבין מדוע חברות נוספות לא מבצעות רישום כפול. אין בצעד הזה חסרונות".



מדובר בצעד שהוא גם לטובת העובדים, לא? עובדים שירצו לממש אופציות יוכלו לשלם עמלות נמוכות משמעותית



"בהחלט. זאת אחת הסיבות, שהמסחר במניות לעובדים הישראלים יהיה זול יותר. העובדים הישראלים ייהנו מכך וכמוהם גם המשקיעים. יש לנו קרנות הון סיכון ישראליות ומשקיעים ישראלים ותיקים ירוויחו מכך גם הם".



תקופת החסימה של המניות מסתיימת בקרוב. האם אתם מתכננים לרכז את מכירות בעלי העניין בהצעת מכר, או שכל משקיע ימכור לפי ראות עיניו?



"חשבנו לצאת להנפקה שנייה עם הצעת מכר, אבל בסוף החלטנו לא לעשות זאת מסיבות שונות. בכל מקרה, אנשים בהחלט יתחילו לממש. לעובדים ולמשקיעים רבים בחברה הצטבר הון אישי גדול, ואני מעודד פיזור של ההשקעות שלהם. מצד שני, ישנם משקיעים המחכים לסיום תקופת החסימה כדי להיכנס לפוזיציית השקעה בחברה, ולכן לדעתי יהיה איזון בין כמות הקונים לכמות המוכרים".



אתה מתכוון למכור מניות?



"כן, בהחלט. אני נוקט גישה של פיזור השקעות ולכן אמכור אחוז קטן ממה שיש לי. מלאנוקס היא השקעה אטרקטיוווית ביותר ואני לא חושב שאנשים יממשו את כל מה שיש להם. אני מאמין שמשקיעים יפעלו בחכמה ויתחילו לפזר את ההון האישי שלהם.



"במקביל, יש רבים בחוץ שמחכים להיכנס להשקעה בחברה. אנחנו עורכים מצגות רבות בקרב המשקיעים, ורואים שאנשים מחכים לגדילת הכמות הצפה של המניות".