הדבר הכי חם כיום בשוק התקשורת העולמי הוא טכנולוגיית ה-WiMax, טכנולוגיית תקשורת אלחוטית רחבת פס המאפשרת אספקת שירותי אינטרנט מהיר בגישה נוחה. הטכנולוגיה הזו כבר טילטלה את יצרניות ציוד התקשורת ותרמה להתגבשותם של מיזוגי ענק בתחום.
היא הכניסה את חברות הסלולר לחשש נוראי מכניסת מתחרים לענף הסלולר היוקרתי בדלת אחורית וזולה בהרבה מזו שבה הם נכנסו לתחום, והיא מאלצת את הרגולטורים בכל העולם להתמודד עם האתגר החדש ולהציג מדיניות וכללי תחרות חדשים ובעלי מעוף.
אימפריית WiMax
ישראל היא מעצמה של ממש בכל הקשור לפעילות התקשורת האלחוטית בטכנולוגיית ה-WiMax, ולמעשה פעילות הפיתוח המתקדמת בעולם בתחום מתרכזת בעיקר במרכז של יצרנית המעבדים הגדולה בעולם, אינטל, הממוקם בפתח תקוה ובמרכז הפיתוח של - הנחשבת לשחקנית המובילה כיום במכירת ציוד תקשורת שעושה שימוש ב-WiMax - הממוקם ברמת החיל.
בסוף המאה הקודמת כבר הייתה ישראל המרכז המוביל בעולם בטכנולוגיה המדוברת ביותר באותה תקופה, אז היתה זו טכנולוגיית ה-VoIP (שיחות טלפוניה על גבי האינטרנט).
ווקלטק, שהיתה המבשרת, היתה גם התקווה הגדולה בתחום. קריסת שוק התקשורת עם התפוצצות הבועה והיעדר מודל עסקי נכון הוציאו אותה מהמשחק.
שני הישראלים הבכירים שמובילים כיום את תחום הפיתוח ב-WiMax הם דדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית שהוא אחד מחמשת האנשים החזקים בחברת הענק וזה שאחראי על פעילות ה-WiMax באינטל, וצביקה פרידמן, מנכ"ל אלווריון ומי שחולש כיום על כרבע מהיקף המכירות של ציוד ה-WiMax בעולם.
השניים משקיעים הון ב-WiMax ומאמינים שמי שמציב כעת סימני שאלה סביב מידת ההצלחה של הטכנולוגיה יצטרך לאכול את הכובע בעוד זמן לא רב.
אלא שכל אחד מהם לא יכול להבטיח באותה נשימה ובפה מלא שהצמיחה הראשונית המרשימה של הטכנולוגיה בחודשים האחרונים, בהכרח תבטיח לאורך זמן את ביסוסו של מרכז הידע העולמי בטכנולוגיה בישראל.
סכנות בצמרת?
השמועות על כך שאינטל עשויה ביום מן הימים להחליט על העברת מרכז הפיתוח שלה מישראל לאזורי המזרח הרחוק מתעוררות מדי פעם, וגם אלווריון נערכת למעשה למצב תחרותי משתנה שבו יצרניות הציוד הגדולות בעולם ייכנסו יותר ויותר לתחום ה-WiMax, והיא עצמה תיהפך יעד אטרקטיווי לרכישה על ידי אחת מענקיות התקשורת.
פרלמוטר אומר כי "החברה, שהיתה חלוצה ב-VoIP, לא ידעה לעשות ביזנס מהדבר הזה. אנשים לא עובדים בחינם. צריך להבין שאם אתה יוצר מרכז ידע ומשמר אותו זה חייב להיות סביב יכולת עסקית או ממשלתית שמתחזקת את הידע. ב-VoIP לא נוצר מרכז עסקי שעשה כסף סביב הרעיון הזה ולכן הוא נעלם".
"השאלה כעת היא האם תמיד יהיה יתרון ידע בישראל בתחום ה-WiMax של שנתיים עד שלוש על יתר העולם. ברור שהפערים יכולים להצטמצם כי הממשלות במזרח משקיעות הרבה מאוד כסף בתחום", מציין פרלמוטר.
פרידמן לא נשמע מודאג מפגיעה אפשרית במעמדה התחרותי של אלווריון כתוצאה מכך שזירת התחרות שלו נהפכת למגרש של גדולים, עם מתחרות כמו מוטורולה, אלקטל-לוסנט, נורטל או סימנס.
"אני לא מחפש לשלוט לבד בענף. יש לנו יעדים להחזיק ב-20%-30% משוק ה-WiMax הנייח ובעוד 10%-20% מהשוק הנייד. מדובר בשווקים שיצמחו במאות אחוזים בשנים הקרובות ויגיעו להיקפים של מיליארדי דולרים, כך שנתחי שוק שכאלה יצעידו את אלווריון קדימה", אומר פרידמן.
"אם אני אחשוב על מכירת החברה, כמו שאני רואה מתחרות שלי שמפזרות יעדים עסקיים לא ריאליים, אאבד את הפוקוס מהעשייה. אם החברה טובה ומתקדמת יהיה אולי מי שיתעניין בה, ואם לא, הרי שהיא תמשיך במסע ההתקדמות והצמיחה שלה", מציין פרידמן.
זו גם הסיבה שפרידמן קורא את השוק המשתנה ונערך באסטרטגיה שתתמקד יותר במדינות מתפתחות תוך מתן העדפה במדינות המפותחות למפעילות טלקום קטנות יותר.
חייבים השכלה גבוהה
גם פרידמן סבור שההשוואה של תעשיית ה-WiMax הישראלית לתעשיית ה-VoIP של שנות ה-90 בישראל אינה נכונה.
לדעתו, אלווריון, שבקופתה 120 מיליון דולר, יכולה לבצע רכישות שיקדמו אותה בתחום, אם תגיע למסקנה שהדבר משרת אותה. אלווריון, על אף היותה השחקן המוביל כיום בתחום ה-WiMax, נדרשת לשותף מקומי כמעט בכל עסקה שהיא סוגרת.
באחרונה היא מוצאת שותפים בדמותן של יבמ ו-HP וזה בדיוק העניין - שוק התקשורת משתנה כל כך מהר, שלפעמים חברות שנחשבות קטנות יחסית, יכולות, תוך ניהול אסטרטגיה נכונה, להתבלט יותר מהשחקנים הגדולים.
"אלווריון הרבה יותר זריזה מחברות הענק, ולכן אנחנו יכולים להיות פורצי דרך ויש לקוחות שבוחרים בנו", אומר פרידמן.
"הכניסה של עולם המחשוב לתחומי התקשורת הפכה את אינטל למובילת טכנולוגיית ה-WiMax כיום, וזה לא צריך להפתיע איש. בשנים האחרונות עולם התקשורת, האינטרנט והמחשוב השתנה דרמטית והתערבב זה בזה".
"ווב 2.0 היא דוגמה מוחצת לתוצר הישיר של יכולות מחשוב ותקשורת הרבה יותר חזקות. למעשה, מאז שאינטל החליטה להיכנס לתחום ה-WiMax לא היתה עוד שאלה אם יש עתיד לטכנולוגיה והשאלה הוסבה רק ל'מתי זה יקרה'".
כשפרלמוטר נדרש להסביר את הסיבות לכך שאינטל פועלת בתחום הכל כך חשוב הזה מישראל דווקא, הוא משיב כי "היתרון לא נמדד רק בעלות של שכירת מהנדס. חלק מהשיקולים הם מומחיות, יכולות וידע. החוכמה הגדולה היא להמשיך ליצור יתרון ידע בישראל, מבלי לזלזל בנושא העלויות.
"יש נקודת שבירה, שאי אפשר להגדירה מתמטית, שעם כל היתרון והאהבה והיכולת אתה כבר לא יכול לעמוד בתחרות. אני אף פעם לא יודע עד כמה אני רחוק מזה. אני רוצה להיות זהיר".
"בטווח של שנה-שנתיים, אני רגוע. אם אתה מדבר על 10-5 שנים מהיום, אני לא יודע. אם אין לך יתרון עלות, אתה צריך יתרון בידע. אבל אם אין לך יתרון ידע או שהוא כבר לא משמעותי - אכלת אותה. זו כבר שאלה של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה".
פרלמוטר לא מסתיר את העובדה שהיה שמח אם ממשלת ישראל היתה מעניקה עדיפות לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בישראל, ויחד עם זאת הוא מודע לקשיים.
"ישראל היא מקום קשה מבחינת דעת הקהל. כותרת בעיתון כמו 'שירותים לעשירים בלבד: ישראל מסבסדת את אינטל בבניית רשתות רק כדי שתבנה רשת WiMax' היא בעייתית. על המדינה ליצור כר נרחב לחברות להשקיע וליצור מהטכנולוגיה בסיס עסקי. המדינה צריכה בראש ובראשונה להשקיע בחינוך, במחקרים אקדמיים ארוכי טווח. ממשלה חכמה יוצרת איזון בניהול ידע".
דדי פרלמוטר: "אם אין לך יתרון ידע, או שהיתרון אינו משמעותי - אכלת אותה"
ערן גבאי
9.7.2007 / 9:47