עידן החברות הזולות, הצנועות והמסתפקות במועט

מאת עודד חרמוני

כשאנשי תעשיית ההיי-טק הישראלית מסכמים את השינוי הגדול ביותר שחל בחברות שבהן הם עובדים במהלך השנה האחרונה, הם נוהגים לומר שנגמר עידן המסאז'ים, השיאצו והסושי. כפי שאמר אמיר גל-אור, שותף בקרן אינפיניטי ובפרטנר 500, "חוזרים לתקופת הגאראז'".

הכוונה היא לסופו של אורח החיים הבזבזני שאיפיין חברות סטארט-אפ קטנות, אשר למרות המרחק הגדול שהפריד בינן לבין שלב ההכנסות ביזבזו מיליוני דולרים בראוותנות בפינוקים לעובדים, בהם טיולים בעולם (כולל כיבוש פסגות הרים ששמן כשם החברה), טיסות במחלקה ראשונה, שכירויות יקרות, ארוחות פאר ומכוניות יוקרה. ואולם בחודשים האחרונים נגמרה החגיגה. הציבור מדיר רגליו מנאסד"ק, המלאכים נעלמו, ולקרנות ההון סיכון נגמר הכסף.

אף שבשנים האחרונות גייסו הקרנות הון עתק - 3 מיליארד דולר ב-2000 לבדה - ההון שבידן מתחיל להצטמצם והן מתקשות לגייס את ההון הדרוש לקרנות המשך. על פי נתוני איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי, כיום יש בידי הקרנות הון פנוי להשקעות חדשות בהיקף של 1.3 מיליארד דולר בלבד. עם זאת, ההערכה היא שהון זה יוכל בשנה הקרובה לתמוך במספר חברות גדול פי 1.5 מזה שבו יכול היה לתמוך לפני שנה, בגלל הירידה בעלות תפעול החברות.

על פי הערכות, עד כה פוטרו קרוב לעשרת אלפים עובדי היי-טק בישראל, וההערכה היא כי בשנה הקרובה יצטרפו אליהם לפחות עשרת אלפים עובדים נוספים. מפוטרים אלה יצרו היצע גדול של מהנדסים ומתכנתים מנוסים המוכנים להתפשר על שכרם, ובכך הורידו משמעותית את עלות השכר בענף. עשרות חברות הסטארט-אפ שנסגרו יצרו שוק רחב של ציוד משומש המאפשר לחברות חדשות לצמצם עלויות באופן דרמטי בעת הקמתן.

ירידה של 25%-50% בעלויות

למרות כל השינויים, חברות סטארט-אפ ממשיכות לקום, גם בתנאים הקשים שבהם שרויה התעשייה. שותף בשלוחה הישראלית של קרן ההון סיכון בנצ'מרק, נחמן שלף, אמר באחרונה כי מתחילת השנה פנו לקרן שלו כ-400 חברות סטארט-אפ חדשות בבקשה למימון. גם בקרנות אחרות מדווחים עכשיו על מספרים דומים.

ההערכה הכללית בתעשייה היא כי עלות הקמת חברת סטארט-אפ חדשה ירדה בשנה האחרונה ב-25%-50%, בהתאם לאופי החברה. הירידה החדה ביותר נרשמה בחברות התוכנה, ואחריה בחברות חומרה. שינוי קטן ביותר נרשם בעלות הקמת חברות מתחום מדעי החיים, שגם לפני המשבר לא נסחפו בהוצאות עתק שאינן מחייבות בפעילותן.

אחד ההבדלים בין העידן החדש לשנים 1999-2000 ניכר כבר במבנה ההכנסות מול ההוצאות בשנתה הראשונה של החברה. להערכת חברת פרטנר 500, המקימה חברות סטארט-אפ בתחומי תעשייה שונים, הוצאות ההקמה של חברת סטארט-אפ ב-2001 יגיעו ל-1.6 מיליון דולר, כשההכנסות החזויות בהיקף כזה של הוצאה יוכלו להגיע ל-506 אלף דולר. להערכתה, ב-2002 יוכלו חברות, שאינן נאבקות על גיוס כסף ומנוהלות בצורה נכונה, להגיע להכנסות לצורך כיסוי העלויות כבר בסיום השנה.

שותף-מנהל בקרן ההון סיכון לשלבי הסיד והטרום-סיד פרגרין, אייל ליפשיץ, ערך באחרונה מחקר שבחן את השינוי בהיקף העלויות לחברות צעירות. "סדרי הגודל של חברות בשלבים המוקדמים השתנו", הוא אומר. "חברת תוכנה עולה בשנה הראשונה לפעילותה בכ-50% פחות מאשר לפני שנה. בחברות תקשורת הירידה בעלות היא של כ-25%, ובציוד רפואי היא אף פחות מכך ונעה סביב 10%. כיום ניתן להקים חברת תוכנה עם 250 אלף דולר, לעומת 500-350 אלף דולר שנדרשו להקימה בעבר. חברת תקשורת אופטית ניתן להקים ב-700-500 אלף דולר, לעומת קרוב למיליון דולר בעבר".

ליפשיץ מעריך שההבדל הגדול בין 2001 לשנה שעברה הוא בתחום המשכורות. "עלות המשכורות של מתכנתים, לדוגמה, ירדה מ-6,000 דולר ל-4,200-4,000 דולר לחודש. בנוסף, יש צמצום בעלויות הנלוות לתנאי השכר, לדוגמה פחות אוכל מקייטרינג. המחיר של ארוחות ממוצעות ירד מ-23 ל-18 שקל, ובטווח הארוך מדובר בקיטון עלויות משמעותי. תעשייה שלמה שצמחה סביב חברות הסטארט-אפ, כמו מחלקי הקוטג'ים בבוקר ושליחי כביסה, נעלמה או שהורידה באופן משמעותי את המחירים".

ליפשיץ מעריך כי הירידה בפינוקים מורגשת בעיקר בחברות תוכנה, שבהן תוספות אלה היו שכיחות יותר, לעומת חברות חומרה או חברות מתחום מדעי החיים. צמצום זה מורגש גם באחד מסמלי הסטטוס הבולטים של התעשייה: רכב צמוד. לפי ליפשיץ, כבר לפני חצי שנה החלו החברות לשוב למודל ולפיו רכב צמוד יינתן לעובד רק לאחר שלושה חודשי עבודה ולא מיד עם כניסתו לתפקיד, לשימוש לאורך שלוש שנים. "הרכב כבר אינו תמיד חלק מהחוזה. גם אין יותר התפרעות בדגמי הרכב. נשארים עם מודל ה-1,600 סמ"ק הקלאסי מסוג לנטיס או פורד".

תחום נוסף שבו מורגש שינוי הוא ברכישת ציוד. לפי ליפשיץ, יש ירידה בולטת בעלות הציוד ההכרחי לחברות סטארט-אפ, כמו מעבדות, מחשבים, רשתות מחשבים, מערכות אל פסק וכדומה. ליפשיץ: "במקרים רבים ציוד משומש עולה בעשרות אחוזים פחות מבעבר. ניתן למצוא רשתות תקשורת מלאות בעשירית מהמחיר שלהן בשנה שעברה, כלומר, 50 אלף דולר במקום 500 אלף דולר. מסננים לחדרים נקיים אף הם הוזלו באופן דרסטי. גם הציוד המשרדי הרגיל, כמו כיסאות, שולחנות ומחשבים אישיים, הוזל, וניתן למצוא במחירים נמוכים מאוד בשוק המשומשים". לפי חברת פרטנר 500, עלות ציוד משרדי ממוצעת לעובד ב-2001 תגיע ל-3,500 דולר בלבד.

רואי חשבון מעלים את המחיר

בשנה האחרונה חלו שינויים גם בעלות השירותים הנלווים לחברות, כמו שירותי ייעוץ של עורכי דין ורואי חשבון. כל עוד נמשך החלום, הסכימו משרדים רבים לקבל חלק מהתשלום באמצעות אופציות ומניות בחברות, או שסיפקו שירותים בהנחה משמעותית, מתוך הנחה כי המימוש של החברות יממן את שעות העבודה הרבות.

אלא שהפער בין המימוש למציאות התרחב. לפי עו"ד גדי אוזן, שותף במשרד שיבולת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות', מסתמנת רתיעה במשרדים מלקבל שכר טרחה במלואו או בחלקו באופציות. בחלק מהמשרדים מדווחים אף על העלאה בשכר הטרחה הנגבה כיום מהחברות הצעירות.

גם במשרדי רואי החשבון מדווחים על עליות בשכר