פועלים שוקי הון מקימה קרן בהיקף 125 מיליון דולר להשקעות בחברות טכנולוגיות בשלבים מאוחרים

שנת 2006 נחשבת לשנת האקזיטים עם לא פחות מאשר 116 רכישות או הנפקות של חברות סטארט אפ ישראליות, אלא שבשנה האחרונה צצה ועולה השאלה האם החברות נמכרות מוקדם מדי. לדעת קרן ההון סיכון פועלים ונצ'רס הון, זהו אכן המקרה ועל כן הקימה קרן חדשה - פועלים ונצ'רס III - שצפויה להתמקד ולהשקיע בחברות טכנולוגיה בשלבים מאוחרים. היקף הקרן צפוי להגיע ל-125 מיליון דולר ופועלים שוקי הון מתכננת לגייס אותה ממשקיעים ישראלים וזרים במהלך השנה הקרובה. בנק פועלים התחייב להשקיע כ-20 מיליון דולר בקרן החדשה.



לא תמיד השקיעה פועלים שוקי הון בחברות טכנולוגיה בשלבים מאוחרים: שתי הקרנות הקודמות שלה (פועלים ונצ'רס I ופועלים ונצ'רס II) השקיעו גם בחברות סטארט אפ צעירות אלא שלפני 9 חודשים גייסה הקרן את גיורא ביתן ושרון גלבאום שפאן כשותפים כלליים. זאת, במטרה לשלב כוחות עם השותף המקומי ערן גרשט לטובת השקעות בחברות בשלבים מאוחרים.



ביתן מציין כי ההחלטה להקים קרן ייחודית נובעת מצורך גדול שקיים בשוק להשקעות מסוג אלו. מנתונים שפורסמו בסקר MoneyTree האחרון של פירמת ראיית חשבון PwC עולה כי היקף ההשקעות בשלבי Seed ו-Early Stage הגיע ב-2006 ל-50% מהשקעות של קרנות הון סיכון (נתון די דומה נמצא בין השנים 2001 ל-2005). זאת, לעומת כ-10% בלבד בחברות משלבים מאוחרים.



"במהלך תשעה חודשים מאז גובשה הקרן, ניתחנו את השוק הישראלי בכדי להבין במה להתמקד. בחרנו בהשקעות בשלבים מאוחרים כי שוק הון סיכון בארץ מבוסס ברובו על השקעות בשלבים מוקדמים. אין כיום קרן השקעות שיעודית לשלבים מאוחרים בישראל".



בעבר הצהירה קרן אייפקס על השקעות בחברות משלבים מאוחרים אולם בסופו של דבר לא עשתה זאת. לפי נתוני ה-MoneyTree, היקף ההשקעות בחברות משלבים מאוחרים בארה"ב מייצג 32% מהשקעות הון סיכון בארה"ב לעומת 6% בלבד בישראל בשנה החולפת. לדברי ביתן, זהו כשל שוק שצפוי להשתנות ומצב שגורם לחברות סטארט אפ שלא למצות את הפוטנציאל שלהן, שכן בכל שנה נולדות עוד חברות.



"אם בארץ מקימים מאות חברות אז אלו ששורדות והופכות לחברות בוגרות צריכות כסף בשלבים מאוחרים. הסיבה שחברות נמכרות בסכומים לא גדולים ומהר מדי היא שהן לא מגייסות כסף מקרנות המשקיעות בשלבים מאוחרים. בנוסף, נוצרה תיאוריה שחברות הישראליות טובות אך ורק בטכנולוגיה. זה נכון חלקית בלבד: ישנן חברות ישראליות שיכולות ללכת רחוק אבל המשקיעים מתעייפים. לא נוצרת תרבות ומנטליות של הקמת חברות לשלב ארוך טווח. יש צורך בסבלנות כדי לבנות את הקומברס, ECI ואמדוקס הבאות". אין שום סיבה שחברות לא ימכרו ב-200 או 300 מיליון דולר. נכון שכסף פנוי לא יתקן את הכל, אבל בכל זאת היעדר זמינות של השקעות מקרנות המשקיעות בשלבים מאוחרים מהווה חסם לחברות".



הכל בכדי להגיע ל"הום ראן"



ביתן מציין כי חברות שמעוניינות להגיע כיום להנפקות ראשוניות בשוק ההון של נאסד"ק צריכות להציג מכירות בהיקף של עשרות מיליוני דולר (40-50 מיליון דולר הוא קצה תחתון). "בכדי להגיע למכירות בהיקף שכזה יש צורך לגייס כסף. גם מלאנוקס, וראז וביגבנד נהגו כך. הן היו צריכות להאריך את משך חייהן בכדי להגיע לאותו היקף מכירות ולכן נוצר להן הצורך בכסף בשלב מאוחר יותר".



גלבאום שפאן מציינת סיבה נוספת לצורך בקיומה של קרן המשקיעה בשלבים מאוחרים: היכולת להגיע להום ראן (מונח בז'רגון הקרנות שפירושו השקעה שמציגה מכפיל פי 10 על הכסף ובשווי גבוה מעל ל-150 מיליון דולר). "כדי שחברה תגיע להום ראן, היא לא יכולה להימכר מוקדם. לכן היא צריכה את ההשקעות בשלבים מאוחרים. אקטימייז היא דוגמא לחברה שנמכרה במחיר גבוה מבלי שגייסה בשלב מאוחר, אבל זו רק אחת וישנן אחרות שבניגוד אליה כן יצטרכו לגייס כסף".



אילו חברות מתאימות לקטיגוריה חברות טכנולוגיה בשלות? גרשט מסביר כי מדובר בחברות שמציגות מעל ל-10 מיליון דולר מכירות ושפועלים שוקי הון סבורה שהן יכולות להקפיץ את המכירות שלהן בתוך פרק זמן קצר ויש להן אסטרטגיית אקזיט ברורה בתוך פרק זמן קצר.



הקרן השלישית של פועלים שוקי הון תשקיע ב-12 עד 15 חברות ותבצע ארבע עד חמש השקעות בשנה, כשכל השקעה תעמוד על שמונה מיליון דולר. גלבאום שפאן מציינת כי הקרן איתרה כ-60 חברות מתאימות להשקעה בשלב זה.

ביתן הגיע לפועלים שוקי הון כשבתפקידו הקודם שימש בכיר בחברת ECI. בעבר שימש כשותף בקרן הון סיכון גיזה ומילא תפקיד בכיר בחברת סאייטקס. גלבאום שפאן שימשה בתפקידה הקודם כשותפה בקרן הון סיכון פיטנגו. גרשט משמש כשותף מנהל בפועלים שוקי הון מאז שנת 97'.