דיווח על מניות רדומות: עדיין בעל עניין בעל כורחו

מאת בן-ציון ציטרין

חוק החברות התשנ"ט-1999 קובע כי חברה יכולה לרכוש את מניותיה שלה הן באמצעות רכישה עצמית או באמצעות רכישה של מניות החברה על ידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה. כאשר החברה עצמה רוכשת את מניותיה אזי הן מאבדות, ממועד רכישתן, את הזכויות הנלוות אליהן, כולל זכות ההצבעה באסיפה הכללית והזכות לקבלת דיווידנד.

מניות אלו מוגדרות בחוק החברות כ"מניות רדומות". כאשר רכישת המניות של החברה מתבצעת באמצעות חברה בת או חברה קשורה שלה, אזי רכישה זו "מרדימה" רק את זכות ההצבעה בגין המניות הללו, אך לא את הזכות לקבלת דיווידנד בגינן.

לדברי עו"ד אשר רבינוביץ, ממשרד ש. פרידמן ושות', הסדר חדש זה הביא לשינוי במצב ששרר עד כה על פי פקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג-1983, שאסרה על חברה רכישה עצמית של מניותיה.

ההסדר החדש גם חייב התייחסות חדשה של המחוקק לדיווח בגין מניות רדומות. הדיווח על מניות רדומות נדרש משום שהן אינן מזכות את בעליהן בזכויות הצבעה. בכך מביאות המניות הרדומות לשינויים בזכויות ההצבעה של בעלי המניות הנותרים.

לדברי רבינוביץ, שינויים אלו עלולים להשפיע על בעל מניות שהחזיק בפחות מ-5% ממניות החברה, ולאחר "הרדמת" המניות, עלה אחוז ההצבעה האפקטיווי שלו ליותר מאשר 5%, דבר ההופך אותו ל"בעל עניין" בחברה, ומחייב אותו בדיווחים שונים החלים על בעלי עניין.

תקנות המסדירות את הדיווח על מניות רדומות

ב-25 ביולי 2001, אישרה ועדת הכספים של הכנסת, באמצעות תיקון לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, את הצעת רשות ני"ע לתקנות המסדירות את הדיווח על מניות רדומות, אשר עיקריהן מפורטים להלן. התקנות עצמן טרם פורסמו.

* התקנות הרחיבו את הגדרת מניות רדומות גם לגבי מניות החברה שנרכשו על ידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה.

* החברה נדרשת לדווח בדו"חות התקופתיים המוגשים לרשות ולרשם החברות על מניות רדומות של החברה, או על ני"ע הניתנים להמרה או למימוש למניות רדומות. בנוסף נדרשת הוספת חובת הדיווח בגין החלטת דירקטוריון של החברה על ביצוע חלוקה כהגדרתה בחוק החברות (הכוללת בין היתר החלטה של החברה בגין רכישה עצמית של מניותיה).

* החברה נדרשת להגיש לרשות ולרשם החברות דו"ח מיידי בגין היווצרותן של מניות רדומות בהון המניות המונפק של החברה, או בגין שינוי שחל במספר המניות הרדומות או בזהות המחזיק בהן.

בדו"ח האמור נדרשת החברה לציין פרטים בנוגע לרכישה של המניות הרדומות או השינוי שחל בהן, לרבות שם הרוכש (או המחזיק), תאריך הרכישה, שמות המניות הנרכשות, דרך הרכישה והשינוי שחל בהון המניות המונפק המוחזק על ידי הרוכש.

כן נדרשת החברה לפרט את השינויים שחלו בהון המניות המונפק של החברה, לרבות בשיעור כוח ההצבעה בחברה, ובזכויות לקבלת דיווידנד. זאת, תוך עריכת השוואה בין מצב זכויות ההצבעה ולקבל הדיבידנד בחברה של בעלי המניות בהתחשב בקיומן של המניות הרדומות ובלעדיהן.

במידה אם נרכשו מניות רדומות על ידי חברה בת של החברה לפני כניסתו לתוקף של חוק החברות ("מניות ישנות"), תפרט החברה בדו"ח האמור, בנפרד, גם את פרטי המניות הישנות, ותציין האם המניות הישנות מזכות את בעליהן בזכויות הצבעה.

* אם השינוי שחל בהון המניות המונפק של החברה עקב היווצרותן של מניות רדומות, או שהשינוי חל במניות הרדומות של החברה נמוך מ-1% מהון המניות המונפק של החברה - היא אינה מחויבת להגיש דו"ח מיידי במועד השינוי, אלא בדרך של דו"ח מרוכז שיוגש לרשות ולרשם החברות ב-5-1 בכל חודש.

יש להעיר, כי אם הגיע השינוי המצטבר מאז הגשת הדו"ח המרכז הקודם כדי 1% מההון המונפק של החברה, וכן, אם קבעה החברה מועד קבוע שלגביו נדרש אישור בעלות מאת החברה. זאת, לצורך חלוקת דיבידנד או השתתפות באסיפה הכללית של החברה, וטרם הגיע המועד להגשת הדו"ח המרכז הבא, על החברה להגיש דו"ח מיידי כאמור ביום השינוי האמור.

* הורחבה חובת הגשת דו"ח מיידי החלה על החברה בגין שינויים שחלו או עתידיים לחול בהון המניות המוחזק על ידי בעל עניין בחברה (המחזיק ב-5% או יותר מהן המניות המונפק של החברה).

חובת ההודעה

במקביל הורחבה חובת ההודעה של בעל עניין לחברה על שינויים שחלו בשיעורי אחזקותיו. עם זאת, אם נעשה אדם בעל עניין בחברה כתוצאה מפעילות במניותיה שהוא לא היה צד להן (לדוגמה - רכישת מניות על ידי החברה עצמה), חלה לגביו חובת ההודעה האמורה לעיל רק לאחר שהוא עצמו יזום שינוי בהון המניות המוחזקות על ידו, שאחריו יישאר עדיין בעל עניין בחברה. במקרה זה המועד שבו חלה החובה על החברה הוא לכל המאוחר לאחר שתתקבל הודעה מבעל העניין כאמור.

ואולם, אם נודע לחברה על היות אדם בעל עניין עוד לפני שיזם בעצמו שינוי בהון המניות, אזי חלה עליה חובה מיידית להגיש דיווח בגין היות אותו אדם בעל עניין בחברה. לדברי רבינוביץ, התקנות המובאות לעיל, ובמיוחד התקנה המאפשרת דחייה של מועד הדיווח לגבי בעל מניות אשר נעשה בעל עניין בעל כורחו בחברה, הן צעד ראשון בדרך לתיקון הבעיה של הפיכת אדם לבעל עניין בחברה בעל כורחו.

ואולם, הבעיה המהותית טרם נפתרה, ועדיין ייתכן מצב שבו אדם ייהפך לבעל שליטה או בעל עניין בחברה בעל כורחו, ומגבלות שונות (שלא חלו עליו קודם לכן) יחולו מעתה לגבי התקשרויות שיבקש לבצע עם החברה.

"לפיכך, ראוי כי יוצאו תקנות נוספות (או שיתוקן החוק) כך שמכלול הבעיה המהותית, ולא רק הבעיה הטכנית של חובת הדיווח, יבוא על פתרונו", ממליץ רבינוביץ.