א' לבג"ץ: קצב התקשר אלי 689 פעמים; בחקירתו טען כי לא נהג להתקשר אליה

משה קצב התקשר אל א' לא פחות מ-689 פעמים, ממשרדו במשכן הנשיא, מרכבו ומביתו. כמה מהשיחות התקיימו לאחר השעה חצות. כך נחשף בתגובה שהגישה א' מבית הנשיא בצהריים (רביעי) לבג"ץ על תשובת המדינה לעתירתה שהוגשה בשבוע שעבר, נגד ההחלטה שלא לכלול בכתב האישום נגד קצב את תלונתה.



אף שקצב טען בחקירתו כי לא התקשר לא' וכמעט שלא נהג להחזיר לה טלפונים, הרי שפלטי הטלפון שהוציאו חוקרי המשטרה מראים אחרת. כך נטען בתשובה, הכוללת 18 עמודים, בה טוענים באי כוחה של א', עו"ד כנרת בראשי ועו"ד יהודה רסלר שורת טענות באשר לאי הסבירות הקיצונית, לדבריהם, בה נקט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בהחלטתו שלא להכליל את א' בהסדר הטיעון, ולמעשה להתעלם מתלונתה.



א’: סגירת התיק בתלונתי היא חלק מהסדר הטיעון



"העתירה שבעסקינן שונה במהותה מהעתירות האחרות המתייחסות לעסקת הטיעון. בעתירות האחרות של המתלוננות האחרות מתבקש בית המשפט לקבוע אם העונש המוסכם בעסקת הטיעון הוא ב"מתחם הסבירות" בהתחשב באופי העבירות, מעמדו של הנאשם ויתר נסיבות הפרשה. בענייננו מתבקש בית המשפט הנכבד לבטל ההחלטה של סגירת התיק בעניינה של העותרת בהיותה בלתי סבירה באופן קיצוני ו/או לקבוע כי התנהלות היועמ"ש בהליך לקבלת ההחלטה היא בלתי ראויה באופן המצדיק אף הוא את ביטול ההחלטה", נכתב בתשובה.



בתשובה נטען עוד כי ההחלטה לסגור את התיק בעניין תלונתה של א' אינה עומדת בפני עצמה, כפי שטען היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, כי אם הוגדרה כתנאי במסגרת עסקת הטיעון עליה חתם קצב. "ניסיונו של היועמ"ש "להלבין" תנאי זה ולהוציאו מעסקת הטיעון בצורה האומללה שזה נעשה מלמד שגם היועמ"ש חש שסגירת התיק שלנו במסגרת עסקת הטיעון בגין שתי התלונות האחרות, היא פסולה והייתי אומר בלתי חוקית בעליל כי הרי זה נטישת האחת תמורת שתי האחרות", נכתב.



עוד נטען כי לא' לא ניתנה, כפי שקובע החוק, הזכות להביע את עמדתה על החלטתו של מזוז. בהקשר זה נטען כי היה ראוי שהמדינה תיידע את א' בהליך של הסדר הטיעון "לאור תפקידה של העותרת בחשיפת הפרשה כולה, הבאתו של האזרח מספר אחד לדין, חשיפת זהותה של העותרת באתרי אינטרנט בניגוד להוראות הדין עוד נטען כי "לאור חשיפתה של המתלוננת בציבור, הנזק שיגרם לה באי הגשת כתב אישום בעניינה אינו פחות מהנזק שיגרם לנשיא אם יוגש כנגדו כתב אישום והוא יזוכה בסופו של משפט".



בתשובה נטען כי ההסבר לטענתו של מזוז כאילו בגירסתה של א' התגלו סתירות, טמון בעובדה כי מדובר בקורבן עבירת מין שקשה לצפות ממנה כי עדותה תהיה סדורה שכן "מדובר באירועים טראומטיים".



20 שיחות לאחר חצות



באי הכוח מביאים דוגמאות לטענתה של א' כאילו קצב הוא ששיקר בחקירותיו. כך למשל כאשר טען כי מעולם לא התקשר לא', אך המשטרה הוציאה פלטי שיחות המצביעים על כך שקצב התקשר לא' לא פחות מ-689 פעמים, ממשכן הנשיא, מרכבו ומביתו. 20 מהשיחות קרו לאחר שעת חצות: " לשם מה מתקשר הנשיא לביתה של העותרת לאחר חצות הרי אין לו מה לדבר איתה, היא לא בראשו, היא לא אינטליגנטית מספיק כדבריו?", נכתב.



התשובה כוללת גם את בדיקת הפוליגרף שעברה א' ובה נשאלה: "האם קצב קיים איתך יחסי מין מלאים כאשר עבדת אצלו?, האם קצב איים עליך שיזיק לך אם לא תקיימי איתו יחסי מין?". בתוצאות הבדיקה נכתב: "הגעתי למסקנה שבשאלה א' הינה דוברת אמת ואילו בשאלה ב' לא ניתן להגיע לממצא החלטי אולם אובחנה מגמה בכיוון אמירת אמת".



באשר לקלטת שהעביר קצב לידי צוות החקירה, ובה לכאורה נשמעת א' סוחטת אותו, נטען כי בחומר החקירה מובאת חוות דעת של מומחית משטרה הטוענת כי היא מתקשה לקבוע שאכן מדובר בקלטת מקורית.



בהמשך התשובה מתייחסים עורכי הדין לפער הגדול לטענתם שקיים בין טיוטת כתב האישום שהוכנה במשרד המשפטים נגד קצב, ושכללה את א' מבית הנשיא, לבין תוכן הסדר הטיעון ממנו הושמטה א': " שני פרקליטים מוכשרים, נותנים 'הסברים' ללא ראיות חדשות והכול מתהפך". לקראת סוף התשובה תוהים באי כוחה של א' מדוע לא הסתייע היועמ"ש טרם החלטתו על הסדר הטיעון בצוות מקצועי של פסיכולוגיים, אשר לטענתם היו מסייעים לו "להבין כהלכה את התנהגות המתלוננות לאחר אירועים טראומטיים שחוו".