בקשה לביטול של פסק בוררות נדחתה מכיוון שהוגשה מאוחר מדי

חבר לחייל הגישה בדצמבר 2006 בקשה לביטול פסק הבוררות שניתן במארס וביוני 2003 (בשני חלקים) על ידי עו"ד יורם וסרצוג, בסכסוך שבינה לבין האגודה למען החייל. בפסק הבוררות נקבע כי האגודה אינה חייבת לחבר כספים בגין עסקה שעשתה עמה לשיווק כרטיסי הגרלה של האגודה.



מדובר בבקשה שנייה של החברה לביטול פסק הבורר. בקשתה הראשונה הוגשה ביוני 2003, ובעקבותיה ניתן פסק דין בהסכמה על ידי השופטת רינה משל. על פי פסק הדין, חבר חייל תוכל לטעון טענות מסוימות בנוגע לפסק המשלים בפני הבורר, בכפוף לכך שפסק הדין ממצה את כל הטענות שהועלו על ידי הצדדים.



בבקשה הנוכחית לביטול הפסק טענה חבר לחייל, באמצעות עו"ד בועז בן-צור, כי הסיבה להגשתה היא גילויים של פרוטוקולים אשר הוסתרו על ידי האגודה באופן מכוון, ואשר עשויים להשפיע על ההכרעה בסכסוך, ולכן יש לבטל את הפסק מחמת שהושג בתרמית. האגודה מצדה טענה, באמצעות עו"ד אופיר נאור, כי יש לדחות את הבקשה מחמת התיישנות.



על כך השיבה חבר כי הגישה את הבקשה בתוך 45 יום מאז שנתגלו לה העובדות המשמשות יסוד לבקשה - שכן לטענתה רק ביוני 2006 הגיעו לידיה הפרוטוקולים שהוסתרו ממנה, ורק בנובמבר 2006 הסתיימה בדיקה שביצעה באמצעות חוקר פרטי בדבר נכונותם של הפרוטוקולים.



השופטת דרורה פלפל דחתה את עמדתה של חבר לחייל וקבעה כי היא "לא נתנה הסבר מניח את הדעת להשתהות, למעט האמירה כי החומר הועבר לבדיקת חוקר פרטי. המשיבה לא סיפקה הסבר מדוע לא הועבר החומר לבדיקה מיד כאשר הגיע לידיה". לפיכך קבעה השופטת כי "המסקנה המתבקשת היא כי המשיבה הגישה באיחור ניכר את התובענה ואיחרה את המועדים שנקבעו בחוק הבוררות", ולכן דין הבקשה להידחות מחמת התיישנות.



השופטת הוסיפה כי חבר לחייל העדיפה להגיע לפשרה ולקבל פסק דין בהסכמה, ובכך מיצתה את זכותה "ואין לאפשר לה לפתוח מחדש את חזית המריבה, שנה וחצי לאחר שניתן פסק הדין, ומבלי שניתן הסבר משכנע לאיחור". חבר לחייל חוייבה לשלם לאגודה שכר טרחת עו"ד בסך 45 אלף שקל והוצאות משפט.



(ה"פ 1552/06 בש"א 4306/07)