בית המשפט: לבנק אסור להחזיר צ'קים שמשכה חברה בלא הודעה מוקדמת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה על סך 1.8 מיליון שקל שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון נגד גבריאל אורון, שהיה ממייסדיה ובעליה של קבוצת גלי שעסקה בייצור ושיווק נעלי ספורט ופרטי לבוש.



אורון היה ערב לחובותיה של אחת מחברות הקבוצה, סטרייק שיווק נעליים, לתשלום יתרת חוב שנותר לחברה בטרם קריסת עסקיה.



אורון, באמצעות עו"ד גיא נוף, טען כי ערבותו לחובות החברה ניתנה בתנאי שהבנק יקיים את הסכם האשראי עם החברה, אך זה הפר תנאי זה משום שביטל את קו האשראי והפסיק לכבד את השיקים שמשכה החברה. לטענתו, מדובר בהפרה המצדיקה ביטול החיובים שנטל על עצמו.



אורון אף הגיש תביעה נגדית על סך 5 מיליון שקל נגד הבנק בגין הנזקים שנגרמו לו, לדבריו, כתוצאה מההפרה של הבנק.



השופט ניסים ישעיה דחה את התביעות וקבע כי במסגרת יחסי בנק-לקוח נרקמו והושגו הבנות והסכמות בעל פה בין הבנק לבין הקבוצה, שלפיהן הוקצו לחברות הקבוצה, ולחברה בכלל זה, מסגרות אשראי בסכומים משתנים לפי הצרכים והנסיבות, והוענקו קווי אשראי בהתאם.



לעמדת ישעיה, משמעותה של התנהלות זו היא התגבשות הסכמות או הבנות בין הצדדים לפיהן כובדו צ'קים אף כאשר יתרות החובה חרגו מהמוסכם ואף כאשר הביטחונות לא היו מספקים.



בנסיבות אלה, הבנק, שאותו ייצג עו"ד יונתן סונדרס, לא היה רשאי להחזיר את הצ'קים שמשכה החברה בהחלטה שהתקבלה בו ביום, מבלי שניתנה ללקוח או לערבים הודעה מוקדמת על כך. בית המשפט קבע כי הזכות להפסיק האשראי על פי שיקול דעתו - ניתנת לבנק, אולם חובה בצדה.



נפסק כי הבנק אינו רשאי להחזיר צ'קים שלא בתום לב או תוך הפרת התחייבויותיו כלפי החייב. ודאי שאינו זכאי ולהפסיק את האשראי בלא הודעה מוקדמת. בית המשפט הכיר בזכותו של אורון לבטל את חוזה הערבות ולהשתחרר מהתחייבויותיו כלפי הבנק ולדחות את תביעת הבנק נגדו.



מנגד, נדחתה גם תביעתו של אורון מאחר שהנזקים הנטענים לא הוכחו באופן הנדרש, ומאחר שלא עלה בידי אורון להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין ההתנהגות המפרה של הבנק. (א 3231/98) (א 1035/05)