תגובות צוננות לחזונו של שלמה נחמה למנף את פעילות בזק לחו"ל: "סבן ואיפקס לא צריכים את בזק כדי לפעול בחו"ל"

תגובות צוננות מאוד נרשמו מקרב בכירים ואנליסטים בתעשיית התקשורת לאסטרטגיה החדשה הצפויה ב, שתכלול מינוף של פעילות החברה גם לשווקים בחו"ל, בדגש על יבשת אפריקה.



לאחרונה הושג סיכום עקרוני על כניסתו של שלמה נחמה לגרעין השליטה בבזק, כך שהוא ירכוש 3% ממניות בזק ממורי ארקין תמורת כ-580 מיליון שקל.



נחמה העלה בשיחותיו המקדימות עם אנשי קבוצת סבן וקרן איפקס את רעיון המינוף של פעילות בזק לחו"ל, ואת הנפקתה בניו יורק. הכוונה היא למנף את הטכנולוגיה ואת הידע של בזק למדינות מתפתחות.



דרישתו זו של נחמה נתקלה תחילה בסירוב מצד סבן-איפקס, אך לאחרונה חלה תפנית בגישתם של בעלי השליטה בבזק לרעיון.



בזק ניצבת בפני שוק תקשורת בישראל שכבר מוצה עד תום על ידה. לאור ההגבלות הרגולטוריות והמשך פתיחת השוק לתחרות - שתמשיך ותנגוס בהכנסות הטלפוניה הפנים ארצית של בזק - עלתה המחשבה להיפתח לשווקים בחו"ל.



בכירים בענף מבינים מדוע ביקשו תחילה קבוצת סבן וקרן איפקס לדחות את הרעיון של נחמה. זאת, משום שאם היו חפצות לפעול בשווקים חדשים, הרי שמתוקף היותן קבוצות גלובליות בעלות כוח פיננסי אדיר, טוב יותר עבורן היה לפעול בנפרד מבזק בכל הקשור להשקעות בשווקים חדשים בחו"ל.



חברת התקשורת הישראלית תידרש לשותף מקומי בכל אחת מהמדינות בהן תבקש לפעול, מה שיקטין את התשואה העתידית מהשקעה שכזו ויהפוך את הפעילות למורכבת יותר.



בכירים אחרים מעלים ספק באם אנשי בזק - ההנהלה והעובדים - יכולים לערוך את השינוי הכרוך בעבודה מול שווקים בחו"ל, בכל הקשור להיבטי כוח אדם ומשאבי ניהול שווקים מעבר לים.



גם מי שמצדד בכניסת בזק לפעילות בחו"ל, דואג להדגיש כי מהלך שכזה אינו דבר שניתן להתניע בתוך חודשים ספורים, אלא יצריך זמן רב הרבה יותר.



"בזק כבר נכשלה בעבר במהלך דומה, כך שגם אם שווה להיכנס להשקעות או למינוף הטכנולוגיה והידע של בזק לשווקים בחו"ל, צריך לזכור כי אפריקה זה לא פיקניק ואף אחד לא מחכה שם לבזק", אומר מנהל בכיר בשוק התקשורת, הפועל באפריקה.



לדברי מנהל בכיר אחר, "מזרח אירופה היא כבר למעשה שוק סגור עבור בזק, כך שאת האזור זה היא פיספסה".

אם רוצים לקבל אינדיקציה לקושי של בזק לנהל ולקיים פעילות במבט לחו"ל, הרי שהדוגמה הטובה ביותר לכך היא ניסיונה למכור לפני כשנה את פעילות תחום הלוויינים שלה בעמק האלה, תמורת כ-9 מיליון דולר, ולייצר לבזק רווח הון של 30 מיליון שקל.



הפעילות של בזק בתקשורת הלוויינית כוללת את פעילות אינמרסט ופעילות בזק סאט. פעילות זו רושמת הכנסות של מיליוני דולרים בודדים בשנה ונמצאת באיזון משתק מזה שנים. היא נשלחה למכירה על ידי מנכ"ל בזק לשעבר, יעקב גלברד, אך העסקה התפוצצה ברגע האחרון.



ל-TheMarker נודע כי העסקה התפוצצה על רקע ההבנה של גלברד כי פעילות הלוויינות יכולה להשיא לבזק תשואה גבוהה יותר מן הסכום לפיו אמורה היתה להימכר. זאת, בעקבות ההנפקה בנאסד"ק באותם ימים (באוקטובר 2006) של RR לוויינים מקבוצת רפק אלקטרוניקה. הנפקה זו הצליחה להוכיח לבזק כי עסקת מכירת הפעילות בעמק האלה אינה כדאית עבורה.



בעידן הנוכחי, ערוצי תוכן טלוויזיוני בכל העולם עולים על הפלטפורמה הלוויינית ומאפשרים לתחנות הטלוויזיה העולמיות להפיץ את שידוריהן דרך חברות לוויין - ולא באמצעות תחנת טלוויזיה נפרדות בכל מדינה.



כשתעשיית הלוויינות בעולם צומחת בכ-5% בשנה - בזק רוצה להיות שחקן גם בתחום זה. אלא שנודע כי כעת, עם כניסתו הצפויה של נחמה לבזק, שוב תעמוד פעילות הלוויינות של הקבוצה בעדיפות נמוכה, שכן ראשית יוסט הפוקוס הניהולי לחברות הבנות הגדולות - פלאפון ו-yes.



בעבר ניסתה בזק להיפטר מאינמרסט בשווי נמוך בהרבה, של 2-1 מיליון דולר, ואף ניסתה לסגור את הפעילות. אלא שמשרד התקשורת חייב אז את בזק, בסוף 2003, להמשיך לספק את שירותי הלוויין מהתחנה - בטענה שמדובר בשירות חיוני.



בזק השקיעה בעבר עשרות מיליוני שקלים בשירות של אינמרסט, המיועד לספק שירותי תקשורת לספינות בלב ים ולמקומות נידחים באמצעות לוויינים. המיזם צבר הפסדים, בוצעו בו פיטורי עובדים ונמכר ציוד.



בזק מחקה בדו"חותיה הכספיים 36 מיליון שקל מההשקעה בחברה במהלך 2003. אינמרסט הושק בסוף שנות ה-90', בהשקעה של כ-20 מיליון דולר, ובבזק לא האמינו לאורך השנים ביכולתו לייצר רווחיות תפעולית.



כעת ינסו בבזק לחפש דרכים להחזיר את הפעילות לרווחיות ולאחד אותה עם פעילויות אחרות בקבוצה, אך כאמור, זה לא יהיה אחד המהלכים הראשונים של נחמה בבזק.