תחביבים של עשירים

מה קורה כשיכולת כלכלית פוגשת זמן פנוי? נולדים להם צאצאים - תחביבים יקרים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל משק בית בישראל הוציא ב-2005 בממוצע 109 שקל בחודש על תחביבים. ואולם המספר הזה לא באמת משקף את ההוצאה החודשית בקרב החובבים השרופים. אלה מוכנים להוציא סכומי עתק בעבור מימוש התחביב, וכמובן מוכנים לשלם גם מחיר כבד במיוחד בכל מה שקשור לזמן ולהשקעה.

תחביב אולי נתפש כמשהו מאוד אישי ואינדיווידואלי, אבל לעתים הוא דווקא מעיד על הכלל ולא על הפרט: "בעבר השונות בין התחביבים היתה מאוד גדולה, וכך ניתן היה ללמוד רבות על האדם מתוך התחביבים שלו. כיום השונות היא יותר קטנה - ישנם מספר תחביבים מרכזיים שרבים מהחתך הסוציו-אקונומי הגבוה שותף להם", אומר גיל קינן, פסיכולוג קליני ומנכ"ל מכון קינן-שפי. "כיום התחביב נהפך לחלק מהדימוי המקצועי של האדם, מהסטטוס וממערך הנטוורקינג שלו, גם אם הוא לא באמת מה שגורם לו אושר".

ואם חשבתם שיש כאן גם חלוקה מגדרית - לא טעיתם: "גברים אכן עוסקים יותר מנשים בתחביבים יקרים, בדיוק מאותה סיבה: מבחינתם, העיסוק בתחביב הוא חלק מהדימוי העצמי, המקצועי, חלק מהסטטוס שלהם", אומר קינן. "חשוב לגברים להראות מיד מה הסטטוס שלהם, כמה הם שווים ומי החברים שלהם. במובן זה גברים הם יותר חד-ממדיים". לנשים, חולק קינן מחמאה: "נשים ינטו לבחור תחביב לפי מידת העניין והאושר שהוא מסב להן, והן פחות יתחשבו בשיקולי סטטוס כאלה ואחרים. במובן זה נשים הן יותר רב-ממדיות".

TheMarker פגש שבעה חובבים שרופים (שישה גברים ואשה אחת) וניסה להבין למה הם עושים את זה וכמה זה עולה להם. הצצה לצד השמח של הארנק.

עמי בל, בן 41 מראשון לציון, מנהל מסחרי של הסתדרות המורים

איך הכל התחיל: "כבר בתור ילד ביליתי הרבה באוניות בים מפני שסבא שלי היה מלח של צים. לפני שש שנים, כשחיפשתי משהו מעניין לעשות בשעות הפנאי והיכולת הכלכלית איפשרה זאת, הלכתי לעשות קורס של משיטי יאכטות, והתחביב סחף אותי כי הוא פשוט ממכר".

מה זה כולל: חברות במועדון יאכטות (שיא-גל), הפלגות משותפות עם חברים בישראל ובחו"ל, ומפגש קבוע עם חבר'ה במרינה בהרצליה בכל יום שלישי. "גם אם מזג האוויר סוער ולא מאפשר הפלגה אנחנו באים, יושבים על הרציף ואוכלים", מספר בל.

הפלוס: "שקט, רוגע נפשי והתחברות לטבע. העוצמה של הים פשוט מעניקה תרפיה אמיתית".

המינוס: "אין שום מינוס בתחביב, מבחינתי החלום הוא לעבור לגור ביאכטה".

זמן: "אני נמצא בים לפחות ארבע פעמים בשבוע, כל פעם שלוש שעות, אחרי העבודה או בסופי שבוע".

כסף: קורס משיטי יאכטות: 10-12 אלף שקל. חברות במועדון יאכטות: עד 1,000 שקל בחודש. חברות במועדון מאפשרת ליהנות מהתחביב גם בלי לרכוש יאכטה פרטית, אך מי שבכל זאת מעוניין צריך להכין לפחות כמה עשרות אלפי דולרים. חופשות יאכטה בחו"ל: כ-2,500 יורו לחופשה של שבוע לארבעה זוגות.

אריה לבנון, בן 75 מתל אביב, מלחין ("זמר שלוש התשובות", למשל), מנצח ומרצה במכללת לוינסקי במדרשה למורים למוסיקה, כיום פנסיונר

איך הכל התחיל: כבר כשהיה ילד ברומניה למד לבנון קליגרפיה (כתיבה נאה) והשתמש בעט ציפורן גם כתלמיד באקדמיה למוסיקה. רק מסוף שנות ה-50 התחיל לאסוף את העטים.

מה זה כולל: הארונות בחדר העבודה מכילים אוסף של קרוב ל-2,000 עטים נובעים מכל מיני מודלים ופירמות. חלק מהעטים יקרים בגלל נדירותם ואיכותם, אך לדברי לבנון, מה שעניין אותו "זה לא עטים מיהלומים ומזהב שמוציאים את העיניים, אלא איכות הכתיבה שלהם". מדי כמה ימים הוא משתמש בעט אחר. לבנון גם חבר במועדון של אספני עטים הפועל כבר כמה שנים ונפגש מדי כמה חודשים להרצאות והחלפות של פריטים.

הפלוס: "בגלל שהציפורן גמישה, בכתיבה עם עט נובע ניתן מבחינה גרפית ליצור צורות יותר מעניינות, ונוצרת כתיבה יותר אישית, עם רוחב קווים משתנה".

המינוס: "אפשר ללכלך את הבגדים ואת הידיים עם הדיו, וכך להוציא הרבה חולצות מכלל שימוש".

זמן: לבנון עובר על העטים מדי פעם ודואג לתקן אותם על ידי החלפת גומייה, ניקוי תעלת הדיו וסידור הציפורן. זמן ההשקעה בתחביב נשאר קבוע ולא גדל כשיצא לפנסיה.

כסף: שמעון דנה, מבעלי החנות דנה עטים, מציין כי טווח המחירים של עטים הוא רחב מאוד. עטים ישנים עולים מ-30 דולר ועד 25 אלף דולר לעטים נדירים או בעלי מנגנון מיוחד. עטים חדשים מסדרות מוגבלות שהחלו לייצר ב-1992 עולים מ-1,600 דולר ועד 16 אלף דולר - שהוא מחיר העט היקר ביותר שמוחזק כיום אצל דנה בחנות. לדבריו, ישנם אוספים ששוויים הכולל מגיע למאות אלפי דולרים. שיפוץ עטים: דנה מציין כי חלקי חילוף יכולים להיות נדירים, ושיפוץ כללי של עט הכולל ציפורן, מנגנון פנימי ומשאבה יכול להגיע גם ל-1,000 שקל.

אורי גלבוע, בן 49 מירושלים, עורך דין

איך הכל התחיל: "אמי היא בשלנית דגולה, ומגיל צעיר גם אני מצאתי את עצמי מבשל - ועם אוכל טוב הולך כמובן יין טוב. בטיול הראשון שלי אחרי הצבא נסעתי דווקא לאירופה. כבר אז ביקרתי באזורי היין והתחלתי לקנות ולאסוף יינות. לאט לאט התחביב התרחב", מספר גלבוע.

מה זה כולל: אוסף של כ-500 יינות, ערבי טעימות פרטיים הכוללים שתיית יינות יקרים על פי נושאים (למשל, יינות מעמק הרון בצרפת). בנוסף, גלבוע שופט בהתנדבות בתחרויות יין, מעריך יינות בטעימה עיוורת, מעביר קורסי יין ומקיים טיולי יין בחו"ל שכוללים ביקור בחבל ארץ מובהק כמו בורדו בצרפת. גם במפגשים עם חברים שלא מהתחום, גלבוע מביא בדרך כלל יין ומסביר עליו. "העמקתי עוד ועוד בתחום, עד שאפשר להגיד שיין נהפך למקצוע ועריכת דין לתחביב".

הפלוס: "בניגוד לאספנות בתחומים אחרים, אני נהנה מהיין, משתמש בו ושותה אותו".

המינוס: "החסרונות שיש לשתיית יין הן הוצאה כספית גדולה ומוגבלות בנהיגה לאחר השתייה".

זמן: "ישנן תקופות אינטנסיביות לפני העברת קורסים והרצאות, וטיולי יין, שגם הם נמשכים כמה ימים. בשאר הזמן התחביב הוא חלק מהשגרה וכולל בעיקר שתייה ומפגשי טעימות".

כסף: עלות שתייה של חובב יין רציני טיפוסי, לפי גלבוע: שתייה יומית של יין שמחירו עשרות שקלים, שתייה שבועית של יין איכותי בכמה מאות שקלים ושתייה חודשית או דו-חודשית של יין ששוויו 1,000 שקל; יינות: "שוויים של יינות נדירים מגיע לעשרות אלפי דולרים, אני מכיר אנשים בישראל שמוציאים 10,000 שקל בחודש על התחביב"; מקרר יין: החל בכ-3,500 שקל לכמה בקבוקים ועד עשרות אלפי שקלים; ציוד נלווה (פותחנים ומסננות): עשרות שקלים; כוסות מיוחדות שיש לכל אספן יין יכולות לעלות 90 יורו.

ניקולאי וורונצוב, בן 25 מאשקלון, איש מחשבים במשרד ממשלתי

איך הכל התחיל: "באחד השיעורים המשעממים בכיתה ו' התחלתי לערוך לעצמי במחברת תצפיות יומיות עם תאריכים בנושא מזג האוויר", מספר וורונצוב.

מה זה כולל: "ב-2002 רכשתי לראשונה תחנה מטאורולוגית וזה היה רגע של אושר. באמצעות התחנה אני אוגר ומנתח נתונים, עושה ממוצעים ומכין טבלאות. בנוסף, אני מפעיל גם אתר אינטרנט שמשדר באופן שוטף נתונים כמו לחות וטמפרטורה, ומתעדכן כל 10 דקות במשך 24 שעות ביממה, גם אם אני לא נמצא בבית". וורונצוב גם גולש קבוע בפורום מזג האוויר של אתר תפוז, שחבריו עורכים לעתים מפגשים וטיולים מקצועיים.

הפלוס: "הימים המעטים שבכל זאת יש בישראל מזג אוויר מעניין, ואז יש הרבה יותר פעילות באתר שלי ובפורום".

המינוס: "הלוואי שמזג האוויר בישראל יהיה יותר מעניין. גם אין הרבה דרישה לתפקידים הקשורים בתחום המטאורולוגיה כאן, ולכן לרוב ניתן להישאר בתחום הזה כחובב בלבד".

זמן: גם הסעיף הזה נקבע בידי שמים - במקרה של מזג אוויר קיצוני וורונצוב יותר פעיל, משתדל לעדכן בפורום וגם מצלם תמונות. בנוסף, הוא דואג גם באופן קבוע לתחזוקת התחנה הביתית ופעם בשנה עורך לה ניקוי יסודי.

כסף: תחנה מטאורולוגית עולה כ-5,000 שקל וכוללת מד גשם, מד טמפרטורה, מד לחות, מד מהירות ומד כיוון רוח (וורונצוב רכש אחת ב-2002 ואחת משודרגת ב-2005). התחנה היא מעין קונסולה שנמצאת בחדר, ואליה מחובר חוט שמגיע עד לגג הבית, שבו ישנם חיישנים המחוברים לתורן. בחברת מטאו-טק מעריכים כי בישראל יש עשרות תחנות מסוגים שונים שהוקמו על ידי חובבים.

עמי הלל, בן 35 מקיסריה, עוסק בתחום האודיו בחברת ארט מיוזיק

איך הכל התחיל: "תמיד אהבתי ספורט אתגרי, ולגלישה הגעתי דרך חברי גל פרידמן" (הגולש האולימפי שזכה במדליית זהב - ר"פ), מספר הלל. הוא עשה קורס, קנה ציוד והפך את הגלישה לתחביב. הלל מעדיף את גלישת הקייט על פני גלישת רוח, בגלל שהיא משלבת גם גלישה במים וגם ריחוף באוויר.

מה זה כולל: "כמעט בכל פעם שיש רוח אנחנו הולכים לגלוש, במיוחד בעונות המעבר שבהן יש רוח צפונית". לדברי הלל, הגלישה מהנה עוד יותר בסופי שבוע כשבאים לים עם כל המשפחה וכך הוא יכול לגלוש עם בנו בן ה-11.

הפלוס: "זה ספורט מאוד אקסטרימי, מגניב ומלא אדרנלין שכולל גלישת גלים, גלישת רוח ורחיפה. בנוסף, הכול קורה בים, שאין כמוהו, מפני שהוא כל יום משתנה ונראה אחרת".

המינוס: "לפעמים אפשר לחכות ימים שלמים לרוח שתהיה מתאימה לגלישה".

זמן: גולש בכל פעם שהרוח מאפשרת. שבוע בלי גלישה הוא פרק הזמן הארוך ביותר האפשרי - וכמעט לא קורה. "לא סתם הכינוי של חובבי הקייט הוא 'חולי רוח'. נושא השיחה העיקרי שלנו במהלך היום הוא האם תהיה רוח מתאימה לגלישה", אומר הלל.

כסף: קורס: בין 450 ל-2,000 שקל, בהתאם למועדון ולמספר שעות הלימוד; ציוד לגלישה: ציוד חדש, הכולל סט של קייט, גלשן וחגורת טרפז עולה כ-6,000 שקל. ציוד משומש עולה כ-2,500 שקל. הביגוד כולל חליפת לייקרה בחורף וציוד הגנה כמו קסדה או חגורת ציפה, שמחירן מגיע לכמה מאות שקלים.

אבי רז, בן 35, מנהל שיווק

איך הכל התחיל: "כשהייתי ילד קיבלתי מאבא שלי אלבום בולים קטן וכמה בולים מגזרי מכתבים ראשונים", מספר רז. "כילד התחלתי לאסוף בולים לפי נושאים כמו מכוניות ומטוסים. עם השנים התחביב נהפך מקצועי יותר ותחומי העניין נהפכו להיסטוריים בעיקרם - תקופת השלטון הטורקי בארץ ישראל, ובולים מתקופת טרום קום המדינה וקום המדינה בהדפסות מיוחדות.

מה זה כולל: אוסף של 150 אלבומים - חלקם אף שמורים בכספת. רז עוסק, בין היתר, באיסוף, החלפה מכירה וקנייה של בולים, התייעצות וייעוץ בפורומים באינטרנט, נסיעה לתערוכות בחו"ל ורכישה והחלפה של ספרות מקצועית.

הפלוס: "תחום העיסוק שלי תובעני ואיסוף הבולים הוא סוג של מדיטציה". וגם: "חלק מהסיפור של המדינה נמצא באלבום שלי וזה בהחלט גורם לסיפוק ולהנאה".

המינוס: "כל הזמן צריך לבדוק שלא יוצאים מפרופורציות במונחי השקעה של זמן וכסף".

זמן: כשעתיים בכל יום בממוצע. "זה כולל לא רק את האיסוף עצמו, אלא גם קריאה של ספרות בנושא, גלישה באינטרנט וכתיבה בפורומים".

כסף: רז מציין כי הוא משקיע בשנה כמה אלפי שקלים בציוד - קטלוגים, ספרות מקצועית, אלבומים ואמצעי אחסנה מיוחדים לבולים. הוא מחזיק בסדרה הראשונה של בולי דואר עבריים של מדינת ישראל עם שובלים מלאים, סדרה לא חתומה שמצבה מושלם, ולדבריו שוויה מגיע כיום לעשרות אלפי שקלים. בולים: החל מעשרות אגורות ועד מיליוני שקלים, בהתאם למצבו של הבול, שלמותו, ניקיונו ונדירותו. ברחבי העולם ישנם מאות אוספים ששוויים מיליוני דולרים.

עדנה בן יוסף, בת 60 מקיסריה, מנהלת עסק לתרופות

איך הכל התחיל: "בפסח לפני שמונה שנים קיבלתי כמתנה לחג סחלב, ולצערי הרגתי אותו בהשקיה מרובה. אז החלטתי להירשם לקורס לגידול סחלבים כדי לגדל בצורה מקצועית וכך זה נהפך לתחביב", מספרת בן יוסף.

מה זה כולל: אוסף של כ-300 סחלבים שאותם מגדלת בן יוסף בחממה שנמצאת בגינתה. "גידול הסחלב מהווה אתגר משום שיש עשרות אלפי מיני סחלבים וצריך לדעת לאיזו משפחה משתייך כל סחלב ומאיזה אזור הוא הגיע, כדי לתת לו תנאים טובים לגידול". בן יוסף גם משמשת כגזברית האגודה הישראלית לסחלבים, אשר מונה כ-130 חברים פעילים.

הפלוס: "לא לחינם נקרא הסחלב המלך של הפרחים - מדובר בפרח יפה ואקזוטי שפורח הרבה זמן, לפעמים כמה חודשים, ומי שנתפס לתחביב פשוט מתמכר אליו וזו תעסוקה מאוד נעימה וממלאת".

המינוס: "יש מי שיראו חיסרון בכך שלעתים לוקח לסחלב 7-8 שנים עד שהוא פורח לראשונה". בן יוסף עצמה לא מוצאת בתחביב אף חיסרון.

זמן: "אני נכנסת כל יום לחממה לראות שהכול בסדר, ומקדישה כ-2-4 שעות בשבוע לטיפול, הכולל החלפת מצע גידול, השקיה וריסוס".

כסף: קורס: תמי שרון, השותפה בניהול משתלת סחלבים בשרון, מציינת כי מחיר קורס גידול סחלבים הוא 875 שקל ל-10 פגישות בנות שעתיים; חממה קטנה מפלסטיק עולה כ-1,000 שקל, חממה משוכללת - עד 80 אלף שקל; סחלבים: נבט של סחלב עולה כ-20 שקל. הסחלב היקר ביותר שנמכר עד עתה במשתלת השרון עלה כ-1,000 שקל.