ברוורמן וארדן: דירקטורים בחברות ציבוריות צריכים להיות עם תואר רלוונטי

"ימי הקפה והביסקוויטים של הדירקטורים נגמרו", אמר שלשום יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, בכינוס של הרשות שעסק באחריות דירקטורים. בדבריו כיוון טרי לכך שעל הדירקטורים להגביר את מעורבותם ואת אחריותם להחלטות המתקבלות בדירקטוריון, זאת לנוכח שורה של תקלות שהתגלו בעבודת הדירקטוריונים של החברות הציבוריות כפי שהיה בעת אישור שכר הבכירים בבנקים ובחברת בזק.



חברי הכנסת אבישי ברוורמן (עבודה) וגלעד ארדן (ליכוד) עומדים לפעול ליישום הקריאה של טרי להגברת האחריות של הדירקטורים. ברוורמן וארדן מעלים הצעת חוק, ולפיה יחויבו כל הדירקטורים בחברות ציבוריות בכשירות מינימלית.



לשם כך מציעים ברוורמן וארדן לאמץ את תנאי הכשירות שנקבעו בחוק לדירקטורים החיצוניים על כל חברי הדירקטוריון. אלה תנאים של החזקת תואר אקדמי בתחומי הכלכלה או המשפט, או החזקת תואר אקדמי אחר המתאים לתחום העיסוק הספציפי שבו עוסקת החברה, או נסיון של חמש שנים לפחות במשרות ניהוליות בכירות.



הצעתם של חברי הכנסת צפויה לעורר התנגדות מצד בעלי החברות הציבוריות, בטענה כי הדבר יפגע בזכות הקנין שלהם בהיותם בעליה של החברה, ויגביל אותם מלמנות דירקטורים מטעמם בחברות לפי ראות עיניהם. בין השאר, תעלה השאלה אם בני משפחה של בעל השליטה לא יוכלו יותר לכהן כדירקטורים מטעמו בחברה.



ברוורמן וארדן דוחים את הטענות הללו, ואומרים כי ברמת המורכבות של ניהול חברות היום, מן הראוי כי בעל השליטה יעדיף את הידע של חברי הדריקטוריון על פני קרבתם אליו. "זה יכול אפילו לעזור לבעלי השליטה", אמר ברוורמן ל-TheMarker. "כדי להדוף לחצים של בני משפחה לא ראויים להיכנס לדירקטוריון".



עם זאת, ברוורמן מודה כי ייתכן שהם ישקלו להגמיש את ההצעה כך שתיגע רק למרבית הדירקטורים, כדי לשמור לבעל השליטה את הזכות למנות לפחות כמה מקורבים או בני משפחה לדירקטוריון, גם אם אין להם את הכישורים המתאימים.