"בין השנים 2002-2006, השכר נטו של כלל עובדי המגזר הציבורי עלה ריאלית (כלומר מעבר לרמת האינפלציה) בכ-8.2% ושכרם נטו של עובדים 'מתמידים' שעבדו במגזר הציבורי בשנת 2002 (ללא עובדים חדשים או עובדים שפרשו) עלה ריאלית בכ-12.4%. כמו כן, בין השנים 2002-2006, שכר עבודה, כולל עבודה נוספת וללא תשלומים חד פעמיים, החזרי הוצאות, תשלומים שנתיים וכו', עלה לכלל העובדים במגזר הציבורי בכ-6.9% ולעובדים 'מתמידים' עלה בכ-12.2%". כך אמר הממונה על השכר, אלי כהן, ליו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, בפגישה בה דנו השניים בהשפעות המשא ומתן הנוכחי מול ההסתדרות על המגזר העסקי וכלל המשק.
כהן ציין כי הוא סבור שעובדי המגזר הציבורי נהנו מעליית שכר ריאלי של 1.5% בממוצע כל שנה כתוצאה מקידום בדרגות וותק, אינפלציה נמוכה, העלאת שכר מינימום, רפורמה במס והפחתת מסי קניה. כהן הוסיף כי מעבר לנתונים אלה יש להביא בחשבון גם את הנהגתו של מס הכנסה שלילי בעתיד הקרוב.
לדברי כהן דרישת ההסתדרות לתוספת שכר של 10% לעובדי המגזר הציבורי תגרור תוספת תקציב של כ-8 מיליארד שקל ואף עשויה להביא לתוספת שכר בעלות של מיליארד שקל לכלל המגזר העסקי.
הממונה על השכר הציג נתונים בדבר הסכנה לעלייה הצפויה בשכרם של העובדים במגזר העסקי במידה ותענה דרישת ההסתדרות לעליית שכר במגזר הציבורי ב-10%, בשל השינוי בשכר היחסי בין הסקטורים.
"דרישות ההסתדרות יעלו לנו 8 מיליארד שקל"
טל לוי
13.7.2007 / 10:55