שבועיים לפני שהודיע על סבב המינויים האחרון בממשלתו, זימן אליו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, את שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית. שטרית, שראה עצמו מועמד מוביל לתפקיד שר האוצר עוד עם היווסדה של הממשלה, היה משוכנע כי העת לכניסתו לתפקיד הגיעה. הוא אמנם ציין זאת בפני ראש הממשלה, ופרש בפניו את תוכניותיו לאוצר, אך בתום שבועיים של המתנה, שעה לפני כינוס ישיבת הממשלה, בישר לו אולמרט כי ייעד לו דווקא את תפקיד שר הפנים.
"מה אני יכול להגיד? זו זכותו כראש ממשלה", אומר שטרית בראיון ל-TheMarker. כמי שהיה ראש המועצה (יבנה) הצעיר ביותר (25), ובהמשך ראש העיר - הוא רואה במינוי לתפקיד שר הפנים מעין סגירת מעגל. "אני שר הפנים הראשון שכיהן קודם כראש עיר. לי לא יכולים למכור סיפורים. אצלי דברים לא יתעכבו", מצהיר שטרית, ומציג את רשימת יעדיו: החל משינויים בחוק התכנון והבנייה, דרך מהפכה במבנה השלטון המקומי וכלה ברפורמה במינהל האוכלוסין. האויב היחיד הניצב בפניו, מדגיש השר, הוא הזמן.
צמצום מספר חברי המועצות
"אחד המהלכים הראשונים בהם אנקוט יהיה עיצובו מחדש של השלטון המקומי", מכריז שטרית, ומודיע כי יפעל לחיזוק היציבות ברשויות המקומיות: "ראש עיר לא יכול לעבוד מול 15-10 סיעות יחיד. הפיצול הזה גורם לניוון, להקמת מועצות לעומתיות ולא יציבות, ובסופו של דבר, לחוסר יעילות ולבזבוז כספי ציבור. בכוונתי להביא לצמצום מספר חברי המועצות ברשויות ובכך להביא להגבהת אחוז החסימה. אני מקווה להספיק לעשות זאת עוד לפני נובמבר 2008, מועד הבחירות המוניציפליות".
תקופת קודמך בתפקיד, התאפיינה בנקיטת יד קשה כלפי ראשי הרשויות הלא מתפקדות עד כדי פירוק כמה מהן
"אמשיך במגמה של הידוק הפיקוח על הרשויות המקומיות. מחד, נסייע לרשויות חלשות, - אבל אבל מאידך אצפה מכולן להתייעל.איני מתכוון לשנות את הקו. ככל שנגביר את הפיקוח, כך יפעלו הרשויות טוב יותר. בנוסף, אפעל לביזור סמכויות השלטון המרכזי מטה, תוך העברת סמכויות לידי הממונים על המחוזות. אין שום סיבה למצעד ראשי רשויות לירושלים. בעבר, היו מי שרצו במסע התחנונים הזה ובריצה לפתח משרדיהם בירושלים, אבל אני לא מעוניין בזה. התפקיד שלי הוא להפוך את משרד הפנים לכתובת עבור התושב".
החוק מחייב את כולם
בר-און העניק גיבוי להמשך תיאגודי מחלקות המים והביוב ברשויות. למרות הלחצים מן הרמה המוניציפלית. מה עמדתך בעניין?
"יש חוק והוא מחייב את כולם. חוק תאגידי המים והביוב הוא חוק נכון, שיאפשר לכל אזרח יקבל שירות טוב יותר, תוך דאגה לפעילות כלכלית. המצב היום לא טוב והכספים שנגבים מהתושבים לא מנותבים ליעדם הראוי. אני לא מבין את ההתנגדות מצד הרשויות. הרי החוק נועד להיטיב גם עמן, כך שיוכלו למנף את התאגיד לגיוס כספים ולשיפור התשתיות הנדרש".
ובכל זאת, ערב בחירות מוניציפליות, האם זהו הזמן עבור קדימה להתנגח בערים "סרבניות", דוגמת תל אביב?
"כן בחירות, לא בחירות - זה לא מעניין אותי. לא יהיה שום מצעד ראשי ערים ללשכתי - ואני אפילו לא מתכוון לדון בזה.החוק מחייב את כולם ואין מקום לפשרות".
חוק השבות אינו טאבו
ערב מינויך לשר הפנים, הודיע בר-און כי ימליץ על מינויו של יעקב גנות לתפקיד ראש מינהל האוכלוסין. המהלך תואם אתך?
"אני הוא זה שחתם על מינויו של גנות. אני שמח על שוועדת האיתור המליצה על מינויו. אני תומך במינוי בכל לבי. זהו תיקון עוול לאיש הטוב הזה. הוא איש עבודה מצוין".
העבודה אותה מייעד שטרית לגנות כוללת רפורמה כללית במינהל האוכלוסין שתתמקד ב-3 תחומים: שדרוג הפעילות והשירות לאזרח, שינוי התעודות שמנפיקה המדינה ושינוי מדיניות ההגירה.
"אין שום סיבה שאנשים יחכו בתור שעות. נאתר את הסיבות לכך ונתקן את זה. כשר תחבורה, למשל, הכפלתי את תוקף רישיון הנהיגה מ-5 ל-10 שנים, וכך הקטנתי את קבלת הקהל לחצי. הפתרון נעוץ פשוט בשינוי הגישה. בנוסף לכך, אפעל לשינוי פורמט תעודות הזהות והדרכונים. הקלות שבה ניתן לזייף תעודת זהות ישראלית היא פשוט סקנדל ו-350 אלף איש מסתובבים בארץ עם תעודות זהות מזויפות. אטפל גם במימוש החלטות הממשלה בעניין העברת האחריות על בקרת הגבולות מהמשטרה למשרד הפנים.
אפעל להקמת רשות הגירה שתהיה אחראית לכל המעברים והגבולות ואף על פעילות רשויות האכיפה. מינהל האוכלוסין צריך להיות אחראי לקביעת יעדי משטרת ההגירה. זאת טעות להפנות את כלל המאמצים לטיפול בעובדים הזרים כשבישראל עשרות אלפי תיירים שתוקף אשרותיהם פג".
בזמן האחרון עלה על סדר היום הציבורי אזרוח הספורטאים הזרים. מה עמדתך?
"אני לא רוצה להתייחס למה שהוחלט, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו. עמדתי היא שיש לשמור על אופי מדינתנו כמדינה יהודית ולכן כל נושא ההגירה חייב בטיפול מחודש ובחשיבה רצינית. חוק השבות הוא לא טאבו וישנן סוגיות רבות המחייבות את בחינתו מחדש בממשלה".
ומה יהיו השלכות מדיניותך על העובדים הזרים בענפי הבנייה, החקלאות או התעשייה?
"פעלתי כבר בעבר לצמצום מספרם באופן דרסטי ואמשיך בזה. עובדים זרים גורמים לנזק חמור למשק, תופסים מקומות עבודה ומורידים את רמות השכר של השכבות החלשות באוכלוסייה. אני מעדיף שנשלם לפלשתינאים, מאשר לתת כסף לאנשים שיוצאים מהארץ".
שימוש חורג בקרקע רק באישור השר
"לצערי הרב, ועדות התכנון לא בידי. אם היו תחת אחריותי, היית רואה איזו הפיכה הייתי עושה שם. בעיני זו פשוט שערורייה שבארץ לוקח עשר שנים לאשר תוכנית מפורטת. אם אני הייתי שר הפנים, הייתי מפרק את כל הוועדות המחוזיות במתכונתן הנוכחית. במקומן, הייתי מקים ועדות מחוזיות חדשות, בהן יישבו אנשי מקצוע בשכר, שכל עבודתם תוקדש אך ורק להליכים הסטטוטוריים. אם המדינה היתה אומרת שאין לה כסף לממן את העובדים האלה, הייתי מוכן גם לגבות אגרה על כל תוכנית" - במילים אלה התבטא שטרית בראיון ל-TheMarker לפני כשנה. ימים לאחר כניסתו לתפקיד שר הפנים, הוא נשמע זהיר יותר.
"רק נכנסתי לתפקידי ואני לא רוצה להישמע יומרני. עם זאת, אני יודע מה אני רוצה להשיג, ולא שיניתי את דעותי. אלו הם כמה מהמהלכים שייבחנו. המצב חייב להשתנות ולמשרד הפנים יש את הכלים לעשות זאת. בין היתר, אני שוקל לאמץ את מודל ה"מורשה היתר", כלומר, להסמיך אדריכלים לאשר תוכניות בינוי ולחתום על היתרי בנייה. בעבר כבר נשקלה אפשרות זו, אך בוטלה משום שהאדריכלים עצמם חששו מכובד האחריות. ייתכן כי הגיעה העת לשוב ולדון בזה".
מה לגבי הפרדת הפוליטיקה מהתכנון המקצועי והוצאת נבחרי ציבור מוועדות התכנון המקומיות?
"צריך לאפשר פיקוח על הוועדות ולתקן את המצב שבו נציגי הוועדות המחוזיות נעדרים מדיוני המקומיות. בנוסף, ישנן כל מיני לקונות שאותן אבדוק מקרוב, דוגמת סוגיית השימוש החורג. השימוש החורג נועד לטיפול במקרה נקודתי, קריטי וזמני בלבד, אך תחת הכותרת הזו הוקמו המרכזים המסחריים על הקרקעות החקלאיות. זהו טירוף ואף אחד לא נותן על כך את הדין. זהו פתח לגנב ואני שוקל כעת לחייב כל מתן אישור חורג באישור מנכ"ל משרד הפנים או אף לחייב כל אישור שכזה בחתימת השר".
לפני כמה חודשים התבטאת בעד ביטולו המוחלט של סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה, הדן בתביעות בגין ירידת ערך מקרקעין. האמנם תפעל לביטולו בכובעך החדש?
"אני בעד רפורמה ולא שיניתי דעותי. זה לא תלוי רק בי, אבל רפורמה תהיה. המצב הפרוץ כיום לא יימשך".
האם תיעזר בכלים של מינהל התכנון להתוויית מדיניות חדשה בהפשרת קרקעות?
"ועוד איך. העובדה שמחקו את המרחבים הירוקים ואת שטחי החקלאות במרכז הארץ, היא מחדל. אין צורך בהפשרת קרקעות חקלאיות במרכז הארץ לבנייה ואפעל להעדפת הנגב והגליל. אני לא יכול להכתיב למוסדות התכנון את החלטותיהם, אבל כמדיניות, זו תהיה כוונתי".
בנייה להשכרה בלב תל אביב
ומה לגבי תוכנית ספדיה, אותה התעקשת לקדם כשר שיכון, לעומת התנגדות משרד הפנים, והודעת כי תערער על ביטולה?
"אביא את התוכנית לדיון מחדש. בלי לממש את תוכנית ספדיה, פיתוחה של ירושלים בסכנה. אין להשאיר את ירושלים לחרדים ולערבים בלבד וספדיה היא התשובה לפיתוח העיר, לקליטת עלייה ולאכלוסה בצעירים. כל החלופות האחרות שהוצגו בפני אינן אקטואליות לשנים הקרובות".
"באתי למשרד הפנים בלב חצוי", מעיד שטרית כשהתבקש לסכם את כהונתו במשרד השיכון. "נהניתי מן העשייה ולא רציתי לעזוב אחר שנה בלבד בה התחלתי בביצוע הרפורמות הגדולות".
במבט לאחור, האם אתה עדיין מאמין בחוק הדיור להשכרה?
"בוודאי. איתרנו כבר קרקעות ל-10 אלפים יחידות דיור, וקבעתי כי מחירי המינימום במכרזים יעמדו על 50% מהערכות השמאי. גם חתמתי על הנחייה שלפיה פרויקט דרום הקריה בתל אביב (300 יחידות דיור בלב תל אביב - א.ב.) וגם הפרויקטים הנותרים במתחם משרד החוץ בירושלים, ייעודו לדיור להשכרה בלבד".
אלו מיזמי הדגל של המינהל שעתיד היה לרשום הכנסות של מאות מיליוני שקלים משיווקם. "לא אכפת לי מה תכננו במינהל. המכרזים יצאו במקומות היוקרתייים ביותר וזו היתה הנחיה שלי. אני מקווה ששר השיכון החדש יפעל לפי דרך זו".
ומה לגבי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל?
"שכרנו משרד עורכי דין חיצוני והחלנו בגיבוש הפיכתו לרשות סטטוטורית, תוך חלוקה ל-4 חטיבות פעילות. מצבו הנוכחי של המינהל לא מאפשר למצות את הפוטנציאל שבפעילותו. לדוגמה, המדינה מאבדת עשרות מיליוני שקלים בשנה משום שמחסור בכוח אדם מונע גביית דמי חכירה ב-300 חוזי חכירה חקלאיים שטרם חודשו.
החוק החדש בהכנה, יש כבר הסכמה מצד האוצר ונציבות שירות המדינה על המבנה העתידי ובקרוב הוא יוצג בפני ועד העובדים".
מה לגבי קריאתה של קק"ל לפיצול קרקעותיה מאדמות המינהל?
"כיום עומדות על הפרק שתי אפשרויות: האחת, לקיים את הסכם חילופי קרקעות עם הקק"ל בתוספת פיצוי כספי. הבעיה המרכזית כאן היא מס השבח, אך הצעתי לקרן לקדם חוק שיבטל את החבות הזו והם לא דחו את הרעיון על הסף.
האפשרות השנייה היא ההפרדה בין קרקעות הקרן הקיימת למינהל מקרקעי ישראל ואני לא פוסל גם את זה. זהו צעד שאולי יביא לתחרות בין שני הגופים סביב שיווק הקרקעות ותחרות תביא רק טוב. המצב הנוכחי, בכל אופן, לא נכון".
איזו עצה נתת למחליפך, השר זאב בוים?
"הוא קיבל ממני משרד עם תוכניות פעולה מוכנות ל-2007 ול-2008 - אין דבר כזה במשרדים אחרים. אם יעקוב אחריהן - יצליח".
ואיזו עצה קיבלת מבר-און?
"אני ביקשתי ממנו רק דבר אחד - שיזכור שהיה שר הפנים. אנו ניצבים היום בפני קיצוץ של 200 מיליון שקל במאזן הרשויות המקומיות, קיצוץ שהוא בלם בגופו. כשפניתי אליו בעניין, השיב כי ראש הממשלה יחליט על כך".
האם אתה מאמין שתספיק לממש את כלל תכניותיך?
"אני מקווה שיהיו לי כמה שנים בתפקיד, אבל זה לא בשליטתי. אני מתפלל שתהיה לי לפחות שנה בתפקיד, או לפחות עד נובמבר 2008".
שר הפנים, מאיר שטרית: "אני מתפלל שתהיה לי שנה בתפקיד"
אבי בר-אלי
15.7.2007 / 7:19