סיכום האקזיטים במחצית הראשונה של 2007: לא מדהים

2006 נחשבה לשנת האקזיטים הגדולים. איך מצטיירת 2007, לפחות לפי המחצית הראשונה של השנה? בשתי מילים: לא מדהים. בדיקת TheMarker מעלה כי היקף הרכישות (ללא הנפקות) מינואר עד סוף יוני מגיע ל-1015.5 מיליון דולר (לפי נתוני חברת המחקר ONLINE- IVC).



הסכום האמיתי ככל הנראה גבוה יותר, שכן, היקפן של יותר מעשר עסקות לא דווח, ומלבד הנתונים שסוקרת IVC, בהתבסס על עסקות שדבר קיומן פורסם, ישנן גם כאלה שלא פורסמו בתקשורת, רובן מתחת ל-20 מיליון דולר.



כשבודקים את הסכום מול היקף הרכישות במחצית הראשונה של שנת 2006 מגלים פער עצום. היקף האקזיטים בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם בכ-2 מיליארד דולר - פי 1.97. המשמעות: ירידה של כ-50% בהיקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2007 לעומת התקופה המקבילה אשתקד.



מניין נובע הפער? האם המחצית השנייה של 2007 צפויה לבשר שינוי בזירת ההון סיכון והסטארט-אפים הישראלית? התשובה לכך מורכבת.



המחצית הראשונה של 2006 היתה ייחודית עם מספר רכישות יוצאות דופן, ובראשן רכישת ליפמן על ידי וריפון (793 מיליון דולר) ורכישת פסעבה על ידי PMC (300 מיליון דולר). לא בכל שנה נרשמות עסקות בסדר גודל כזה והדלות היחסית ברכישות במחצית הראשונה של 2007 היא עדות לכך. למעשה, השבועיים האחרונים של יוני היו מצילי חיים עבור זירת הסטארט-אפים המקומית, ושיפרו משמעותית את סיכום מחצית השנה: נייס רכשה את אקטימייז בעבור 280 מיליון דולר, בוסטון סיינטיפיק הודיעה על רכישת רימון מדיקל בעבור 80 מיליון דולר ו-Liveperson רכשה את קסמבה תמורת 40 מיליון דולר.



לעומת זאת, 2006 היתה שנה ייחודית. שנה שבה הבשילו לא מעט סטארט- אפים. חלקם נמכרו במחירי מציאה, בהיקף של כמה מיליונים או עשרות מיליוני דולרים.



ריבוי העסקות ב-2006 נובע מכמה סיבות - חברות שקרנות הון סיכון נתקעו איתן, האווירה החיובית בשווקים ורצונם של יזמים לממש את האקזיט. אלא שהסבר זה אינו מניח את הדעת. מדוע עד כה יבול הרכישות ב-2007 מצומצם.



אורי קירשנר, שותף ומנהל כללי בקרן הון סיכון גיזה, סבור שניתן להסביר זאת באמצעות מחזוריות. "ישנן חברות שמגיעות לבשלות. כרגע פחות חברות נמכרות כי לא מעט חברות טכנולוגיות יצאו לאקזיטים בהיקף של עשרות מיליוני דולר ו-100 עד 150 מיליון דולר ב-2005 ו-2006. 2007 מתאפיינת אומנם בהאטה, אבל הפוטנציאל הוא לאקזיטים גדולים, כמו זה של אקטימייז. בסופו של דבר מה שחשוב לקרן הון סיכון הוא לא הקצב שבו נמכרות החברות אלא היקף האקזיטים".



אתה חש שחברות הסטארט-אפ שנמצאות בפורטפוליו של הקרנות הן איכותיות, ולמעשה הדלות ברכישות היא זמנית?



"אני חש שיש כיום רעב לטכנולוגיות ישראליות. בכל יום דופקות אצלנו בדלת הפירמות הכי גדולות. הן מחפשות חברות ישראליות. אנחנו כבר לא במצב שאפיין את השנים 2003 ,2004 ו-2005. אז החברות היו לחוצות למכור והקרנות נפטרו מחברות בערכים נמוכים. כיום הסיטואציה רגועה יותר, אנחנו בונים חברות ולא טכנולוגיות, וזה אורך יותר שנים. אין את הדחיפות למכור חברות מהר. הסיטואציה כיום מעולם לא היתה טובה יותר. החברות של גיזה גייסו בשנה וחצי האחרונות כ-300 מיליון דולר. חלקן משלשות את ההכנסות שלהן משנה לשנה. דחינו הצעות לרכישה, למעשה, למכור ב-150 מיליון דולר זה קלי קלות. אפשר להגיע ל-300 ו-400 מיליון דולר. במחצית השנה הקרובה נראה גם חברות שיוצאות להנפקה בבורסה".



האם שוק ההנפקות בסכנה?



למרות הדלות במספר הרכישות במחצית הראשונה של השנה, עדיין נרשמו כמה הנפקות מכובדות של חברות סטארט-אפ ישראליות. ביניהן ניתן לציין את מלאנוקס, ביגבנד ו-וראז, ובאחרונה גם וולטייר שמגישה בימים אלו תשקיף להנפקה בנאסד"ק.



חברות מדעי חיים רבות בוחרות בבורסה בתל אביב כמפלט לגיוס הון, לאחר שבשנים האחרונות הפנו להן משקיעי ההון סיכון עורף.



ואולם, לא לעולם חוסן, ויש כבר מי שמזהירים שבחירה באפיק הציבורי צפויה לספוג מכה לא קטנה במחצית השנה הקרובה וב-2008. ליאור ליפשיץ, שותף בקרן הון סיכון ג'רוזלם קפיטל ונצ'רס, סבור שעליית הריביות צפויה להשפיע על מספר החברות שיצאו לאקזיט באמצעות הנפקה. "להערכתי בשנה הקרובה יהיו פחות הנפקות, שכן בארבע השנים האחרונות שוק ההון נדחף על ידי ריביות נמוכות, והמומנטום הולך להשתנות. כפועל יוצא, אני סבור שיהיו יותר אקזיטים באמצעות רכישות. לחברות גדולות יהיה קל יותר לרכוש חברות פרטיות בסכומים של עד 100 מיליון דולר. מגמת המיזוגים והרכישות תגבר".



המועמדות לאקזיט



גם גילאי דולב, מנהל בחברת D&A חברת מחקר וייעוץ בתחום ההיי-טק, מסכים שמחצית השנה האחרונה לא היתה "משהו" בהשוואה לשנים קודמות, ובכל זאת הוא מעריך שסביב החודשים אוקטובר-נובמבר ייצאו כמה אקזיטים גדולים בשווי 150 מיליון דולר.



דולב מסמן כמה חברות מובילות ומבוססות שמצויות בדרך לאקזיט, אולי כבר במחצית השנה הקרובה. כולן עם מכירות של יותר מ-10 מיליון דולר בשנה.



בין היתר מדובר בפלאש נטוורקס - המפתחת פתרונות ניהול חוויית המשתמש ברשתות נתונים סלולריות, אקטליס נטוורקס - פתרונות תקשורת רחבת פס על קווי נחושת, רדווין - פתרונות תקשורת אלחוטיים רחבי סרט, קופרגייט - שבבים עבור רשתות תקשורת מולטימדיה ביתיות, קוויגו - פרסום מקוון, חתמה באחרונה על הסכם ענק עם תאגיד התקשורת טיים, די. בי מושן - מערכות לשיתוף מידע רפואי, - navandgo מערכות ניווט וסופר דריבטיבס - עם מכירות של 100 מיליון דולר ב-2006.



"אני מעריך שישנן לפחות עשר חברות שכבר כיום מתאימות להנפקה בנאסד"ק וכמובן לרכישה. 2003 ו-2004 היו רעות. כשהאווירה השתנתה, הקרנות דחפו למכור כל חברה שהערך שלה עלה. כעת, אחרי הבום של 2006 ישנה האטה מסוימת, אבל אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה יותר רכישות והנפקות. מה שכן, לא יהיו מכפילים של פי 10 על ההשקעות. תחום חם שאני סבור שישראל תפתיע בו הוא אינטרנט, ניו מדיה וסלולר וגם מתחומים אלה ייצאו אקזיטים".