בפורום שוק החוב שהתקיים היום ביוזמה של חברת דירוג האשראי מידרוג, ציין עו"ד יורם נוה, משנה למנהל מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, כי "בחודש יוני נרשם שיא חדש בהשקעות הציבור בתעודות סל והן הסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל. בנוסף, בחודש זה נרשם שיא של הנפקות והונפקו 27 תעודות סל חדשות בשווי של 900 מיליון שקל מתוכם 3 תעודות מורכבות ו-3 תעודות ממונפות". הנתונים נמסרו באדיבות יחידת שוק ההון בראשות רועי שטיין בבנק ישראל.
במחצית השנה הראשונה של השנה הסתכמו השקעות הציבור בתעודות סל בכ-5.3 מיליארד שקל, סכום הגבוה מסך ההשקעות בכל שנת 2006 שהיתה שנת שיא בהשקעות בתעודות סל. שווי החזקות הציבור במוצרי מדדים הגיע ל-19.8 מיליארד שקל לעומת 17.3 מיליארד שקל בסוף מאי.
עו"ד נוה ציין כי בימים אלה מחלקת התאגידים ברשות לניירות ערך פועלת להמשך הסדרת שוק תעודות הסל בישראל. "קיימים מספר נושאים שאנחנו דנים בהם בצוות מכשירים פיננסים במשרדי, בין הנושאים האמורים הוא ממשל תאגידי - כל המנפיקים שמנפיקים תעודות סל, מנפיקים תעודות התחייבות, כלומר אין מדובר על חברה ציבורית, אלא פרטית, ועל כן חלק מהחובות וההוראות שחלות על חברות ציבוריות עפ"י חוק החברות, אינן חלות על חברות שמנפיקות התחייבות".
"בתחום עשיית השוק, המטרה שלנו היא לפתור את הבעיות הטכניות, כמו אירועים של סוף יום, התכסות בגין ההנפקה ועוד, אחרי שנפתור זאת, עשיית השוק צריכה להיות תחת תקנון הבורסה שמחייבת את המנפיק. בעקבות דרישה של השוק, בימים אלה אנו בוחנים מהלך שלפיו במסגרת הדו"ח התקופתי, יינתן גילוי על כל המדדים שהחברה הנפיקה וכאשר חברה מעוניינת להנפיק עוד תעודה היא תוציא תשקיף ספציפי. זה מאוד נדרש, אך כשיורדים להיבטים המשפטיים הרוחביים זה לא כל כך פשוט", הוסיף עו"ד נוה.
"עסקת מימון החייבים הראשונה בישראל"
בנוסף השלימה בשבוע האחרון חברת כלל פקטורינג גיוס של כ-160 מיליון שקל באמצעות מימון מובנה של המחאת חובות הלקוחות/חייבים. באיגוח מסוג זה של לקוחות, מקימים חברת בת אשר תזרים המזומנים - בגין הלקוחות והלקוחות העתידיים - למעשה משועבד, וכך מבצעים 'בעבוע' של תזרים הלקוחות ובעצם יוצרים מכשיר פיננסי לטווח ארוך, בשעה שהלקוחות (נכס הבסיס) הם לטווח קצר.
הפקטורינג, ככלל, הינו אחת משיטות המימון החוץ בנקאיות הפופולריות ביותר בעולם. חברת הפקטורינג רוכשת את האשראי אותו מעניק העסק ללקוחותיו בנכיון, ומשלמת לו מיידית תמורתו. בכך נמנע מהעסק הצורך להעניק אשראי ארוך טווח ללקוחותיו ולספוג בינתיים את עלות האשראי, עלויות הייצור, התקורה והשכר לעובדים.
חברת כלל פקטורינג, שאת עיקר הפעילות עד היום מימנה בהון עצמי ובהלוואות מהמערכת הבנקאית, מפנה לעצמה מקום למינוף נוסף בעקבות הגיוס האחרון, שכן אל מול הבנקים היא היתה כפופה למגבלת לווה בודד.
לדברי שלומי שריד, מנכ"ל כלל פקטורינג, "עד לפני כמה שנים לא הייתה כלל פעילות פקטורינג בישראל, היום שוק הפקטורינג מגלגל כ- 4 מיליארד שקל בשנה. תחום הליסינג המימוני בישראל נמצא בחיתוליו, בשיעורים מאוד קטנים יחסית לעולם, אנו צופים כי כניסתנו וכניסת גופים נוספים יובילו להתפתחות המימון החוץ בנקאי בתחום הליסינג המימוני".
הגיוס שביצעה פקטורינג נעשה, לדברי שריד, בריבית של בנק ישראל +0.9%, קרי בריבית של 4.4%.
לדברי עינת טפר, ראש צוות בתחום מימון מובנה ופרויקטים במידרוג, "איגוח חובות חייבים בעולם נעשה בעיקר באמצעות מודל ABCP שהינו בעיקרון נייר לזמן קצר ואף מדורג כך, ABCP הינו מוצר נפוץ ויציב מאוד בעולם. המוצר בעולם מאופיין בהיקפי נכסים גדולים מאוד, בעוד בארץ המודל הוא לטווח ארוך שנכללו בו אלמנטים מהמודל של הטווח הקצר.
מנפיק פוטנציאלי שרוצה להנפיק מוצר דומה צריך שיהיה לו תיק נכסים מבוזר ובסיס נתונים היסטורי רחב ומפורט. את המודל שנבנה לצורך ההנפקה של כלל פקטורינג ניתן עוד לשכלל ולפתח באופן שיאפשר הנפקות ציבוריות ברמות סיכון שונות, יפתח את השוק לתחומי פעילות נוספים של מנפיקים כמו המסחר, השירותים והתעשייה וגם לחברות חזקות פחות שיוכלו להשתלב בשוק.
עו"ד יורם נוה, בפורום שוק החוב: "בחודש יוני נרשם שיא חדש בהשקעות הציבור בתעודות סל - 2.2 מיליארד שקל"
אלי שיצר
15.7.2007 / 15:10