שוחט רמז שתיתכן פשרה על גובה שכר הלימוד: "המלצות הוועדה הן סדר גודל"

יו"ר הוועדה לרפורמה בהשכלה הגבוהה, אברהם שוחט, הציג היום (שני) את המלצות הוועדה שבראשותו, הכוללות העלאה משמעותית של שכר הלימוד - אך רמז כי אינו שולל אפשרות שהעלאת שכר הלימוד תהיה בשיעור נמוך יותר מזה שעליו המליצה הוועדה. משנשאל האם יסכים לשכר לימוד נמוך יותר, אמר שוחט: "אנחנו מדברים על סדר גודל מסוים, אי מקווה שמה שהוצע יישאר".



שוחט אמר כי "אם לא תהיה העלאה בשכר הלימוד, זה יערער מאוד את אפשרות הביצוע של הרפורמה", אך לא נקב בסכום ההעלאה המינימלי שיאפשר את יישום התוכנית. לדבריו, למרות התחייבות הממשלה להידבר עם הסטודנטים ולהגיע להמלצות מוסכמות על הצדדים, הסיכוי שהדו"ח ייושם גבוה מאוד.



ועדת שוחט ממליצה להעלות את גובה שכר הלימוד לתואר ראשון ל-14,800 שקלים בשנה - עלייה של כ 70% לעומת שכר הלימוד הנוכחי. הסטודנטים יידרשו לשלם 5,800 שקלים במזומן בכל תחילת שנת לימודים, ויוכלו לשלם את היתרה, בסך 9,000 שקלים, באמצעות הלוואה בנקאית מסובסדת שתוחזר בתשלומים חודשיים במשך עשר שנים.



גובה התשלומים יהיה 95 שקלים בחודש על כל שנת לימוד (כלומר, ההחזר החודשי לסטודנט בשנת הלימודים השלישית ואחריה יגיע ל-285 שקלים).



הסטודנטים לתואר שני ישלמו, על פי המלצות הוועדה, שכר הלימוד יהיה דיפרנציאלי, וגובהו ייקבע לפי מקצועות הלימוד. גובה שכר הלימוד ינוע בין 15 אלף ל-18,500 שקלים בשנה, ובאופן חסר תקדים תינתן למנהלי האוניברסיטאות "גמישות ניהולית" לקבוע את גובהו.



הועדה ממליצה להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה בכ 2.5 מיליארד שקלים. לפי ההמלצות, כ 1.5 מיליארד שקלים מתוך הגידול הצפוי יגיעו מתקציב הממשלה, כ-600 מיליון מהעלאת שכר הלימוד, והיתר מתרומות. בכך יקטן החלק היחסי בתקציב ההשכלה הגבוהה המבוסס על תקציב המדינה.



שוחט אמר במסיבת העיתונאים כי "מתווה שכר הלימוד המוצע יאפשר נגישות מוחלטת להשכלה הגבוהה לכל ישראלי שרוצה ללמוד". שוחט וד"ר ליאורה מרידור, שעמדה בראש ועדת המשנה לנושא שכר הלימוד, אמרו שהרפורמה בנושא שכר הלימוד היא רפורמה חברתית שנעשתה במטרה להגביר את השוויון והנגישות של הסטודנטים להשכלה הגבוהה.



ארגוני הסטודנטים דוחים את ההמלצות. יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איתי שונשיין, אמר מנגד כי המלצות ועדת שוחט יגרמו להפרטה של ההשכלה הגבוהה. לדבריו, ההצעה לתת הלוואה לסטודנטים כשלה במדינות אחרות. לדברי שונשיין, כרגע אין הכנות לשביתה, והוא מקווה שראש הממשלה לא יפר את ההסכם וינהל מו"מ עם הסטודנטים.



"אם לא נגיע להמלצות מוסכמות - נפנה לפעולות אחרות", אמר. לפי אחת הערכות, ארגוני הסטודנטים ינסו למשוך את המשא ומתן עם משרד ראש הממשלה קרוב ככל האפשר למועד פתיחת שנת הלימודים באוקטובר, אז יוכלו ללחוץ על הממשלה להתגמש באמצעות איום בהשבתת פתיחת שנת הלימודים.



מול מסיבת העיתונאים שבה הוצג הדו"ח לציבור הפגינו כ-50 סטודנטים מסמינר הקיבוצים ומאוניברסיטת תל אביב, שטענו כי יישום המלצות הדו"ח יחריף את הפערים בהשכלה הגבוהה. ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר: "אשר יגורנו בא. ועדת שוחט מציעה להפוך את האוניברסיטאות למקום לעשירים בלבד. הניסיון בעולם מראה שמלגות והלוואות אינם חלופה אמיתית לשכר לימוד נמוך ולמערכת השכלה ציבורית מתוקצבת".



כתוצאה משביתת הסטודנטים הממשלה לא תאמץ את ההמלצות באופן מיידי, אלא תפתח בהידברות עם נציגי הסטודנטים על ההמלצות. שוחט הדגיש, כי משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והוועדה לתכנון ולתקצוב היו חלק אינטגרלי מעבודת הוועדה, וכי הם מסכימים להמלצותיה. "אם לא תתקבל ההמלצה להגדיל את שכר הלימוד זה יערער מאוד את יישום הרפורמה בהשכלה הגבוהה", אמר. לדברי שוחט וחברים אחרים בוועדה, יישום הרפורמה הוא "עסקת חבילה".



לדברי שוחט, הרפורמה "תחזיר הביתה את המוחות הבורחים" ותביא את המחקר בישראל למצוינות. שוחט ציין במסיבת העיתונאים כי הוועדה "עסקה במצב משברי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל". הוועדה הוקמה לנוכח הצורך בשיקום מערכת ההשכלה הגבוהה, שנקלעה למשבר קשה לאחר שבין 2001 ל-2007 קוצץ התקצוב לסטודנט בכ-15%.



המשבר התבטא בירידה במספר התקנים של חברי הסגל ובפגיעה ביכולת האוניברסיטאות לקלוט חברי סגל מבוקשים, בירידה באיכות ההוראה, בבריחת מוחות ובהידרדרות באיכות הספריות.