קרן פנסיה עדיפה על ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים - המותג המופלא שהמציאו חברות הביטוח לכינוי תיק החיסכון הפנסיוני שהן מנהלות בעבור מבוטחיהן - עשה להן שירות אדיר. המבוטחים בביטוחי החיים, ששווקו תחת השם ביטוחי מנהלים, ראו עצמם במשך עשרות שנים ברי מזל על שזכו כי הפנסיה שלהם תטופל כמו אצל המנהלים הבכירים.

אלא שמוניטין לחוד ומציאות לחוד. אם חלק מ-93 מיליארד השקלים שנמצאים בחיסכון הפנסיוני שמנהלות חברות הביטוח שייך לכם, כדאי שתחזיקו אצבעות למפקח על הביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי. בקרוב הוא ינסה להעביר את תקנות הניוד, שיאפשרו לכם למשוך כספי פנסיה מביטוחי חיים - ולהעביר אותם למנהלים פנסיוניים אחרים.

הנתונים של דירוג TheMarker למנהלי הפנסיה, הגמל והביטוח ב-2006 מלמדים כי ככל שתקדימו להוציא את החיסכון הפנסיוני שלכם מידי חברות הביטוח - כך ייטב לכם. בכל שנה שבה הפנסיה שלכם נמצאת בידי חברות הביטוח - אתם פשוט מפסידים.

כמה הפסדתם? הנה הנתונים כפשוטם, כפי שנחשפו בדירוג של TheMarker: ב-2002-2006 היתה התשואה השנתית הממוצעת המשוקללת נטו שהניבו ביטוחי החיים למשקיעים בהם 6%. זאת לעומת תשואה ממוצעת נטו של 8.35% בקופות הגמל ו-9.03% בקרנות הפנסיה.

התשואה השנתית של קרנות הפנסיה היתה גבוהה ב-50% מזו של חברות הביטוח לא רק בשל ביצועי השקעה טובים יותר, אלא בעיקר בשל סיבה פרוזאית אחת: דמי הניהול. חברות הביטוח לקחו לעצמן דמי ניהול ממוצעים של 2.9% בשנה, כלומר כשליש מהתשואה ברוטו זרמה לכיסן על חשבון רווחי החוסכים לפנסיה. לעומתן, קרנות הפנסיה הסתפקו בדמי ניהול ממוצעים של 0.76%. ההפרש הזה עשה את כל ההבדל ברווח של החוסך לפנסיה.

אז הנה שתי המסקנות העיקריות העולות מדירוג מנהלי החיסכון הפנסיוני של TheMarker ל-2006: חברות הביטוח עושות לכם שירות דב בניהול כספי הפנסיה שלכם, ואין נתון חשוב יותר מדמי הניהול בבחירת המנהל הפנסיוני שלכם. בעוד שהצלחה בביצועי ההשקעה אינה מובטחת מראש, משום שהיא תולדה של כישרון ושל מזל גם יחד, הרי שדמי הניהול הם נתון ידוע מראש. כל הנחה בדמי הניהול היא תוספת מובטחת לרווח הפנסיוני שלכם - ולכן שיעור דמי הניהול הוא הנתון החשוב ביותר בבחירת מנהל החיסכון הפנסיוני.

TheMarker היה העיתון הראשון שדירג עבור קוראיו את ביצועי מנהלי החיסכון הפנסיוני - מנהלי קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה גם יחד. הדירוג הראשון פורסם בשנה שעברה. הדירוג משווה בין ביצועי כל מנהלי תוכניות החיסכון הפנסיוניות, משום שבעידן החדש יש לחוסך לפנסיה גמישות מוחלטת בבחירת מנהל החיסכון שלו. העובד, ולא המעביד, קובע מי ינהל את כספי הפנסיה שלו - ולכן חשוב לעובד לבחון את ביצועי ההשקעה של מנהלי הפנסיה השונים בבואו לבחור ביניהם.

חשוב להזכיר כי לפי הצעת אגף הפיקוח על הביטוח והפנסיה באוצר, החל ב-2010 הגמישות של העובדים תגדל עוד, כך שהם יוכלו גם לבחור לנהל את החיסכון הפנסיוני שלהם בנפרד מניהול הביטוח הפנסיוני (ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים). הגמישות הזו תאפשר לעובדים להתמקד רק בטיב ניהול ההשקעות, בלי קשר להצעות הביטוחיות הנלוות, כשהם בוחרים את מנהל תיק החיסכון הפנסיוני שלהם.

סיכון היא מלה שחוסכים אינם אוהבים, בעיקר כאשר היא באה בצמוד לחיסכון הפנסיוני שלהם. כמעט כל משאל דעת קהל מקרי יעלה כי הציבור רוצה לישון בשקט בלילה, ביודעו כי החיסכון הפנסיוני שלו מובטח.

רק שהציבור טועה. אם ירצה או לא, הוא חשוף לסיכון אדיר בנוגע לפנסיה שלו - שדווקא הרצון "לישון בשקט בלילה" מגדיל אותו. הסיכון הוא שמרוב זהירות ושמרנות, החיסכון הפנסיוני שבו יחזיק הציבור עם פרישתו לגמלאות לא יהיה גדול מספיק. הסתכלות על צד הסיכון בחיסכון הפנסיוני בלי להשוות אותו לצד הרווח - התשואה - מחמיצה את הנקודה: מי שלא יצליח להרוויח מספיק על החיסכון הפנסיוני שלו יחווה ירידה חדה ברמת החיים לאחר הפרישה לגמלאות. רווח מספיק, במקרה הזה, צריך להביא את תיק החיסכון ל-200-300 אלף דולר לפחות עם הפרישה לגמלאות. זהו הסכום הממוצע שלו זקוק זוג בישראל כדי לשמור על רמת חייו במשך 25 שנות פרישה (מגיל 67 עד 82).

טיב ניהול ההשקעות של החיסכון הפנסיוני שלנו יקבע את גודל הסכום שאתו נצא לפנסיה, ולכן אין דבר חשוב יותר מאשר בחירה נכונה של מנהל החיסכון. בחירה נכונה כזו הניבה בחמש השנים האחרונות הפרש של כ-40% בתשואה המצטברת בין מנהלי החיסכון הפנסיוני הטובים ביותר לגרועים ביותר. ואם זהו ההפרש המצטבר על פני חמש שנים, ניתן להתחיל ולהסיק לכמה יצטבר ההפרש ב-35 שנה.

אז מיהו מנהל תיק החיסכון הפנסיוני הטוב ביותר? דירוג TheMarker ל-2006, שבחן את ביצועי מנהלי קופות הגמל, ביטוחי החיים וקרנות הפנסיה ב-2002-2006, מצביע על ארבעה מנהלים מובילים, ועוד שניים בולטים מאוד.

א. המנצחים: דש, אקסלנס, אנליסט ומקפת. שלושה ברוקרים פרטיים, שהצטיינו בניהול קופות הגמל שלהם, וקרן פנסיה אחת (בבעלות חברת הביטוח מגדל). כל הארבעה, חייבים להדגיש, היו גם בין המנצחים של דירוג 2005 של - TheMarker מה שמחזק את התחושה כי מדובר במנהלים איכותיים מאוד.

מדוע הארבעה הם המנצחים? ראשית, משום שהם הפליאו בהנבת תשואות גבוהות - תשואה שנתית ממוצעת נטו (לאחר ניכוי דמי ניהול) של יותר מ-10%. שנית, כי גם בשקלול של תשואה מול סיכון הביצועים שלהם הם מצוינים. ארבעת המנצחים נמצאים בשישייה הפותחת של דירוג TheMarker גם כשהם מדורגים לפי התשואות לבדן וגם כאשר הם מדורגים לפי תשואה מול סיכון (מדד שארפ). משמעות הדבר היא שהביצועים של הארבעה היו לא רק מצוינים, אלא גם הושגו תוך רמת סיכון סבירה יחסית - שילוב שאין טוב ממנו בעבור ניהול חיסכון פנסיוני.

ב. ההישג יוצא הדופן של מקפת. מבין הארבעה, TheMarker מצא להעלות על נס את ההישג של קרן הפנסיה מקפת. הצלחתה של מקפת להתברג אל ראש רשימת מנהלי החיסכון הפנסיוני המצטיינים מעוררת השתאות לנוכח גודל התיק שהיא מנהלת - יותר מ-9 מיליארד שקל. קשה מאוד להניב ביצועים גבוהים לאורך שנים עם תיק גדול כל כך, ולראיה - מקפת היא היחידה מבין מנהלי החיסכון הפנסיוני הענקיים שהצליחה לעשות זאת. כל הענקים האחרים מדורגים במיקומים בינוניים, ואפילו נמוכים.

ג. תשואה מדהימה ליובלים, אבל תוך סיכון גבוה. עוד שני מנהלים נמצאו כראויים לציון. הראשון הוא קרן הפנסיה יובלים, בניהולה של חברת דש-אייפקס. יובלים הפליאה בדירוג הקודם וגם השנה עם התשואות הגבוהות ביותר מבין כל מנהלי החיסכון הפנסיוני בישראל - היא המנהל היחיד שהצליח להניב במשך חמש שנים תשואה שנתית נטו ממוצעת של יותר מ-11%. למעשה, התשואה המצטברת שלה במשך חמש שנים גבוהה ב-6% מזו של הבאה אחריה, קופת הגמל חרמון.

אין ספק כי ביצועי התשואות של יובלים מעוררי התפעלות, אך יש להם גם חיסרון - הם הושגו תוך סיכון גבוה יחסית. זאת הסיבה שבדירוג של מדד שארפ, המשקלל ביצועים עם סיכון, יובלים מדורגת במיקום בינוני בלבד. ציינו כבר שהנבת תשואות גבוהות היא השיקול החשוב ביותר בבחירת מנהל חיסכון פנסיוני, ולפי השיקול הזה לבדו יובלים היא המנצחת הבולטת של הדירוג. עם זאת, מי שבכל זאת רוצה לשמור על רמות סיכון סבירות - יובלים אינה מתאימה לו.

ד. הצלחה בולטת גם לקופת הגמל חרמון. המנהל הנוסף שנהנה מהישג בולט הוא קופת הגמל חרמון, שדורגה שנייה אחרי יובלים בתשואות ורביעית בדירוג המשקלל תשואה וסיכון. חרמון נוהלה בידי גוף ההשקעות סולומון, שבינתיים נרכש בידי פריזמה - ויש להמשיך ולעקוב אחריה כדי לוודא כי ניהול ההשקעות המוצלח שלה נמשך.

ה. תשואה נהדרת, שאין טעם לצפות לה בעתיד. ממוצע התשואה בחיסכון הפנסיוני בחמש השנים האחרונות הוא 7.74% נטו. זוהי תשואה ממוצעת נהדרת, כמעט חלומית. עולה ממנה כי המצטיינים מקרב מנהלי החיסכון הפנסיוני הניבו למשקיעים בהם תשואה ממוצעת נטו של 11% - שהיא תשואה מצטברת של 72% בחמש שנים. אפילו החלשים ביותר בקרב מנהלי החיסכון הפנסיוני הניבו למשקיעים בהם רווח שנתי של 4.5% - תשואה מצטברת נאה בהחלט של 25% בחמש שנים. אפשר להתבשם עם רווחים נאים כל כך, אבל צריך למתן ציפיות. חמש השנים האחרונות היו קיצוניות מאוד - בתחילת התקופה שוק ההון הישראלי היה בשפל עמוק (האינתיפדה השנייה) ובסיומה שוק ההון נמצא במחירי שיא. לכן, חמש השנים האחרונות היו אחת מתקופות הגיאות החזקות שידע שוק ההון הישראלי מעולם, ותקופת גיאות מצטיינת תמיד בתשואות חריגות. אין טעם לצפות לתשואות כאלה בטווח הארוך.

-----------

* תשואה נטו - הרווח הכולל שהניב המנהל על השקעת החיסכון הפנסיוני בשוק ההון הוא התשואה ברוטו. מן הרווח הזה גוזר המנהל את שכרו - דמי הניהול שלו, והרווח שמגיע לידי החוסך הוא התשואה נטו

* תיק ביטוח - חוסך שמפקיד 100 שקל בחודש לחיסכון פנסיוני לא יראה את מלוא הסכום נזקף לזכות תיק החיסכון שלו. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה גובות חלק מהסכום לעצמן, כדמי ניהול מפרמיה, ואחר כך מפצלות את היתרה בין שני תיקים נפרדים: תיק חיסכון - שמופנה להשקעות בשוק ההון לשם צבירת חיסכון לפנסיה ושאליו מתייחס הדירוג - ותיק ביטוח, שבמסגרתו קונה המבוטח את שני הביטוחים הפנסיוניים החשובים: ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה