בעת הגשת המלצות ועדת שוחט אתמול, תיארו אברהם שוחט והד"ר ליאורה מרידור את הרפורמה בשכר הלימוד במושגים של מהפכה חברתית. לדברי שוחט, מתווה שכר הלימוד המוצע "עומד על רגליים איתנות של צדק חברתי", ואילו לדברי מרידור, שעמדה בראש ועדת המשנה לנושא שכר הלימוד, כל צעיר וצעירה יוכלו להגיע ללימודים אקדמיים. ואולם, משיחות עם סטודנטים נראה כי רבים מהם מאמינים שהרפורמה תיטיב עם העשירונים העליונים, אך לא עם סטודנטים עניים או כאלה ממעמד הביניים - שבעבורם אפילו שכר הלימוד הנוכחי גבוה מדי.
אסף טוג, בן 28 שמסיים כעת את שנת הלימודים השנייה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית תל חי בקרית שמונה, נמצא בימים אלה בעיצומה של תקופת המבחנים - אך אינו משוכנע שימשיך בלימודיו. במשך השבוע הוא מצליח לשלב כמה משמרות במרכז המידע של המכללה. משכורתו, שמגיעה לכ-1,500 שקלים בחודש, מספיקה לדבריו בקושי לכיסוי הוצאות המחיה, שכר הדירה ושכר הלימוד. "באזור המכללה, קרית שמונה והסביבה, קשה למצוא עבודות, וגם השכר כאן נמוך יחסית", הוא אומר.
טוג משוכנע כי החלטות ועדת שוחט יפגעו בסטודנטים בפריפריה: "לכל הסטודנטים שאני מכיר מהסביבה הקרובה שלי לא תהיה אפשרות כספית ללמוד, רק סטודנטים מהמעמד הגבוה יוכלו להרשות את זה לעצמם", אמר.
בעצם, המדינה רק תעמיק בהחלטה זו את הפער החברתי. זו טעות קשה, אני מרגיש שזו ממש סטירת לחי מהמדינה".
אליעד מלמד, בן 25, הוא סטודנט באוניברסיטת באר שבע, ובמקור ממצפה רמון. הוא לא יודע אם יוכל לשלם את שכר הלימוד: כבר היום הוא עובד בשלוש עבודות כדי לממן את לימודיו ומגוריו. "גם אם ארוויח מעל 5,300 ש' ואוכל להחזיר את ההלוואה, אז בעבור משפחה עם הכנסה קצת מעל 5,000 ש' שצריכה להחזיר 30 אלף ש', המשמעויות הן גדולות", אמר מלמד. מעבודתו עם אוכלוסיות חלשות בבאר שבע, מעיד מלמד כי אנשים עם קשיים כלכליים לא יקחו הלוואות, ולכן שיטה זו לא תיטיב אתם. הוא מאמין כי עקרונית המדינה צריכה לממן את שכר הלימוד. "זה מהלך של הפרטה. במקום שהמדינה תיקח מס פרוגרסיווי מהאזרחים העשירים וכך תממן לימודים לכולם באופן שוויוני - הם רוצים לממן את זה דרך הסטודנטים".
גם היום יכולים סטודנטים מעוטי הכנסה לממן את לימודיהם בהלוואות המסובסדות על ידי המדינה. ואולם, רוב הסטודנטים פשוט לא מעוניינים בהן, ומדי שנה נותרים עודפים גדולים בתקציב ההלוואות של ההשכלה הגבוהה. לפי המתווה שמציעה ועדת שוחט, גובה שכר הלימוד לתואר ראשון יעלה בכ-70% ויעמוד על 14,800 שקלים בשנה במקום 8,588 שקלים כיום. כל הסטודנטים יידרשו לשלם 5,800 שקלים לשנה במזומן. מי שיוכל ישלם את היתרה בגובה 9,000 שקלים באופן מיידי, אחרים יוכלו לקחת הלוואה שתוחזר במשך עשר שנים, החל משנה לאחר סיום התואר. סטודנט שיבחר באפשרות זאת ישלם מדי חודש תשלומים של 95 שקלים על כל שנת לימוד שלצורך מימונה לווה כסף.
לדברי מרידור, הריבית על ההלוואה היא כ-3%. החזר ההלוואה יתחיל לאחר סיום התואר, ורק כשמשכורת הנטו של הסטודנט תגיע ל-5,300 ש' בחודש. אם השכר לא יגיע לסף זה בתוך עשר שנים, הבוגר יהיה פטור מלהחזיר את ההלוואה. המודל לא ייושם בשנת הלימודים הקרובה.
לדברי מרידור, שיטת ההלוואות דווקא תקל על סטודנטים לשלם את שכר הלימוד, מפני שהם יוכלו לשלמו בתשלומים חודשיים נמוכים יחסית. היא ושוחט טוענים שלאחר שהסטודנטים "יעכלו" את המודל החדשני, הם יבינו את היתרונות הגלומים בו. לדבריהם, גם סטודנטים עניים, שעד היום חששו לקחת הלוואה ולהיכנס לחובות ללא גב כלכלי ואינם יודעים אם בעתיד יהיה להם כסף להחזירה, יוכלו לקחת הלוואה ביתר קלות. זאת, מפני שידעו שאם משכורתם תישאר נמוכה בתום לימודיהם - הם לא יצטרכו להחזירה. בעבור סטודנטים אלה, אמרה מרידור, שכר הלימוד יהיה למעשה 5,800 ש' בלבד.
באוסטרליה יושם לפני כמה שנים מודל הלוואות דומה לזה שמציעה ועדת שוחט. ד"ר שלמה סבירסקי ממרכז אדוה מסביר כי לפי נתוני משרד החינוך האוסטרלי, "באוסטרליה התחילו עם שיעור החזר הלוואות נמוך, ובהמשך העלו אותו. מרגע שהמדינה אומרת שהיא רוצה לממן חלק קטן יותר מההשכלה הגבוהה הציבורית, אין הבטחה שזה לא יקרה גם אצלנו. אנחנו מכירים את זה מתחומים אחרים, כמו הביטוחים המשלימים בקופות החולים ותשלומי ההורים במערכת החינוך - מתחילים מסכומים קטנים ומעלים אותם כשהאוצר בא ואומר 'אין תקציב, ויש אילוצים".
מרידור ושוחט הדגישו שהוועדה החליטה לא להמליץ על שכר לימוד דיפרנציאלי לתואר ראשון, אפשרות שנשקלה ברצינות. עם זאת, מעיון בדו"ח עולה כי הוועדה ממליצה על שינוי דרסטי בלימודי התואר השני: במקום שכר הלימוד האחיד, בגובה של כ-11 אלף שקלים כפי שנהוג היום, שכר הלימוד יהיה דיפרנציאלי וישתנה בהתאם למקצוע, בטווח שבין 15 אלף ל-18 אלף שקלים בשנה. בנושא זה ממליצה הוועדה להעניק למנהלי המוסדות להשכלה גבוהה "גמישות ניהולית" בקביעת שכר הלימוד. כך, לראשונה, גובה שכר הלימוד ייקבע לא על ידי הממשלה אלא מתוך עקרונות של "שוק חופשי", היצע וביקוש ואילוצים כלכליים אחרים.
בעקבות ועדת שוחט: סטודנטים חוששים - הרפורמה רק לעשירים
תמרה טראובמן
17.7.2007 / 9:27