מוצרים רעילים? גם איטליה, דנמרק, מקסיקו והרפובליקה הדומיניקנית אחראיות

מאת גריף פאלמר ושירות TheMarker



משהו לא טוב קורה לתדמית של סין בתקופה האחרונה - התקשורת המערבית מדווחת ללא הרף על מוצרים רעילים שמגיעים ממנה למערב. בעיקר מדווח על חומרים רעילים שנמצאו במוצרי מזון, במזון לבעלי חיים, בתרופות, במשחות שיניים ובמוצרי קוסמטיקה, וכן על בצעצועים מסוכנים לתינוקות, בטלפונים סלולרים נפיצים ובעוד מקרים רבים של מוצרים מזיקים שמיוצאים מהמדינה.



ממשלות במערב הוציאו אזהרות חמורות לגבי מוצרים מתוצרת סין, אחדות הפסיקו ייבוא של חלק מן המוצרים הסיניים. גם הצרכנים החלו לפקפק בטיבם של מוצרים סיניים. הסינים לקחו את זה קשה: לצד ביקורות תכופות מהרגיל של הממשל ופיקוח הדוק יותר על היצרנים, ננקטו גם צעדים דרסטיים כמו הוצאות להורג של שני בכירים במינהל המזון והתרופות הסיני - האחרונה שבהן לפני כשבוע - לאחר שהורשעו בנטילת שוחד בתמורה לאישור תרופות מזויפות ופגומות.



אבל בזמן שכולם כל כך להוטים לחשוף את הפגמים בתוצרת הסינית, מתברר שסין אינה המדינה היחידה שמייצאת סחורות בעייתיות. ממסמכי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עולה כי בשנה האחרונה הגיעו לארה"ב מוצרים בעיתיים ממגוון מדינות: פלפל שחור עם סלמונלה מהודו, בשר סרטנים מזוהם ממקסיקו, וסוכריות פגומות מדנמרק הם רק כמה דוגמאות. למעשה, לפי אותם מסמכים, בשנה האחרונה עיכבו פקחים בארה"ב משלוחי מזון רבים יותר מהודו ומקסיקו מאשר כאלה שהגיעו מסין.



"לא מדובר בבעיה נקודתית"



אמנם אם מסתכלים על כלל משלוחי היבוא ולא רק על מוצרי מזון, הרי שמאז יולי 2006 ועד יוני השנה עצרו פקחי ה-FDA בעיקר משלוחים מסין - 2,723 במספר. ואולם הודו לא מפגרת אחריה בהרבה - 2,620 משלוחים שלה נעצרו. ממקסיקו נעצרו 1,876 משלוחים ומהרפובליקה הדומיניקנית 887 משלוחים.



ואולם ההימצאות של סין בראש הרשימה הלא מכובדת הזאת נובעת בחלקה מכך שהיא מייצאת לארה"ב תוצרת רבה יותר מכל שאר המדינות, לפחות מבחינת השוויי הכספי. ב-2006 לדוגמה, ייצאה סין לארה"ב סחורות בשווי 288 מיליארד דולר, בהשוואה לסחורות בשווי 198 מיליארד דולר ממקסיקו, 22 מיליארד דולר מהודו ו-5.3 מיליארד דולר מהרפובליקה הדומיניקנית.



הסיבה העיקרית לדחיית סחורות מהודו היתה חיידק הסלמונלה, שנמצא במוצרים כגון פלפל שחור, כוסברה טחונה ושרימפס. הסיבה העיקרית להחרמת מזון ממקסיקו היתה סוגים שונים של זיהום - ובין המוצרים שהוחרמו היו סוכריות על מקל, בשר סרטנים וצ'ילי מיובש. סחורות מהרפובליקה הדומיניקנית נעצרו בעיקר בשל חומרי הדברה.



"לאמיתו של דבר, לא מדובר בבעיה נקודתית של מדינה אחת", אומר קארל נילסן, לשעבר מנהל מחלקת מבצעי יבוא ב-FDA, "אנו חווים גלובליזציה מאסיווית. העולם המערבי מסתמך על צריכת מוצרים שיוצרו בזול במדינות אחרות, ולייצור הזול יש מחיר".







"בעיות באיכות נוצרות מכיוון שחברות רוכשות את המוצרים הזולים ביותר שהן יכולות למצוא", אומרת ננסי צ'יילדס, מרצה לשיווק מזון באוניברסיטת סנט ג'וזף שבפילדלפיה, "כשאנחנו מחפשים תמיד את ההצעה הזולה ביותר, לאורך כל שרשרת המזון שלנו, אנחנו מצליחים להתייעל כל הזמן, אך בנקודה כלשהי ההתייעלות נגמרת ומתחילה ההתפשרות על האיכות". צ'יילדס טוענת כי במדינות שמפיקות את התוצרת הזולה ביותר יש בדרך כלל חקיקה מועטה ופיקוח עמום.



נתוני ה-FDA לא משקפים



ובכל זאת, כולם מפנים אצבע מאשימה בעיקר לכיוון התוצרת הסינית. כך, למשל, מסד הנתונים של ה-FDA אינו משקף בהכרח תמונה מדויקת ומלאה של איכות התוצרת המיובאת לארה"ב. באתר האינטרנט של ה-FDA ניתן למצוא נתונים רק מהשנה האחרונה ונציגי המינהל מסרבים לאפשר גישה לנתונים נוספים ללא בקשה רשמית - תהליך ארוך ומסורבל.



בנוסף, פקחי ה-FDA בודקים רק כ-1% מהסחורות המיובאות שנמצאות בתחום השיפוט שלהם. כך עלול מינהל המזון והתרופות לפספס מוצרים מזוהמים או פגומים רבים. מלבד זאת, ה-FDA אינו חושף את כמות המוצרים המוחרמים, כך שלא ניתן לדעת אם מדובר בארגז מלפפונים אחד שהוחרם או במכולה שלמה.



במקרים של בעיות חוזרות ונשנות, יכול ה-FDA להנפיק אזהרת יבוא, שמובילה לבדיקות קפדניות יותר במעברי הגבול. בחודש שעבר, לדוגמה, הנפיק ה-FDA אזהרות כאלה לא רק לדגים ופירות ים מסין, אלא גם למלונים ממקסיקו ולאורז מהודו.



מלחמה בלי חיילים ונשק



למרות סירוב ה-FDA לספק גישה למסד הנתונים שלו, המידע הקיים מבהיר שבעיות עם איכות היבוא אינן נחלתה של סין בלבד ועל כך נמתחת ביקורת רבה. חשוב להבין כי ביקורת נגד ה-FDA אינה רק עניינם של הצרכנים בארה"ב. בגלל כוחו וגודלו של ה-FDA, המלצותיו והידע המצטבר אצלו הם בעלי חשיבות רבה גם לתושבי מדינות אחרות.



מבקרי ה-FDA טוענים נגדו כי לא ערך את השינויים הדרושים כדי לעמוד בשטף הסחורות המיובאות הגובר בעשור האחרון, מאז שנחתמו הסכמי סחר שפתחו את גבולות ארה"ב ליבוא ממדינות רבות. בשנה שעברה ייבאה ארה"ב סחורות בשווי 1.68 טריליון דולר, בהשוואה ל-1.14 טריליון דולר ב-2001, עלייה של 63% - כך עולה מנתוני משרד המסחר האמריקאי.



תוכנית ה-FDA לעדכן את אופן בדיקת הסחורות הושלמה ב-2003, אך יישומה נדחה עקב מגבלות תקציב. התוכנית אמורה היתה לתת דגש רב יותר על מציאת סיכונים פוטנציאליים באספקת המזון תוך שימוש בכמויות מידע אדירות שמגיעות מפקחים ומיצרנים, מממשלות זרות ומלקוחות, מידע שיכול לעזור לאתר יבוא בעייתי. "התוכנית ממש הושלכה לפח האשפה", אמר וויליאם הברד, ששימש כנציב ועדת ה-FDA והתפטר ב-2005: "ב-15 השנים האחרונות עלו מאוד כמויות הייבוא וה-FDA יוצא למלחמה כשאין לו מספיק חיילים. אין לו אפילו נשק".



שגרירות הודו: "אין עדות לבעיה יסודית"



ד"ר דיוויד אצ'סון, עוזר נציב ה-FDA לבטיחות מזון מסכים ששיטת הפיקוח על הסחורות הנהוגה כיום מיושנת וטעונת שיפור. לדבריו, במינהל עובדים כעת על תוכנית לעדכן את אופן הפיקוח על בטיחות המזון, הן המקומי והן המיובא, תוכנית שהכנתה אמורה להסתיים בסתיו הקרוב. התוכנית מסתמכת על שיתוף פעולה בין ה-FDA, המדינות הזרות והחברות האמריקאיות, כדי לזהות סיכונים פוטנציאליים לפני שהסחורה מגיעה לנמלי ארה"ב.



רפאל לוואגה, דובר שגרירות מקסיקו בוואשינגטון, אומר שכמות בעיות הבטיחות במזון ממקסיקו בטלה בשישים ביחס לכמות המסחר העצומה. הוא אומר שמוצרי המזון שמגיעים ממקסיקו לארה"ב נבדקים בקפדנות רבה יותר משום שהם מגיעים במשאיות - ולא במטוסים או באוניות. לדבריו, "פעילויות המנע שאנו נוקטים, ומערכת היחסים המקצועית השוררת בין רשויות מקסיקו למינהל המזון והתרופות עזרו תמיד להפחית ולרסן במהירות כל סיכון פוטנציאלי".



באנארשי האריסון, האחראי על המסחר בשגרירות הודו, אומר שהודו הקשיחה באחרונה את חוקי בטיחות המזון. הוא אמר שזיהום בתבלינים ובירקות משומרים עלול לנבוע לעיתים מעיבוד בידי יצרנים קטנים רבים. "אין עדות לבעיה יסודית במוצר כלשהו", הוא אומר.



לא היה ניתן לאתר פקידי ממשל שאחראיים על בטיחות מזון מהרפובליקה הדומיניקנית או מדנמרק כדי שיגיבו לכתבה זאת.