ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט מצטרף לדירקטוריון חברת NSC

מאת יזהר גביש ורפאל פוגל



שבתאי שביט (68), לשעבר ראש המוסד הישראלי, הצטרף לדירקטוריון חברת NSC, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות בתחום הזיהוי הקולי. שביט אמור לתרום להרחבת פעילותה של החברה בשוק המודיעין הבטחוני העולמי. מוצר הדגל של החברה הוא ה-NSC Spotter, המאפשר איתור של מילות מפתח מתוך שיחות טלפון. בנוסף, מפתחת החברה מוצרי זיהוי דיבור לשוק האזרחי ובין לקוחותיה נמנים: סלקום, , פלאפון .



"אני עוזר ל-NSC בניסיון שלי בתחום, ובראיה יותר רחבה של מי שעמד בראש גוף מודיעיני שיצא לו שם לא רע בעולם", אומר שביט בראיון ל-TheMarker. "אני תורם ל-NSC בראיה המקצועית שעוזרת בגיבוש הקונספט הטכנולוגי. זה לא מספיק לפתח טכנולוגיה טובה - צריך גם לשלב אותה בקונספט רחב יותר, של איך משיגים מודיעין, איך מנתחים מודיעין ואיך משלבים אותו בתוך תמונה רחבה יותר".



על פי שביט, היעד המרכזי של NSC היא פניה לשוק הבינלאומי. "אנחנו פונים ללקוחות עולמיים כי קצת קשה ללמד את הישראלים. אנחנו משתדלים לעבוד ישירות מול הגוף הביטחוני, שהוא גם משתמש הקצה: שרותי מודיעין, משטרה, מכס או כל גוף בטחוני אחר. כל גוף כזה יכול להתחיל בקטן לרכוש מערכת פיילוט ולהגדיל אותה. במקרה הזה השמיים הם הגבול. המערכות הראשוניות מתחילות בכמה מאות אלפי דולרים, והמינימום שהן מסוגלות לנטר זה עשרה קווים, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע".



עוד אומר שביט כי לא קל לחדור לשוק שירותי הביטחון: "תחום ה- Homeland Security אינו פתוח לכל מי שמתדפק על הדלת, זה ברור שמי שמביא קשרים בארגונים דומים וניסיון קודם, קל לו לחדור לתוכו. אנחנו עובדים מול כל גוף שמתמודד עם איומי טרור, אבל אנחנו גם עובדים עם אינטגרטורים גדולים של מערכות תקשורת כדוגמת נייס, סיסקו וחברות אחרות שיכולות לשלב את כרטיס החומרה שלנו בתוך הפתרונות שלהן".



יושבים על הקווים



המוצר של NSC אמור לאפשר לארגוני מודיעין לנתח מספר גדול של שיחות טלפון ולאתר האם נאמרו בהן מילים המוגדרות מראש על ידי המפעילים. "מדובר במוצר שמאפשר לעבד ולנתח באופן אוטומטי עשרות אלפי ערוצי שמע - קווי טלפון, סלולר, רדיו ומיקרופונים". אומר מנכ"ל NSC, ד"ר עמי מויאל, בראיון ל-TheMarker. "ה-NSC Spotter מאפשר לראות האם מילים מסוימות נאמרות במהלך השיחה, ומסוגל לעבד כמויות עצומות של אינפורמציה".



מויאל אומר כי הטכנולוגיה של NSC פועלת באמצעות חומרה מיוחדת. "יצרנו כרטיס יעודי שעליו רץ האלגוריתם שפיתחנו - כרטיס כזה יכול לנתח 120-30 ערוצי שמע. יש לנו למשל קופסה שמכילה 8 כרטיסים כאלה ויכולה לסרוק 1000 קווי טלפון בו זמנית. בצורה כזו אין בעיה להאזין גם לחמישים אלף עד מאה אלף קווים".



ברגע שהתוכנה מזהה מילה מסוימת שהוגדרה מראש, היא יכולה לבצע פעולות מסוימות בהתאם לדרישת הלקוח - היא יכולה למשל להקליט את השיחה או להעביר התראה לרשויות המתאימות.



מויאל טוען כי המוצר של NSC תומך כיום ב-60 שפות שונות, ביניהן דיאלקטים רבים של השפה הערבית. כדי "ללמוד" שפה חדשה, התוכנה זקוקה למאגר של אלף דוברים (גברים ונשים) שמבטאים מילים שונות באותה שפה.



כשהוא נשאל לגבי ההשלכות הבעייתיות של המוצר על תחומים כמו זכויות פרט, מויאל דווקא מעדיף להביט על חצי הכוס המלאה: "לנו אין את היכולת להתערב בשימוש שנעשה בטכנולוגיה", הוא אומר. "כשאנחנו מוכרים מוצרים בשוק הבטחוני, אנחנו מקבלים אישור מהרשויות המתאימות. במקומות כמו בנקים, מרכזי שירות טלפוניים וכדומה, בדרך כלל מודיעים ללקוח שהשיחה עומדת להיות מוקלטת. צריך גם להבין שהניתוח הוא אוטומטי - אם אתה מצותת למיליון שיחות, המערכת שמה אצבע רק על השיחות הרלוונטיות. המטרה של המערכת היא להגיע לאותן שיחות. יש כאן צמצום בחדירה לפרטיות, מכיוון שהמערכת מחליפה מאזינים אנושיים".



שמות נוצצים



מינויו של שביט לדירקטוריון של חברת אבטחה אינו אירוע יוצא דופן בהיי-טק הישראלי: חברות סטארט אפ רבות מתחום אבטחת המידע והביטחון מתעקשות להתהדר בשמות נוצצים מעולם האבטחה והצבא, בלי כל קשר לניסיונם המעשי מתחום ההיי-טק. לפני כחודש פורסם כי הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, הצטרף לדירקטוריון של חברת צ'קמרקס, ואילו חברת הסטארט אפ איידיסיה (IDesia) מקיסריה, המתמחה בפיתוח פתרונות לזיהוי ביומטרי, מינתה בחודש פברואר האחרון את יעקב פרי, יו"ר בנק מזרחי-טפחות, מנכ"ל סלקום וראש השב"כ לשעבר, כיועץ מיוחד למועצת המנהלים של החברה. גם לשביט עצמו יש ניסיון קודם בתחום - בשנת 2006 הוא התמנה לתפקיד יועץ עבור חברת האבטחה הישראלית אינטו-ויו.



שביט פרש סיים את כהונתו כראש המוסד בשנת 1996. לאחר מכן התמנה למנכ"ל קופת חולים מכבי, תפקיד בו כיהן עד שנת 2000.