ג'רי זליגמן: "החקיקה בתחום המיסוי מתוכננת כך שהמדינה לא תצא פראיירית"

מערכת המסים בישראל עברה בחצי השנה האחרונה כמה טלטלות קשות. עם זאת, הרפורמות בתחום, למשל מס הכנסה שלילי, ממשיכות במלא המרץ. TheMarker כינס שלושה משותפי המסים במשרדי רוה"ח הגדולים בישראל - עו"ד (רו"ח) ג'רי זליגמן, מנהל מחלקת מסים בקסלמן וקסלמן PwC; רו"ח אילי פיטרמן, שותף מסים ב-KPMG סומך חייקין; ורו"ח צביקה פרידמן, שותף וראש חטיבת המס בדלויט-בריטמן-אלמגור - כדי ללמוד על השינויים בתחום, וגם לקבל טיפים: למה כדאי לשים לב בשביל לחסוך במס.



מה הייתם מייעצים לשר האוצר החדש בקשר למערכת המס בישראל?



זליגמן: "צריך להחליט מה היעד של המערכת ולפעול בהתאם. חקיקת מיסוי צריכה להיות צודקת, פשוטה וקלה לתפעול, ולהגשים מטרות כלכליות".



"יש היום הרגשה שכל שהחוקים מתוכננים כך שהמדינה לא תצא פראיירית. לדוגמה, לחוק שקובע תושבות ישראלית לפי מספר ימי שהייה בישראל הוסיפו חריג שלפיו פקיד השומה יכול לקבוע אחרת - כדי שאפשר יהיה לתפוס בתחולת החוק את אחרון הנישומים".



"עדיף לתפוס בחוק 95% מהנישומים בוודאות, במקום לשגע את כל ה-100%. כל דבר צריך אישור של פקיד שומה, יש לחץ על המערכת ותחומים רבים לא מוסדרים. איך אפשר להתחרות ככה עם מדינות אחרות? החקיקה נעשתה טלאים על טלאים ואין חשיבה אסטרטגית".



פיטרמן: "בשלה השעה לרענן תפיסות יסוד במס הכנסה. הפקודה היום היא רענון שנעשה ב-91' לפקודה מ-47', בתוספת מאות תיקונים נקודתיים. צריך לנתק את זה מקדנציות פוליטיות ולהקים ועדה ציבורית שתתכנן את השינוי ותפחית מהביורוקרטיה".



פרידמן: "חשוב מאוד לסגור את כל הקצוות שנשארו פתוחים ולא בהירים בתוך המערכת הפנימית. לדוגמה, קיימת אי בהירות בנושאי מיסוי שותפויות, הפחתות הון וקרנות ריט. קרנות ריט הן מכשיר מצוין, ובגלל עיוות מיסוי שקיים בישראל הוא הפך ללא ישים. עדיף שהמערכת תהיה פחות צודקת עד מיסוי הנישום האחרון, ויותר פשוטה וידידותית".



ברמת המקרו, איזו מגמה צריכה להנחות את ישראל בתכנון מדיניות מסים לטווח ארוך?



פיטרמן: "בכל העולם קיימת מגמה של הפחתת שיעורי המס. בישראל נעשו צעדים להפחתת שיעורי המס על תאגידים, אבל צריך להפחית גם את שיעורי המס על יחידים. יחד עם התשלומים לביטוח הלאומי, שיעור המס בישראל הוא גבוה - וצריך לשאוף שמדרגת המס המקסימלית תרד בכ-10% ושיהיה ריווח הרבה יותר גדול בין המדרגות".



פרידמן: "כשני שלישים מגביית המסים היא מיחידים, וצריך להפחית את המס באופן מתון. בנוסף, יש להמשיך להפחית את מס החברות. אנחנו חיים בעולם גלובלי, וישראל צריכה להיות יעד אטרקטיווי להשקעות".



המערכת מתחמקת משאלות קשות



יש ביקורות רבות נגד הרפורמה המוצעת למס הכנסה שלילי. מה אתם חושבים?



פרידמן: "אף אחד לא חולק על כך שצריך לצמצם פערים, אבל זה לא הכלי הראוי. מדד תוחלת העוני בישראל הוא 20%, ומחקרים מראים שההשפעה המקסימלית של מס ההכנסה השלילי על העוני תהיה 1% - ותיתכן אפילו השפעה הפוכה, בגלל עיוותים שנוצרים בין המעמד שזכאי לקצבאות ולמס הכנסה שלילי לבין מעמד הביניים. לאור סיכויי ההצלחה הקלושים של התוכנית והעלות הגבוהה שלה, כדאי לבחור בכלי אחר".



זליגמן: "בארה"ב זה הוכח ככלי יעיל, אבל הסביבה שלנו מתנהגת אחרת לגמרי. בישראל אין חובת דיווח, יש קצבאות, והמערכת מתחמקת משאלות קשות כמו למה מי שמשתכר מיליון שקל בשנה עדיין מקבל קצבת זקנה. אז אדם ששכרו נמוך ויש לו דירה בשווי מיליון שקל כן יקבל מס הכנסה שלילי? ומה אם הדירה ממושכנת? איך בכלל בודקים את זה? מס הכנסה שלילי עובד במקומות שפתרו בהם בעיות אחרות, ובישראל זה לא יעבוד".



פיטרמן: "מי שאמור לתפעל את עניין מס ההכנסה השלילי הוא רשות המסים. רשות המסים גובה כסף, היא לא יודעת להחזיר כסף. זה לא בטבע שלה, והיא תצטרך להגיע לציבור שהיום היא לא מתעסקת איתו.



"המנגנון חייב להיות פשוט וברור, גם בשביל שלא יהיו תיחמונים וגם בשביל שאנשים יבינו מתי הם זכאים להחזר. יש הרבה שאלות לא פתורות: מה קורה עם אנשים שיש להם הון אבל אין להם הכנסה? כל אחד יצטרך לדווח? הרי יש לזה עלויות".



"המנגנון בעייתי מאוד. אפשר להשתמש במנגנונים אחרים כדי להיטיב עם אוכלוסיות חלשות, למשל הפחתה בביטוח לאומי והפחתה במס בריאות, או מתן החזר כספי על נקודות זיכוי לא מנוצלות עקב שכר נמוך. כך ההטבה גם תתקבל כל חודש".



צריך לפצל את רשות המסים או להשאיר אותה מאוחדת?



פיטרמן: "זו לא השאלה שצריך להתמקד בה כעת. הרשות עברה טלטלה עזה בחצי השנה האחרונה, והשאלה היא אם צריך עכשיו עוד טלטלה. זה גם לא הזמן הנכון להגיע למסקנות, בפרט כאשר האיחוד עדיין לא בוצע בפועל. עדיין מוקדם מדי לקבוע אם הוא נכשל או הצליח. גם כשחברות מתמזגות לוקח זמן עד שמתחילים לפעול ביחד, אז ודאי שזה נכון בארגון כזה, שיש בו ועדי עובדים ותפקידים כפולים.



"המבנה הרצוי של רשות המסים צריך להיות האחדה של המע"מ ומס ההכנסה בתחום האכיפה, השירות והחקירות. זה יעיל וזה נותן מענה כללי לאזרח. בנוסף, צריך לנתק את מוקדי השירות ממקום מושבם יחד עם פקידי השומה, לצמצם את מספר פקידי השומה, ולפתוח יותר מוקדי שירות לאזרח. בנושאי שומה ובנושאים מקצועיים יש היגיון להפרדה בין מס הכנסה ומכס ומע"מ".



פרידמן: "יש חסרונות ביצירת גוף כל כך גדול, שמרכז סמכויות רבות בידיו של מנהל אחד. לדעתי יש היגיון דווקא באיחוד מס שבח עם מס הכנסה, או באיחוד הגבייה של ביטוח לאומי עם מס הכנסה, כי הגבייה נעשית מכוח פקודת מס הכנסה; אבל מס הכנסה לא מתחבר עם מע"מ ומכס. צריך לדאוג לגוף שיתאם ביניהם בעבודת השטח, בגבייה ובחקירות, וצריך לתת לממונה על הכנסות המדינה סמכות פיקוח ותיאום בנוגע לשני הגופים".



זליגמן: "יש מקום לאחד. אנחנו מדינה קטנה ולא צריך כפל תפקידים. זה יותר יעיל. אבל את המכס צריך להפריד: ברור שאדם שמגיע מהמכס לעולם לא יצמח להיות ראש הארגון, ולא בריא שעובד יידע שהוא לעולם לא יגיע לטופ".



יש תהליך של שקיפות



מה צריכה ועדת האיתור לחפש אצל מנהל רשות מסים חדש?



זליגמן: "מנהל רשות המסים צריך להיות מנהל מקצועי ולא איש מסים. הוא צריך לדעת לנהל נכון, כי זו מערכת מורכבת. עליו להתעסק בניהול ולא להיסחף לדיונים מקצועיים. בשביל זה יש לו אנשי מקצוע".



פרידמן: "איתן רוב היה מנהל מקצועי ולא איש מסים, ואני לא יודע אם הייתי כל כך שמח לחזור לתקופה שלו. יש לי ספק כמה זה באמת היה טוב למערכת. ראש הרשות צריך לפחות גישה למסים, הוא צריך להבין על מה מדברים כשאומרים 'חוק התיאומים'. לדעתי הוא צריך להיות 30% איש מסים ו-70% מנהל".



בתור מייצגים שעובדים מולה, האם רשות המסים חזרה לעצמה מאז?



פיטרמן: "המצב השתנה. הפרשיות היו קשות והעובדים לא יודעים עדיין איך יסתיימו החקירות. התגובה הראשונית במצב כזה היא התכווצות, וההיפתחות מחדש היא אטית. בינתיים נוצר עומס וההחלטות מתקבלות יותר לאט. אבל אפשר להבין את זה, ובסוף הדברים יחזרו לשיווי משקל".



זליגמן: "צריך גם לזכור שבמקביל יש עוד תהליך של שקיפות וחשיפה של פרה-רולינגים, והמערכת יודעת שההחלטות שלה עומדות לביקורת באור השמש. גם אם זה יוצר אטיות, הם בודקים היטב כל החלטה".



פרידמן: "יש עובדים במחלקות המקצועיות שמגדילים ראש, אבל הבעיה היא לא שם אלא בפקידי השומה".



איך רשות המסים צריכה להתנהל בעניין המעבר ל-IFRS?



זליגמן: "יש כעת אפשרות לדווח או ב-GAAP האמריקאי, או ב-IFRS, או לפעמים לפי הכללי הישראליים. לא ייתכן ששני גופים ימוסו באופן שונה רק בגלל שיטת דיווח חשבונאית שונה. המס לא צריך להיות תלוי בחשבונאות.



"כשאירופה עברה ל-IFRS, לא נוצרו חלק גדול מהבעיות שנוצרות כאן. כאן אפילו אין הגדרה בפקודת מס הכנסה מהו דיווידנד. באמת מצפים מפקיד השומה לדעת שלוש מערכות דיווח חשבונאיות? באמת יישבו ויתקנו את הפקודה בכל פעם שיהיה גילוי דעת שישנה את ה-IFRS? יש דברים בסיסיים שצריכים להיות מוסדרים כהוראות מס - מהו דיווידנד, התייחסות לשערוכים, הפחתת נכסים, פירוק עסקות לקרן וריבית".



פרידמן: "לא צריך ליצור שתי מערכות נפרדות, זה מסורבל. צריך שמערכת המס תעקוב אחרי החשבונאות, אבל במקרים חריגים של התנגשות במטרות של המערכות, מערכת המסים צריכה לעשות התאמות נחוצות. סוגיית הדיווידנד, למשל, אכן פותחת פתח לתכנוני מס אדירים".



פיטרמן: "לא צריך למהר לתת פתרונות בצורת טלאי נוסף במערכת. יש פסיקה שממלאת את החלל, הכלכלה ממשיכה ותמשיך, ואמות הספים לא רועדות בתחום המיסוי בשל המעבר ל-IFRS".



עורכי דין נרתעים מהצד המספרי



למי עדיף לפנות לייצוג מול רשויות המס: רואה חשבון או עורך דין מומחה? מה ההבדלים ביניהם?



פרידמן: "עורכי דין נרתעים מהצד המספרי של התיקים. מס זה לא רק תאוריה, בסופו של דבר צריך להגיע למספר ולחשב אותו. אפשר לראות את זה בהיקף הלימודים ובבחינות הרישוי: אצל עורך דין, מסים זה עוד קורס או עוד התמחות. אצל רואה חשבון זה בסיס עיקרי במקצוע".



פיטרמן: "אם רואה החשבון שמיוצג בפני רשות המס הוא גם רואה החשבון של החברה, יש לזה יתרונות. הוא מכיר את הסביבה העסקית ואת הדו"חות הכספיים, והוא ייתן ייעוץ בפרספקטיבה יותר רחבה. יש לו מחויבות ללקוח אבל הוא גם מעין 'נאמן' של רשות המסים, ויש משמעות לחתימה שלו. אם מגיעים לייעוץ מס קונקרטי, צריך לבחור במי שחושבים שהוא הכי מקצועי - רואה חשבון או עורך דין".



תנו עצה לקוראים לאיזה נקודות כדאי לשים לב, כדי לחסוך במס.



פיטרמן: "לאנשים שפעילים בשוק ההון באמצעות הבנקים, שימו לב לאישורי המס שהבנק מנפיק על חשבונות ניירות הערך שלכם. ייתכן שהמס שנוכה גבוה משיעור המס שאתם חייבים בו בגלל גורמים שונים - למשל קיזוז בשיטה מסוימת על אף שבחוק מותרות שיטות אחרות".



פרידמן: "אם יש פיקדון במט"ח, הבנקים מנכים על זה מס במקור של 20% - אבל לפי החוק המס המקסימלי הוא 15%. יש הצעת חוק לתקן את זה, ובינתיים ניתן לבקש החזרים. בנוסף, אם יש ללקוח ניירות ערך במט"ח, והרווח שלו הוא במט"ח, הוא ממוסה במקור על ידי הבנקים במט"ח, למרות שצריך לחשב את הרווח בשקלים, בשביל לשכלל פנימה את הירידה בשער הדולר. צריך לשים לכך לב ולבקש תיאום".



זליגמן: "רוב האנשים שעוששים עסקה בינלאומית שיותר מרשות מס אחת יכולה להיות מעורבת בה - נופלים במשהו. במקרים של עסקות בינלאומיות אסור לוותר על ייעוץ".



הפירמות של משתתפי השולחן העגול



אילי פיטרמן, KPMG סומך חייקין: לפי דירוג דן אנד ברדסטריט למשרדי רו"ח, ב-2006 דורגה KPMG סומך חייקין במקום השני בדירוג לפי מספר רואי חשבון עם 335 רואי חשבון, ובמקום השלישי בדירוג לפי מספר עובדים עם 776 עובדים. בראש הפירמה עומדים היו"ר גד סומך והמנכ"ל ערן שלו.



צביקה פרידמן, דלויט בריטמן אלמגור: לפי דירוג דן אנד ברדסטריט למשרדי רו"ח, ב-2006 דורג דלויט בריטמן אלמגור במקום השלישי בדירוג לפי מספר רואי חשבון עם 311 רואי חשבון, ובמקום הרביעי בדירוג לפי מספר עובדים עם 740 עובדים. בראש הפירמה עומדים היו"ר יגאל בריטמן והמנכ"ל אילן בירינפלד.



ג'רי זליגמן, PwC קסלמן וקסלמן: לפי דירוג דן אנד ברדסטריט למשרדי רו"ח, ב-2006 דורגה PwC קסלמן וקסלמן במקום הרביעי בדירוג לפי מספר רואי חשבון עם 251 רואי חשבון, ובמקום החמישי בדירוג לפי מספר עובדים עם 694 עובדים. בראש הפירמה עומד היו"ר והשותף המנהל אבי ברגר.



תיקון בעניין סומך חייקין



ביום 16.7.07 פורסם בטעות כי משרד רו"ח סומך חייקין שילם פיצוי במסגרת פשרה בפרשת פ.י.ט. - מתברר כי הדברים אינם נכונים. משרד סומך חייקין לא נתבע בעניין ולא שילם פיצוי כלשהו.