ועדת שריד: שכר השופטים לא יעלה; שכרם נמצא בחלק העליון של השכר בסקטור הציבורי

הוועדה לקביעת שכרם ותנאיהם של השופטים בראשות הח"כ לשעבר, יוסי שריד, החליטה שלא להעלות את שכר השופטים. הוועדה שבה היו חברים יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה באוצר, ופרופ' גבריאלה שלו, הגישה את המלצותיה ליו"ר הכנסת דליה איציק.



כפי שפורסם בראשונה ב-TheMarker, נציגות השופטים באמצעות עו"ד דורית טנא-פרצ'יק והממונה לשעבר על שוק ההון, אייל בן-שלוש, תבעו לאפשר לשופטים בני 60 שצברו לפחות 15 שנות שיפוט לצאת לגמלאות בגיל 61 עם פנסיה מהמדינה מיום פרישתם. ואולם, גם דרישה זו לא נענתה.



הוועדה לא מצאה סימוכין לטענות השופטים שלפיהן השופטים שמתמנים בגילאים מבוגרים יחסית סובלים מבעיה של חסך פנסיוני. "שופטים רבים באים מהסקטור הציבורי ויש להם רצף זכויות פנסיוניות; ואחרים בסקטור העסקי נהנים מהפרשות סוציאליות", ציינה הוועדה.



הוועדה קבעה כי שכרם המוחלט והיחסי של השופטים בכל הדרגים ובכל הערכאות הוא סביר ונמצא בחלק העליון של השכר בסקטור הציבורי. סולם שכר השופטים נע בטווח של 62-27 אלף שקל בחודש לעומת שכר הבכירים בסקטור הציבורי ובחברות הציבוריות מהסמנכ"ל ומעלה, שנע בין 40-20 אלף שקל בחודש (כולל ראש הממשלה, שרים, מנכ"לים, חברי כנסת ואחרים).



השכר הממוצע של שופט שלום הוא כ-39 אלף שקל בחודש ושכרו הממוצע של שופט עליון הוא 61 אלף שקל בחודש. הרכב השכר, תנאי ההצמדה וההטבות הנלוות גם הם עדיפים על אלה של בכירים בסקטור הציבורי.



עם זאת, הוועדה ממליצה כי כאשר רוב השופטים יהיו בפנסיה הצוברת ייבדק נושא הפנסיה של השופטים. הוועדה גם לא רואה סימוכין לטענת השופטים בדבר קושי מיוחד ויוצא דופן בשוק העבודה,
במציאת מועמדים טובים לשיפור בערכאות השונות בשל בעיית השכר.



כמו כן, הוועדה השתכנעה שהתנאים הפיזיים של עבודת השופטים הם ברוב המקרים קשים למדי ועומס העבודה כבד, אבל השכר אינו הכלי שצריך לטפל בבעיות אלה.



שריד אמר אתמול כי "חברים בוועדות סבורים כי הם צריכים לתרום תרומה להיסטוריה. אנו לא הרגשנו את משק כנפי ההיסטוריה. היינו קשובים לכל הצדדים. היינו זהירים ומדודים בהחלטות".