מאת תמרה טראובמן, חגי עמית ושרית מנחם
"מצבם של בתי הספר למינהל עסקים בישראל (מל"ג) עגום ומידרדר" - כך קבעה המועצה להשכלה גבוהה בעקבות בדיקה יסודית שערכה בשנה האחרונה. לאור הממצאים הקשים בדו"ח - גם לגבי כמה מהאוניברסיטאות המובילות בישראל - החליטה המועצה לעכב מתן אישורים לפתיחת תוכניות לימוד חדשות בתחום. היא תשוב לדון בהענקת האישורים בסוף השנה, אז יושלם גיבושה של תוכנית פעולה ליישום מסקנות הדו"ח - כולל המלצות אפשריות על סגירת תוכניות הוראה שאינן עומדות באיכות האקדמית הדרושה.
הדו"ח, שממצאיו מתפרסמים כאן בראשונה בפירוט, הוא חלק ממערכת להערכת איכות שהנהיגה מל"ג ב-2005. תפקיד המערכת הוא לבדוק את כל אחד מתחומי הלימוד אחת לכמה שנים. במארס פורסם ב"הארץ" בראשונה דו"ח לגבי איכות הלימודים במדעי המחשב, שכלל גם הוא ממצאים קשים. כעת נמצאות בתהליך בדיקה מחלקות נוספות, בהן כלכלה, היסטוריה ועבודה סוציאלית.
תהליך בדיקת האיכות נתקל בהתנגדות רבה עם הקמתו, בעיקר מצד האוניברסיטאות. בעקבות בקשת מל"ג, החליטה הוועדה שלא לדרג את בתי הספר וגם לא להעניק להם ציונים. ועדת הבדיקה הקודמת, למדעי המחשב, העניקה לכל מחלקה הערכה מילולית תמציתית, כמו "רמה גבוהה מאוד" או "רמה סבירה". הוועדה הנוכחית החליטה - בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה - להימנע גם מכך. דובר המועצה אמר בתגובה: "אין צורך בציונים, זה פופוליסטי. זה צורך עיתונאי יותר מאשר צורך ענייני".
הוועדה לבדיקת בתי הספר למינהל עסקים הוקמה ב-2006. בראשה עמד סטיוארט גרינבאום, פרופסור בולט למינהל עסקים מארה"ב. בוועדה השתתפו גם הפרופ' יאיר אורגלר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריה גולדמן מהאוניברסיטה העברית וארבעה פרופסורים נוספים מארה"ב ומהולנד.
הדו"ח חובר תוך שיתוף פעולה של המוסדות שנבדקו. בשלב הראשון בוצעה בכל מוסד הערכת איכות פנימית, שנועדה לחשוף את נקודות החוזק והחולשה של תוכנית הלימודים. את ההערכה ביצע הסגל, לעתים בשיתוף הסטודנטים, בעזרת חוברת הנחיות ושאלונים שהפיצה המועצה. בשלב השני ביקרה במוסדות הוועדה. דו"ח הוועדה התבסס על היעדים המוצהרים שהציבה כל מחלקה לעצמה.
המסלול למינהל עסקים במכללת ספיר שבשדרות אינו מופיע בדו"ח, מפני שחברי הוועדה מחו"ל סירבו להגיע למקום בשל המצב הביטחוני.
האוניברסיטה העברית: דרוש מנהיג
למרות קיצוצים שנערכו ומספר גדול של סטודנטים, בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית שם דגש רב על מחקר - שזוכה בדו"ח למחמאות על איכותו הגבוהה.
בדומה לאוניברסיטאות רבות בעולם, האוניברסיטה העברית רואה בבית הספר למינהל עסקים שלוחה של המחלקה לכלכלה. לפיכך, נטען בדו"ח, לא ניתנה לו אוטונומיה והתקדמותו דוכאה. הדו"ח קובע כי קובעי המדיניות באוניברסיטה צריכים לדון בדחיפות בעתיד בית הספר: האם הוא יכול לפעול כדי להגיע למצוינות, או שמא האוניברסיטה מסתפקת במצב הנוכחי?
הוועדה קבעה כי בית הספר מספק שירותים אקדמיים הולמים לתלמידיו, אך ללא שיפור הרמה לא יצליח להתמודד מול בתי הספר הטובים בעולם - ולא יגיע אפילו לרשימת 30 הטובים ביותר. כדי לשפר את הרמה ממליץ הדו"ח לאוניברסיטה למנות כדיקן אדם בעל יכולות הנהגה, להעניק לו את המשאבים הדרושים לשיפור המצב ולתגמלו לפי הסטנדרטים המקובלים בעולם.
בית הספר שוכן בירושלים - שהיא מרכז השלטון בישראל, אך לא המרכז הפיננסי. לכן ממליצה הוועדה לבית הספר להתמקד בניהול (Management) ולא במינהל עסקים (Business), כפי שקורה כיום. התמקדות בניהול תעודד שילוב של מגמות חדשות בחוג. בנוסף, יש לדאוג לתנאי לימוד נאותים שיעמדו בסטנדרטים בינלאומיים, ולשדרג את מערך הייעוץ האקדמי והתעסוקתי. כדי ליישם את ההמלצות נדרשים משאבים רבים. ואולם הנהלת בית הספר יכולה לגייס כסף באמצעות תרומות ותוכניות הכשרה למנהלים בכירים.
מהאוניברסיטה נמסר בתגובה: "הדו"ח לא מתייחס לקושי שבהחזרתם לישראל של חברי סגל שנסעו לצורך לימודים והשתלמות. המערכת הציבורית שאינה מאפשרת מתן שכר דיפרנציאלי למרצים כובלת את ידי הנהלת בית הספר".
אוניברסיטת בן גוריון: הבן המועדף
נראה כי אוניברסיטת בן גוריון היא "הבן המועדף" של המועצה להשכלה גבוהה. לאחר שהפנתה ביקורת קשה כלפי שאר המוסדות, משבחת הוועדה את האיכות והמחויבות של סגל האוניברסיטה ואת מסירות הסטודנטים. הוועדה זיהתה יתרונות תחרותיים רבים של תוכנית מינהל העסקים באוניברסיטה, וממליצה על טיפוח ייחודיותה על רקע מיקומה בנגב. אם מחפשים ביקורת, הרי שהוועדה הביעה דאגה לגבי רמת המעורבות של התלמידים בבית הספר והדגישה כי רובם מגיעים לשיעורים רק פעמיים בשבוע.
ביקורת נוספת מופנית כלפי תחום המחקר. הדו"ח מדגיש כי יש לחזק את המחקר בתחומי הליבה של מינהל עסקים, ומזכיר כי החוקרים אינם עובדים במרכז הדיסציפלינות שלהם. בנוסף, הדו"ח דן בצורך לחזק את הקשר עם המגזר העסקי.
מהאוניברסיטה נמסר בתגובה: "אנו משקיעים מאמצים רבים כדי להקנות לסטודנטים הכשרה השווה ברמתה לתוכניות בבתי הספר לעסקים הטובים בעולם. תוכנית MBA למצטיינים מנוהלת תוך שיתוף פעולה עם בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק".
אוניברסיטת תל אביב: איכות ההוראה ירדה
לפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב "יצא שם בינלאומי, אבל בשנים האחרונות הוא התערער", כך מסכמים חברי הוועדה את מצבה של הפקולטה לניהול הוותיקה בישראל. בימי הזוהר שלה השיגה הפקולטה מקומות גבוהים בדירוגים בינלאומיים, אך בשנים האחרונות היא "מחליקה אל מחוץ לטבלאות הדירוג". הוועדה כותבת כי בין ההסברים לכך נמנים קיצוץ של 23% בתקציב האוניברסיטה בחמש השנים האחרונות והקפאת התקנים לחברי סגל.
חברי הוועדה מציינים כי הפקולטה ממשיכה ליהנות משם טוב בקרב הסטודנטים וקהילת העסקים בישראל, וכי היא שמרה על "מוניטין מצוינים" הודות לשיתוף הפעולה שלה עם בית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבארה"ב. ואולם, הם כותבים, איכות ההוראה בה נפגעה. חלק גדול מהקורסים מועבר כיום על ידי תלמידי דוקטורט ומורים מן החוץ, ולא מרצים בכירים. הסטודנטים מתלוננים כי הפרופסורים אינם נגישים, שעות ההוראה בקורסים קוצצו, ומספרן הכולל של שעות ההוראה בתוכנית ל-MBA קטן מהסטנדרטים המקובלים בישראל ובעולם.
גם בהנהלת הפקולטה והאוניברסיטה מודים שהפקולטה מצויה במשבר. בחמש השנים האחרונות ירד ב-40% מספר חברי הסגל בבית הספר רקנאטי למינהל עסקים, שפועל בפקולטה. מאחר שכמעט לא מתקבלים חברי סגל חדשים במקום אלה שפרשו לגמלאות, הגיל הממוצע של הסגל הוא 55.
הקטנת מספר חברי הסגל הובילה לירידה בתפוקת המחקר ולהידרדרות הפקולטה בדירוגים בינלאומיים. גם הקשרים עם התעשייה נפגעו. הוועדה ציינה כי למרות זאת, בפקולטה עדיין פועלים "אקדמאים בעלי שם".
הוועדה אספה נתונים על התוכניות החוץ-תקציביות הפועלות בפקולטה, החושפים את ממדי התופעה. מדובר בתוכניות לתואר שני לבכירים, במסלולים נוחים, ששכר הלימוד בהן מגיע עד 50 אלף דולר לתואר. התוכניות החוץ-תקציביות ספגו ביקורת קשה על כך שהן מפריטות את ההשכלה הגבוהה דרך הדלת האחורית (התופעה קיימת, אמנם, גם באוניברסיטאות נוספות, אבל הפקולטה לניהול בתל אביב היא המובילה בכך). לפי הדו"ח, מספר התוכניות החוץ-תקציביות בפקולטה כמעט משתווה למספר התוכניות הציבוריות: שש תוכניות לימוד ציבוריות לעומת חמש תוכניות חוץ-תקציביות. לתוכניות הציבוריות מתקבלים מדי שנה כ-900 סטודנטים, לעומת כ-330 סטודנטים חדשים בשנה בתוכניות החוץ-תקציביות.
הוועדה ציינה בדו"ח כי אין הבדלים משמעותיים בין תכני הלימוד בתוכניות הציבוריות והחוץ-תקציביות. חברי הוועדה הוסיפו כי ההכנסות מהתוכניות החוץ-תקציביות מסייעות בסבסוד התוכניות הציבוריות, ומשמשות להשלמת שכרם של חברי סגל ולפעילויות שונות בפקולטה.
אוניברסיטת בר אילן: מתקנים עלובים, סגל מצומצם
"בית הספר חלש עד כדי הפיכתו לשולי", כך מזהירים חברי הוועדה בדו"ח. בדיקת בית הספר למינהל עסקים שפועל בבר אילן, אחת משבע אוניברסיטאות המחקר בישראל, חשפה מצב קשה. הוועדה אף ציינה כי "המשך המצב הנוכחי יוביל באופן ודאי להידרדרות נוספת".
בית הספר מנסה לשרת היטב את הסטודנטים, אך חברי הוועדה מצאו כיתות ומתקני הוראה באיכות "עלובה" - "מהגרועים שנמצאו בשבע האוניברסיטאות שבהן ביקרנו". ציוד מספק נמצא רק בכיתות מעטות, ובחלקן חסר אף ציוד בסיסי כמו מקרנים. "בית הספר חלש מבחינה אקדמית ופוליטית", נכתב בדו"ח. "נראה שהוא בעדיפות נמוכה באוניברסיטה ומקבל מעט משאבים ותשומת לב".
חלק גדול מהמצב הוסבר בקיצוצים בתקציב. ואולם הוועדה מצאה כי גם בעבר התקנים לחברי סגל קבועים לא הספיקו לצורכי הלימודים - שמתפרשים על יותר משש דיסציפלינות. בעקבות הקיצוצים ירד מספר התקנים, וכיום הוא עומד על 14. רק אחד מהם הוא לפרופסור מן המניין. כדי לפצות על המחסור בחברי סגל בכירים ולחסוך בעלויות, 75% מהקורסים - כולל קורסים מרכזיים - מועברים על ידי מרצים מן החוץ.
בית הספר מתקשה לעמוד בתחרות מול המכללות הפרטיות. בשנים האחרונות עזבו את בית הספר שמונה חברי סגל בכירים, ורובם עברו למכללות פרטיות לאחר שלא קודמו באוניברסיטה לדרגת פרופסור. בית הספר מתקשה גם בגיוס סגל איכותי חדש, אף יותר מבתי ספר אחרים בישראל. לפי הוועדה, בית הספר מתקשה בתחרות להשגת המרצים הטובים בגלל הליך קידום "ריכוזי מדי" ודרישות גבוהות מדי המוצבות למועמדים. כתוצאה מכך, רוב הסגל החדש מורכב ממרצים שסיימו דוקטורט בבר אילן וחוזרים ללמד בה.
סכסוכים מתמשכים עם המחלקה לכלכלה, שעד 1993 היה בית הספר חלק ממנה, הובילו להסדרים שהוועדה מגדירה כ"מוזרים" - למשל לימודי חשבונאות שנערכים במחלקה לכלכלה במקום במינהל עסקים. בבית הספר "מצהירים שהם רוצים להוסיף עוד קורסים כדי להגביר את הרלוונטיות שלהם לשוק, אבל הם מוגבלים במגבלות של תקציב, כוח הוראה ומקום", נכתב בדו"ח.
הפרופ' יוסי מוניס, רקטור האוניברסיטה, אמר בתגובה כי הוא מודה לוועדה על מסקנותיה ועל הצפת הבעיות. לדברי מוניס, גם אם יוקצו תקנים נוספים להגדלת סגל בית הספר, הוא עדיין יתקשה לגבור על השוק הפרטי והמכללות בתחרות על המרצים המבוקשים. "בית הספר נהנה מאנשים טובים ויש בבר אילן הרבה תלמידים מצוינים, אבל חסרים מרצים", אמר.
מאוניברסיטת בר אילן נמסר בתגובה: "עם פרישת דור המייסדים, בית הספר גייס לשורותיו צוות צעיר ונמרץ. בקרוב יצטרפו לסגל המחלקה ארבעה חוקרים צעירים, רובם למדו באוניברסיטאות מובילות בארה"ב".
מכללת יהודה ושומרון: תוכנית לימודים מיושנת
"קולג' צעיר וחיוני, עם עתיד לא בטוח" - כך מגדיר דו"ח המועצה להשכלה גבוהה את מכללת יהודה ושומרון. כך מתייחס הדו"ח גם לחוג למינהל עסקים, שמציע את התוכנית הגדולה ביותר מבין 19 התוכניות במכללה.
הדו"ח מציין כי במכללה יש הליך קבלת החלטות ריכוזי, שבמרכזו עומד הנשיא הפרופ' דן מאירשטיין. בריכוזיות זו תומכים, לפי הדו"ח, חוזי העסקה קצרי טווח וחוסר ביטחון תעסוקתי. סגל הפקולטה מורכב, לפי הדו"ח, ממרצים שהתקשו להבטיח לעצמם מקום באוניברסיטאות או מכללות פרטיות שהמשכורות בהן גבוהות יותר. עומס השיעורים שעל חברי הסגל להעביר גבוה מאשר במוסדות אחרים.
שיעור הנשירה של הסטודנטים מהמכללה נמצא בעלייה בשנים האחרונות. הדבר עשוי להעיד על עלייה בסטנדרטים, אבל גם לשקף כישלון בהעלאת רמת המוטיווציה. שביעות הרצון של הסטודנטים במכללה גבוהה, אך הם מעריכים כי רמת הלימודים אצלם נמוכה יחסית למוסדות אחרים.
עוד בעיה בחוג, לפי הדו"ח, היא שתוכנית הלימודים השתנתה רק במעט ב-12 השנים האחרונות. אין בתוכנית קורסים חדשניים, כמו ממשל תאגידי, יזמות, גלובליזציה וניהול שרשרת אספקה, ואין הקפדה על שליטת הסטודנטים באנגלית.
מכללת אריאל שואפת כבר תקופה ארוכה ליהפך לאוניברסיטה מן המניין. במועצה להשכלה גבוהה מעריכים כי בעיותיה של המכללה טמונות בכך שאין לה יעד ומטרה מוגדרים. בנוסף מדגישים בדו"ח את הצורך בשיפור סגל המרצים ובגיבוש הנהגה אקדמית לטווח הארוך.
מהמכללה נמסר בתגובה: "בשנה האחרונה, שאליה הדו"ח אינו מתייחס, פיתחנו מאוד את תחום מינהל העסקים והעלינו את רמת הדרישות. לתפקיד דיקאן בית הספר לכלכלה ומינהל עסקים מונה הפרופ' ישראל נבנצאל, שהיה חבר סגל בכיר ב-NYU ובאוניברסיטה העברית".
המכללה האקדמית קרית אונו: העיקר הנוחות
לפי הדו"ח, "מטרת תוכניות מינהל העסקים במכללה האקדמית של קרית אונו היא לקלוט כמה שיותר סטודנטים המשלמים שכר לימוד, בכפוף לסטנדרטים מינימליים". כדי להשיג זאת מושם דגש על נוחות הסטודנטים, ומוצעים להם מסלולים המאפשרים לעבוד במקביל ללימודים: מסלול ערב, מסלול של יומיים בשבוע ומסלול אינטנסיווי.
הדאגה לנוחות התלמידים מתבטאת גם בכך שהמועמדים אינם צריכים ציון פסיכומטרי כדי להתקבל ללימודי תואר ראשון, ואינם זקוקים לציון GMAT כדי להתקבל לתואר שני. הדו"ח גורס כי הדבר הביא לפגיעה ביכולתם המתמטית של הסטודנטים ובידיעת האנגלית שלהם.
לפי הדו"ח, חברי הפקולטה למינהל עסקים במכללה מתלוננים כי "הסטודנטים אינם קוראים - גם לא עברית". הדו"ח מבקר את העובדה שספריית המכללה אינה מאוישת, ומכילה בעיקר תרגומים.
מרבית המרצים בסגל הפקולטה הם דוקטורים צעירים, ללא ניסיון מחקרי. לפי הדו"ח, המרצים האלה עובדים קשה, ולמרות שהם מרצים במקום 12 שעות בשבוע - רובם מרצים עוד ארבע שעות במוסדות אחרים. הדו"ח מבקר גם את העובדה שהמכללה לא מעניקה תשומת לב רבה למחקר.
את מירב המחמאות מקבלת המכללה בזכות תוכנית ייחודית לסטודנטים חרדים, המספקת להם אפשרות לשפר את רמת החיים שלהם - ולהתערות בחברה הישראלית.
מהקריה האקדמית נמסר: "חרתנו על דגלנו את עקרון האקדמיה היישומית והמחקר הנלווה. בוגרינו, שהשתלבו בתפקידי ניהול במשק, מיישמים הלכה למעשה תפישה זו. סגל המרצים שלנו כולל בוגרי תואר שלישי מאוניברסיטאות מובילות בעולם, בהן ניו יורק וקורנל".
אוניברסיטת חיפה: תוכניות ייחודיות
חברי הוועדה מציינים לטובה את תוכנית המוסמך הבינלאומית בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת חיפה. התוכנית מפגישה סטודנטים ישראלים ופלשתינאים ומקרבת את שתי האוכלוסיות. עם זאת, חברי הוועדה מציינים כי עקב בעיות תקציביות לא מתקיימים טיולים וחילופי סטודנטים זרים.
בדו"ח מצוינות לטובה גם התוכנית לניהול מוסדות ללא מטרת רווח, שהיא היחידה בישראל, והתוכנית לניהול מוסדות חינוך.
חברי הוועדה פחות מתלהבים מהתשתיות בבית הספר. לדבריהם, יש מחסור בכיתות לימוד והסטודנטים נאלצים להשתמש במחשבים של המחלקה למדעי המחשב, משום שבבית הספר אין מעבדת מחשבים.
בדו"ח גם נקבע כי יש להרחיב בדחיפות את הסגל האקדמי הבכיר, העוסק במחקר ובהנחיית סטודנטים. מאחר שלרוב חברי הסגל החדשים יש תואר דוקטור מאוניברסיטאות בישראל, יש לשים דגש על גיוס מרצים שהשלימו תוכנית פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות מוכרות בחו"ל. בנוסף, יש לצרף לסגל את חברי המחלקה לכלכלה.
חברי הוועדה מציעים להפוך את בית הספר למחלקה עצמאית, שתתמקד בתוכניות לימוד המשלבות כלכלה, ניהול וחשבונאות. בנוסף, ממליצה הוועדה על פתיחת מסלול לתואר שני בכלכלה ומימון, המיועד לרואי חשבון.
כדי להעמיק את החשיפה של הסטודנטים לנעשה בעולם, ממליץ הדו"ח לקיים קורסים באנגלית. בנוסף, יש לשווק את התוכנית לתואר שני בחו"ל.
הוועדה ממליצה גם על הקמת צוות שיורכב מאנשי עסקים מוכרים. הצוות ייעץ לבית הספר ויתרום לו משאבים.
מאוניברסיטת חיפה נמסר בתגובה: "באוניברסיטה לומדים את הדו"ח ומודעים לבעיה שהוזכרה בו באשר לכוח האדם. בתי הספר לניהול בישראל מתקשים בתחום זה לאור התחרות הקשה מול המגזר הפרטי".
הטכניון: דרושה עצמאות
דו"ח המועצה מציין לחיוב את האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותם של הסטודנטים למינהל עסקים בטכניון. עיקר הביקורת מופנית כלפי העובדה שהחוג הוא חלק מהמחלקה להנדסה, תעשייה וניהול. כתוצאה מכך, החוג נשען על סגל הפקולטה להנדסה בטכניון, ואינו מחזיק די פרופסורים במשרה מלאה. המחסור במרצים מתבטא במיוחד בדיסציפלינות הליבה של החוג: שיווק, פיננסים וחשבונאות.
הוועדה ממליצה להפוך את החוג לפקולטה נפרדת בטכניון ולגייס יותר פרופסורים במשרה מלאה. בנוסף, יש לשכור את שירותיהם של מנהלים בדימוס, כדי לחזק את הקשר עם המגזר העסקי.
הדו"ח מציין לחיוב את העובדה ששני קורסים בחוג נלמדים במלואם באנגלית.
מהטכניון נמסר בתגובה: "המלצת הוועדה לגבי הפרדת החוג למינהל עסקים נמצאת על שולחן ההנהלה, ונפעל באופן נמרץ כדי לממש אותה. אנו ערים למחסור בחברי סגל ופועלים כדי לגייס אנשים נוספים".
האוניברסיטה הפתוחה: צוות מצומצם מדי
המחלקה למינהל עסקים היא הגדולה ביותר באוניברסטה הפתוחה. עם זאת, מהדו"ח עולה כי היא סובלת ממחסור חמור באנשי סגל אקדמי בכירים, בעיקר בתחומי מימון, חשבונאות ושיווק.
בדו"ח מצוין כי במחלקה אין מעניקים קביעות לחברי הסגל. עם זאת, נכתב שם, ניתן לספק חוזים ארוכי טווח לחברי סגל בכירים, כמו רכזים ומנחי קורסים. בנוסף, יש לספק להם תנאים סוציאליים מתאימים כדי לשמור על המשאב האנושי שמבסס את יציבותה של המחלקה.
לפי הדו"ח, המחלקה אינה יכולה לספק כיום את הביקוש לקורסים נוספים מפני שצוות ההוראה שלה מצומצם מדי. לכן, יש לגייס סגל אקדמי נוסף ולשמור על הקיים.
למרות היקפו המצומצם של הסגל האקדמי וזמנו הקצוב, בדו"ח מצוין לשבח המחקר הפורה של המחלקה, שחלקים ממנו פורסמו בספרות המקצועית. כדי לא לפגוע ברמת המחקר, ממליצים מחברי הדו"ח שכל אחד מחברי הסגל לא ינחה יותר משתי עבודות גמר במקביל.
בדו"ח נקבע כי על המחלקה לגייס כספים מהסקטור הפרטי ולהקים צוות שיעסוק בפיתוח אסטרטגיה אקדמית וניהול מערך התרומות.
מהאוניברסיטה נמסר בתגובה: "אנו מאמצים את המלצות הוועדה בדבר הצורך בהגדלת הסגל האקדמי ובשיפור תנאי ההעסקה".
המסלול האקדמי במכללה למנהל: אוריינטציה עסקית
לבית הספר למינהל עסקים "יש מוניטין טובים" בתחום ההוראה, קבעה הוועדה. תוכניות הלימוד עוברות הערכה מחודשת מדי שנה, וניתן משקל כבד למשוב שממלאים הסטודנטים על המרצים ועל הקורסים. "נראה שבית הספר מספק חינוך מקצועי טוב בתחום החשבונאות", נכתב בדו"ח, וצוין כי הסטודנטים מהמכללה למנהל משיגים את הציונים הגבוהים ביותר בבחינות מועצת רואי החשבון. עם זאת, נמצא כי בחלק מקורסי המבוא לומדים 200 סטודנטים (ברובם לומדים 40-50 סטודנטים). כמה מרצים וסטודנטים התלוננו על גודל הכיתות.
המכללה למנהל היא מכללה פרטית, שלא מתוקצבת על ידי המדינה. בדו"ח הובאו דברים של חברי סגל, שסיפרו כי הסטודנטים דורשים "שירותים יוצאי דופן" בגלל שכר הלימוד הגבוה שהם משלמים. חלקם אף רמזו כי הסטודנטים מצפים למדיניות אוהדת במתן הציונים.
"נראה שאוכלוסיית הסטודנטים יותר הטרוגנית ובאיכות נמוכה מזאת שבאוניברסיטאות המבוססות", נכתב בדו"ח. חברי סגל התלוננו שסטודנטים לא קוראים את המאמרים שהוטל עליהם לקרוא ואינם מגיעים מוכנים לשיעור. לעומת זאת, כמה סטודנטים התלוננו על כך שחלק מהמרצים מעבירים שיעורים שלמים בקריאה מדפים, ומקיימים אינטראקציה מעטה עם הכיתה.
"מחקר אינו נדרש, ואינו נעשה, על ידי חברי הסגל", נכתב בדו"ח: האוריינטציה של בית הספר היא יותר עסקית ומקצועית ופחות אקדמית. אחד הביטויים לכך הוא שרוב המרצים הם בעלי מקצוע שמגיעים מהתעשייה ולא מהאקדמיה.
הוועדה מצאה כי שיעור גבוה מדי מהקורסים, 40%, מועבר על ידי מרצים המועסקים במשרה חלקית, וציינה זאת כגורם "בעייתי" שיקשה על בית הספר להעלות את רמתו.
מהמכללה למנהל נמסר בתגובה: "בית הספר הוא המוסד החוץ-אוניברסיטאי היחיד בישראל שזכה באחרונה באישור המל"ג לפתיחת תואר שני עם תזה - עובדה שמעידה על רמתו האקדמית והמחקרית הגבוהה. סגל בית הספר עוסק במחקר באופן שוטף, ולראיה מספרם הגבוה של חברי סגל שמחזיקים בתואר פרופסור וקודמו לדרגה זו על סמך הישגיהם האקדמיים במוסדנו".
המרכז הבינתחומי בהרצליה: מותג חזק, סטודנטים חלשים
הדו"ח היטיב עם בית הספר לעסקים על שם תד אריסון. לדברי הוועדה, בית הספר הצליח "במידה מסוימת" לממש את השאיפה המנחה אותו, ולכונן את עצמו כבית ספר ברוח המסורת האמריקאית. בנוסף ציינה הוועדה כי "בחייו הקצרים, ברי שבית הספר השיג הרבה". ההישגים שצוינו הם קשרים עם התעשייה, סביבת הוראה איכותית וקשובה לסטודנט, והפיכת שם המרכז ל"מותג חזק". לעומת זאת, הכישורים האקדמיים של הסטודנטים נמצאו "חלשים מהרצוי".
באותה הנשימה, הוועדה העירה בעוקצנות כי נראה שההיסטוריה של הבינתחומי - שהוקם על ידי אנשי סגל בכירים שפרשו מאוניברסיטת תל אביב - "מגבילה את החזון שלו לנסות 'להיות יותר טוב מאוניברסיטת תל אביב'". לפיכך, היא המליצה לו "לעשות יותר להבהרת האסטרטגיה" לטווח הארוך.
חברי הוועדה ציינו כי הבינתחומי, שאינו נתמך בתקציב הציבורי, חייב לפחות חלק מהשגשוג להיותו חופשי מקיצוצי התקציב שפגעו במערכת ההשכלה הציבורית - וכן לחופש שלו בנושאים מינהליים. כך, למשל, המרכז הצליח למשוך מרצים מבוקשים באמצעות משכורות גבוהות בהרבה שמוצעות באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות.
הבדיקה העלתה שהבינתחומי מגייס חברי סגל שכבר בנו את שמם האקדמי באוניברסיטאות אחרות, אבל משהגיעו לבינתחומי הם ממעטים להמשיך לעסוק במחקר. בנוסף, המרכז משקיע מעט בפיתוח הסגל הקיים בו.
מהבינתחומי נמסר בתגובה: "נמשיך לפעול לשיפור איכות בית הספר, בין היתר באמצעות המשך גיוס סגל החוקרים והמרצים הטוב ביותר מישראל ומחו"ל ופיתוח פעילות המחקר".
המרכז האקדמי רופין: סף קבלה נמוך
נראה כי הסטודנטים ברופין מרוצים משיטות הלימוד ומהאווירה החברתית בקמפוס, שאותה הם מכנים כשיתופית יותר מתחרותית. חברי הוועדה שמחו לגלות כי המחלקה למינהל עסקים מציעה סדנאות ייחודיות, העוסקות במנהיגות וקבלת החלטות. עם זאת, הם ציינו כמה בעיות, שבראשן סף קבלה נמוך מאוד ונוכחות דלה של סטודנטים בשיעורים.
בדו"ח נמתחת ביקורת גם על יכולות הקריאה של הסטודנטים ויכולתם להיעזר בספרות מקצועית. למרות חשיבותה של השפה האנגלית בעולם העסקים, נראה כי העניין אינו זוכה ברופין להתייחסות הראויה. בעיות נוספות שעליהן מצביעה הוועדה: תנאי הלימוד בכיתות אינם מספקים, ואין הבדל משמעותי בין תוכניות הלימוד המיועדות למנהלים לבין התוכניות הסטנדרטיות.
תחום המחקר במוסד נמצא בתחילת הדרך ויש פער גדול בשוואה לאוניברסיטאות ואפילו למכללות מסוימות. עם זאת, הנשיא החדש של המוסד נקט צעדים כדי לקדם את תחום המחקר, בהם הקמת מוסד שיעסוק במחקר ועידוד מרצים ותיקים להשלים השכלתם לקראת תואר דוקטור.
במחלקה מעוניינים לייסד תוכנית לתואר שני, מהלך שיצריך הרחבה של הסגל האקדמי. בוועדה תוהים אם השקת התוכנית לא תפגע באיכותם של הלימודים לתואר ראשון.
הוועדה אינה מרוצה מכך שחברי הסגל האקדמי מאיישים משרות נוספות. למשל, דיקן בית הספר למדעי החברה וניהול הוא גם חבר סגל באוניברסיטת בן גוריון. בנוסף מציינת הוועדה שיש לגייס סגל אקדמי בכיר שיעסוק במחקר.
המלצה נוספת של הוועדה נובעת מהיקפה המצומצם של המחלקה. בעקבות כך מעלה הוועדה את הרעיון למיזוג המחלקה עם מחלקות נוספות. מיזוג שכזה יתרום לחיזוקה של המחלקה בתחום המחקר וההשכלה.
מהמרכז האקדמי רופין נמסר בתגובה: "בכוונתנו להציע כבר בשנה הבאה פתרונות יצירתיים בעניין ההתמודדות עם השפה האנגלית. בנוסף, נגייס עוד מורים בעלי דרגות אקדמיות גבוהות ובעלי מיומנות מקצועית גבוהה".
המכללה האקדמית נתניה: לא צריך פסיכומטרי
הוועדה הביעה פליאה על כך שבית הספר מקבל סטודנטים ללא ציון פסיכומטרי ועם ציוני בגרות נמוכים מאוד. במכללה, שהיא מכללה פרטית שגובה שכר לימוד של יותר מ-20 אלף שקל בשנה, מסבירים את תנאי הקבלה הנמוכים בטיעון של "פתיחת הדרך לאוכלוסייה חלשה".
על רמת הלימודים העירו חברי הוועדה כי רוב מטלות הקריאה הן בעברית, ורבים מהמאמרים מיושנים ולא עדכניים. ברבים מהקורסים לתואר ראשון אין כלל מטלות קריאה. סקירת הפרסומים של חברי הסגל העלתה כי הדגש הוא על כמות ולא על איכות, ולמעט כמה מקרים חריגים, הפרסומים הם בכתבי עת מדרג שני או שלישי. עם זאת, הוועדה ציינה כי בית הספר משקיע מאמצים רבים ביצירת קשרים עם התעשייה בעבור הסטודנטים.
מהמכללה לא נמסרה תגובה.
בהכנת הכתבה השתתף מיכאל רוכוורגר
ככה גומרים אוניברסיטה: בעקבות הירידה באיכות ההוראה - מסקנות חריפות לגבי בתי הספר למינהל עסקים
תמרה טראובמן
20.7.2007 / 9:21