תפקוד לקוי או בולדוזר פרלמנטרי? ח"כ משה שרוני הוא מהפוליטיקאים יוצאי הדופן בכנסת הנוכחית

משה שרוני



גיל: 78



מצב משפחתי: נשוי + 2 בנות + 3 נכדים



מקום מגורים: חיפה



תפקידים קודמים: יו"ר ארגון עובדי עיריית חיפה, סגן יו"ר התאחדות עולי רומניה



עוד משהו: הציע להגביל את תקופת ההתיישנות לתלונה על תקיפה מינית ל-96 שעות



ח"כ משה שרוני, 78, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, מחזיק בדעות מוצקות בנוגע לקבוצות שונות באוכלוסייה: לפני כמה חודשים הציע כי העוזרות הפרלמנטריות בכנסת יענדו סיכה בצורת ציפור, "משום שהן כמו ציפורים - או שהן נותנות או שהן עפות"; בעניין מצעד הגאווה הציע "שיצעדו בחיפה, נראה אם יסחבו בעליות"; ובתגובה לירי הקסאמים המליץ "למחוק כל כפר שממנו נורים קסאמים לעבר ישראל".



בעיצומה של פרשת קצב הכריז כי הוא מתכוון להגיש הצעת חוק לפיה קורבנות אונס יהיו רשאיות להתלונן במשטרה עד 96 שעות ממועד האונס בלבד. כאשר נאמר לו שחלק גדול מהקורבנות סובלות מטראומה קשה לאחר האונס וזקוקות לזמן התאוששות לפני שהן פונות למשטרה, השיב "שלא ידברו איתי על טראומה". לעומת זאת, יש אנשים ששרוני דווקא חפץ ביקרם - גמלאי הכנסת, למשל. בדיון שהתקיים באחרונה על הצעת חוק לפיה חברי כנסת לשעבר ימשיכו ליהנות למשך כל חייהם מטלפון ועיתון יומי על חשבון המדינה, הצהיר שרוני ש"לא פוגעים בזכויותיהם של חברי כנסת לשעבר".



שרוני הוא ללא ספק בין הפוליטיקאים יוצאי הדופן ומעוררי המחלוקת ביותר שמכהנים כיום במשכן, ודאי בקרב בעלי התפקידים הבכירים. בעוד שהכל מסכימים כי מדובר בטיפוס "צבעוני" ומוחצן, קיים חוסר הסכמה קיצוני בין המשתתפים בוועדה באשר לתפקודו המקצועי. רבים מגדירים את התנהלותו כיו"ר הוועדה כ"שערורייתית" ואת תפקוד הוועדה כ"קרקס". מנגד, לא מעט מבין משתתפי הוועדה הקבועים דווקא משוכנעים כי שרוני הוא בולדוזר, שמצליח באמצעות סגנונו שלוח הרסן לדרבן את פקידי הממשלה לפעול ולהזיז דברים.



דיקטטורה צבאית, סתימת פיות



בחודשים האחרונים, בהם מכהן שרוני כיו"ר הוועדה, מתרבים הקולות המדברים על תפקודו הלקוי ועל הנזק שגורמים אישיותו והתנהגותו למעמדה ולפעילותה של אחת הוועדות המרכזיות בכנסת, שתפקידה לרכז ולקדם את כל החקיקה החברתית בישראל. לפני כשבועיים, למשל, העביר אחד מבכירי משרד הבריאות אימייל יוצא דופן לראשי המשרד, בו הוא מתאר את תדהמתו ממה שראה באותו היום בדיון ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת: "דיברנו על עבודת המשרד... הסברנו את החוק מבחינת תקנות ונהלים, אך יו"ר הוועדה, בניצוחה של המנהלת וילמה מאור... כתבו את הסיכום מראש בלי כל בושה... הגיע הזמן שנתלונן על שיטת עבודה זו בכנסת, במיוחד בוועדת עבודה ורווחה". גם אחדים מהמרואיינים עמם שוחחנו אישרו כי הם מכירים את תופעת הסיכומים שנכתבים מראש.



הטענה הראשונה שנשמעת לגבי שרוני נוגעת לאישיותו המחוספסת. "האיש פשוט לא נותן לאנשים לדבר. הוא מעליב, משסה את הדוברים וקוטע אותם בגסות", אומר בכיר בתעשיית התרופות המשתתף בקביעות בוועדה. "מגיעים לוועדה מומחים שמטריחים את עצמם ובסוף לא מצליחים לסיים משפט. לרוב מספיקה פעם אחת כזאת כדי שאחר כך הם כבר לא ירצו לחזור לוועדה".



לדברי חיים רייזלר, יו"ר עמותת קר"ן המייצגת קטועי רגליים ופעיל חברתי, "ניהול הישיבות שלו מזכיר דיקטטורה צבאית. שרוני לא נותן לאף אחד לדבר, משתמש במלים גסות בצורה בוטה, סותם פיות. אם משתתף מביע דעה שלא תואמת את הקו שלו הוא לעתים קרובות יסתום לו את הפה".



ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היא באופן מסורתי מעוזם של הארגונים החברתיים ושל כל מי שיש לו משהו להגיד בנושא אזרחי שאינו בהכרח כלכלי. בניגוד לוועדות הכספים והכלכלה, שלהן יכולת הכרעה ושינוי החלטות ממשלה, בוועדת העבודה ניתן לדון בנושא, לקרוא לפעולה כזאת או אחרת מצד הממשלה או להציע אלטרנטיווה.



מעצם הגדרתה, הוועדה אינה יכולה לחייב אלא רק להציע. הוועדה אינה תיאטרון בובות והמאבקים בה רוויי יצרים. בעבר שימשה במה למאבק הנכים באוצר ולמאבקיהן של קבוצות אוכלוסייה חלשות בהצעות חוק דרקוניות של המדינה. כיום, טוענים רבים מהמרואיינים לכתבה, שרובם חששו להזדהות בשמם, יש בה בעיקר פעילות סרק, המתמצה בוויכוחים בלתי ענייניים, הנגזרים מאופיו של היו"ר מהיר החימה.



לדברי בכיר במשרד הבריאות, "במשך שנים ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היתה התחנה האחרונה שלפתחה הגיעו סוגיות של אפליה, פערים ותמיכה בחלשים. היא נשאה בגאון את הדגל של הגנה על הציבורים החלשים במדינה. בשנה האחרונה מתמסמס הכל, ולצערי הרב, לאור האמירות המשתלחות של שרוני, למשל נגד נשים, הוועדה איבדה מכוחה המוסרי לקדם נושאים חברתיים".



שטחי, חסר ידע, מביך



"לשרוני יש תגובות מאוד אמוציונליות ואנטי ממסדיות בלי קשר למהות. העולם שלו מתחלק לטובים ורעים - הרבה רעים ומעט טובים", אומר בכיר במשרד הבריאות. "הכל שטחי, הכל שחור ולבן. הוא חסר סבלנות, לא עושה עבודה עניינית ומקיפה ולא נכנס לעומקם של דברים".



התחושה ששרוני אינו מתמצא בחומר עוברת כחוט השני אצל משתתפים קבועים בוועדה: "התרשמתי שהרבה פעמים הוא לא מכיר את החומר או לא מבין אותו עד הסוף. הוא שואל שאלות מאוד בסיסיות ואז הדיון נהפך לשטחי ולא מצליח להתרומם", אומרת נציגה של אחד מארגוני החולים המשתתפת גם היא בקביעות בוועדה.



לדברי הנציגה, "הוא עסוק בלתקוף ולעקוץ את אנשי משרד הבריאות, האוצר והקופות. גם אני מגיעה עם המון ביקורת עליהם, אך באופן פרדוקסלי, מכיוון שהדיון שטחי וחוסר ההבנה לא מאפשר באמת שום עבודה, זה משחק לידיים של הקופות ומשרד הבריאות, שאין מולם התמודדות אמיתית ומהותית ולא נוצר שום תהליך".



די להציץ בסדר יומה של הוועדה כדי להבין את חשיבות הדיונים שנערכים בה. רק בשבועות האחרונים עלו בוועדה, בין השאר, הצעת חוק בעניין העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, הצעת חוק הביטוח הלאומי לגבי דמי אבטלה לעצמאים, הצעת חוק בנוגע למבנה הארגוני בקופות החולים, תקנות מעונות יום שיקומיים והצעת חוק לגבי ניסויים רפואיים בבני אדם. נערך בה גם דיון בסל הבריאות והרחבת הביטוחים המשלימים.



ואולם הנושאים החשובים שמגיעים לוועדה אינם מבטיחים דיון מעמיק ויעיל. "שרוני מעורר לעתים את ההרגשה שהוא לא מבין את החומר, בטח שלא את הפרטים", מוסיף נציג אחד ממשרדי הממשלה המופיע בקביעות בוועדה, "הוא גם לא מנסה. נדמה שזה פשוט לא מעניין אותו, או שיש לו אג'נדה משלו".



"זה בעיקר מביך נורא", מסכם בכיר בתעשיית התרופות, "לפעמים הוא מדבר לא לעניין, שוכח שהגיש הצעת חוק בנושא מסוים, ומישהו אפילו נאלץ להזכיר לו: 'אדוני היו"ר, אתה הגשת הצעת חוק הפוכה'. אנשים מסתכלים אחד על השני במבוכה".



אין דיון, יש סיכום



אחת הדרכים לחפות על אותה מבוכה עוברת דרך מנהלת הוועדה המנוסה, וילמה מאור, שרבים ממשתתפי הוועדה עמם שוחחנו משוכנעים כי היא זו שכותבת מראש את סיכומי הדיונים. בנוסף, בשונה משאר הוועדות שבהן עניין מסוים עולה על סדר היום לאחר תיאום עם היו"ר, בתקופת שרוני הדברים עוברים אך ורק דרך מאור. "לעתים שרוני אינו עוקב אחר הדיון על אף שהוא נמצא בו ובשלב מסוים מתפרץ על הנוכחים", אומרת יועצת מקצועית הפועלת במשכן. "לאחר כמה דקות מסתיים הדיון והוא מקבל לידיו נייר ובו ההחלטה או הודעת הוועדה שכתבה וילמה, ומקריא אותו. חוסר השליטה שלו בחומר בולט אז לעין בצורה הקיצונית ביותר".



לדברי רייזלר, "פעמים רבות הדיון עדיין לא הסתיים, אבל בחדר כבר עובר סיכום הדיון וסיכום ההחלטות, כשלפעמים אין התאמה בין הסיכום לבין מה שהיה בדיון עצמו. אם זה נקבע מראש אז בשביל מה לעשות דיון?". משתתף אחר מאחד ממשרדי הממשלה אומר: "שרוני פשוט לא מנהל את הדיון. יש החלטה שמודפסת מראש והדיון כבר לא רלוונטי. הוא יכול ללכת לכיוון אחד וההחלטה תהיה לכיוון השני".



ועדה ללא משתתפים



לדברי מקור המלווה את עבודת הוועדה כבר שנים ארוכות, מדובר באחת מתקופות השפל הקשות ביותר שלה, והפגיעה היא ברורה ומיידית: "מי שיכול נמנע מלהגיע לדיונים. האווירה היא שאסור לדבר ומי שמעז להמרות את פיו של שרוני מקבל פרץ צרחות. פשוט מביך לפעמים לראות את נציגי משרדי הממשלה, ברובם אנשים צעירים סביב גיל 30, מגיעים לוועדה ומקבלים צרחות מאדם שיכול להיות סבא שלהם. הם מעדיפים שלא לעבור את המעמד המשפיל ומוצאים דרכים יצירתיות המכונות בבדיחות הדעת 'עוקף שרוני'".



אחת הדרכים לעקוף את שרוני היא פנייה לוועדה לפניות הציבור של הכנסת, בראשותה של ח"כ סופה לנדבר. "הפכנו את הוועדה לפניות הציבור למפלט", אומר רייזלר, אך מדגיש: "זה מאוד בעייתי, כי לוועדה הזאת יש פחות שיניים מוועדת העבודה, אבל לפחות שם נותנים לנו להשמיע את דברנו ולפחות אנחנו מצליחים להביא לשולחן את האנשים שפוגעים בקבוצות החלשות".



דרך מפלט אחרת מדאיגה הרבה יותר - מוזמנים רבים פשוט הפסיקו להגיע לדיונים. "יש נטייה לומר 'בשביל מה לבוא, זה לא משמעותי, מה אני צריך להתבזות'", אומר בכיר במשרד הבריאות. לדברי ח"כ דוד טל (קדימה), שהיה בעבר יו"ר הוועדה, "ביקשתי משרוני פעם אחר פעם להעלות לדיון הצעת חוק שלי, הנוגעת לעידודן של אמהות חד הוריות לצאת לעבודה, אך הוא ממסמס את זה ולא רוצה להביא את זה להצבעה. כחבר כנסת זה מקומם אותי - ועדת העבודה צריכה להיות השופר של כל הארגונים החברתיים, החלכאים והנדכאים, ולדחוף את ההצעות שלהם קדימה. לצערי זה לא קורה".







לוחם צדק, ענייני, בולדוזר



ואולם לא כולם תמימי דעים לגבי תפקודו הלקוי לכאורה של שרוני. לא מעט ממשתתפי הוועדה דווקא טוענים בתוקף כי מדובר בלוחם צדק אמיתי שפשוט אינו מובן כהלכה. "נכון שהוא בוטה מדי ונותן נופך בידורי לדיונים", אומר מידד גיסין, יו"ר עמותת צב"י (צרכני בריאות ישראל), "אבל הוא עומד על דעתו ונלחם בנחישות גם במשרד הבריאות וגם בקופות החולים, שלא מתפקדות בהרבה נושאים. הבעיה היא לא בתפקוד שלו אלא בכך שלוועדה אין סמכויות אמיתיות ואף אחד לא מתחשב בהחלטותיה. הוא לא אשם - בתחילת הדרך הוא עוד חשב שיוכל לשנות את החלטות משרד הבריאות, אך לדעתי מהר מאוד הגיע למסקנה שההחלטות שהוא מקבל בוועדה הן למעשה חסרות משמעות".



לדברי עוזרת פרלמנטרית של אחד מחברי הכנסת המשתתפים בקביעות בוועדה, "באחרונה הצלחנו להעביר בעזרת הוועדה הצעת חוק חברתית מאוד חשובה שנוגעת לקשישים. אלמלא שרוני לא היינו מצליחים להעביר אותה, ובזכות ההתעקשות שלו הוא אפילו הצליח לשדרג אותה מעבר למה שציפינו וקיווינו".



לדברי משתתף אחר בוועדה, ח"כ חיים אמסלם (ש"ס), "לדעתי דיוני הוועדה ענייניים, העבודה פורייה והדיונים אינם נמרחים בצורה אין סופית. לגבי הסגנון, איש איש וסגנונו הוא, יש שיפרשו זאת לטובה ויש שלא. גם אם הסגנון ישיר, הוא אינו בוטה ופוגעני, וגם העקיצות הן אירוניות".



גם ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), אחד מחברי הוועדה הלוקחים חלק פעיל ביותר בדיוניה, מסנגר על יושב הראש שלה: "שרוני אכן אינו מהסס לפגוע באנשים וגם בכאלה שמוזמנים ומגיעים במיוחד לצורך זה", אומר אלדד, "אך מעולם לא ראיתי אותו מתעמר בחלשים ממנו או בכפופים לו, אלא רק במי שמטילים אימתם על אחרים כמו פקידים ממשלתיים או נציגי קופות חולים, שהם גופים חזקים ומקושרים. למרות סגנונו הבוטה והפרוע הוא עושה את תפקידו ומביא תמיד את נקודת מבטו של האזרח הפשוט, הקשיש, המקופח וכל שאר הקבוצות שקולן צריך להישמע".



אלדד מוסיף כי "לשבחו יאמר שהוא נוטה להאציל סמכויות. כשיש הצעות חוק מורכבות, למשל בנוגע להשתלת איברים או מקצועות רפואיים, הוא מקים מעין צוותי עבודה המורכבים ממי שיש להם ניסיון בתחומים אלה - וזה נכון לגבי כל התחומים שבהם עוסקת הוועדה. הוא יודע להשתמש נכון בחברי הוועדה על פי ניסיונם. השיטה הזאת פותחת הרבה מאוד צווארי בקבוק שבעבר היו מאטים את קצב העבודה".



דברים דומים שמענו מיושבת ראש של עמותה מתחום הבריאות, השופעת תשבוחות לתפקודו של שרוני. "ההתרשמות שלי ממנו היתה יוצאת מן הכלל", היא אומרת. "לאחר שהצעת חוק שקידמנו היתה תקועה בכנסת במשך שנים, ומשרד הבריאות ציפצף עלינו, הגיע שרוני, נזף וסנט בפקידי משרד הבריאות, ופתאום דברים התחילו לזוז. הוא בולדוזר".