נשיא לשכת סוכני הביטוח: "30 אלף משפחות סוכני הביטוח הן הקורבן של עסקת ענתבי - פועלים"

סוכני הביטוח ממש לא מרוצים מהסכמתו של המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, לקדם הצעת חוק שתאפשר לבנקים להיכנס לתחום ביטוחי החיים. כניסת הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני צפויה להפוך אותם לערוץ המרכזי להפצת מוצרי החיסכון לטווח ארוך.



סוכני הביטוח, שראו איך חקיקת בכר מכניסה למגרש שלהם את המתחרה הגרוע מכל ובעל מערכת הפצה משומנת להפליא - הלוא הם הבנקים, הצליחו להשיג הישג אחד במסגרת הדיונים על חקיקת בכר - תחום ביטוח החיים יישאר טיפולם הבלעדי.



בטווח הארוך, כאשר רפורמת הניוד בין הפנסיה, ביטוחי החיים וקופות הגמל תצא לדרך, ברור לכולם כי הבנקים יצטרכו לתת ייעוץ כולל לגבי שלושת המוצרים. אבל כעת, אי מתן ההיתר לבנקים לייעץ בביטוחי חיים, מקנה זמן התארגנות לסוכני הביטוח, במהלכו הם יערכו לתחרות מול הבנקים.



"ענתבי החליט שאסור לתת לבנקים הגדולים להיכנס לייעוץ פנסיוני מפחד שידרסו את הבנקים הקטנים ואת הסוכנים. הרי ברור שאם הם ידרסו את הבנקים הקטנים, הם ידרסו גם את סוכני הביטוח. אבל ענתבי, שהיה צריך להוריד את הלחץ של הבנקים הגדולים מהכתפיים שלו, נתן הבטחה שמנוגדת לחקיקה ראשית של הכנסת". כך אומר היום ל-TheMarker נשיא לשכת סוכני ביטוח, יוסי מנור.



מנור מוסיף כי הכנסת הבינה שאף אחד לא יודע איך הבנקים יתנהגו ואיך כל המודל של הייעוץ הפנסיוני יעבוד: "יש סכנה שסוכני הביטוח יימחקו והבנקים יהפכו לערוץ הפצה יחידי למוצרי החיסכון לטווח ארוך. מעבר לכך שמדובר בפרנסה של 30 אלף משפחות בישראל, ברור לכולם שאם הבנקים יישארו ערוץ ההפצה בלעדי, הצרכן ייפגע. לכן שמו להם מושכות שיימנעו מהם מלרוץ ריצת אמוק לתחום ביטוח החיים".



מנור מציין כי הכניסה ההדרגתית של הבנקים לתחום, ובכלל זה לייעוץ בביטוח חיים, נועד למנוע הפתעות ופגיעה בצרכן: "גם בעבר הבנקים היו מחויבים לייעוץ אוביקטיווי, וכולם יודעים שהם לא בדיוק עמדו בכך. אין ודאות שהם יעמדו בכך הפעם. חייבים לוודא שהמודל עובד לפני שמוחקים את סוכני הביטוח.



בנוסף, צריך לזכור שלקוחות הבנק הם לקוחות שבויים. הבנקים מפעילים עליהם לחצים כבדים, וכאשר כל מאגר המידע על מצבו הבריאותי של אדם, ייחשף לבנק, בגלל שהוא מבקש ביטוח חיים, זה יכול להשפיע גם על אשראי שהוא מקבל. למשל: בשביל החיתום של ביטוח החיים הוא יצהיר שעבר ניתוח לב ולפתע לא יאשרו לו אשראי".



מנור מציין שההבטחה של ענתבי לפועלים היא מעשה בעייתי ביותר: "נושא קשרי ההון ושלטון במדינת ישראל הוא חמור מאוד. פקיד באוצר, בכיר ככל שיהיה, לא יכול לתת הבטחה לשינוי חקיקה ראשית שעוקפת את חברי הכנסת. בכדי להוריד מעצמו לחץ הוא מעלה את סוכני הביטוח כקורבן".



מנור מציין כי ההבטחה השלטונית שניתנה לסוכני הביטוח, והרציפות השלטונית במדינה, מחייבים עמידה בחקיקה ובמצגים שנתנו לסוכני הביטוח. "אם כבר רוצים לפתוח את הנושא, אז צריך לפתוח מחדש את כל ועדת בכר, לקבוע שהבנקים יקבלו שכר מהלקוחות, שלא יהיה קשר בינם לבין היצרנים, ובכלל לבדוק את הנחיצות בכניסתם לתחום".



מנור דוחה את הטענה שקיים עיוות בכך שהבנקים מייעצים רק בפנסיה ובגמל ולא בביטוחי חיים: "נטען כי לאזרחים אין מספיק ייעוץ בפנסיה ולכן נדרש שהבנקים ייכנסו, ולא שאין מספיק ייעוץ בביטוחי מנהלים, שהוא מוצר יותר מורכב ללקוחות יותר מתוחכמים.



גם הטענה שאין מספיק ייעוץ בפנסיה אינה נכונה. עד לפני שנתיים היה המוצר עצמו חד ערכי ולא היה צורך בייעוץ מורכב. המוצר היה בעייתי, והפיקוח על הביטוח, כדי להסתיר את מחדליו משנים קודמות, יצר אשליה אופטית שאין ייעוץ היום.



כיום, כאשר המוצרים נהיו מורכבים, בלי קשר לבנקים, מתפתח תחום הייעוץ במוצרים לחיסכון ארוך טווח. כל סוכן יושב היום עם הלקוח ועושה תכנון על פי הוראות של האוצר".