האם אריסון מתכוננת לאקזיט בבנק הפועלים?

מי שהקשיב בחודשים האחרונים ליו"ר החדש של בנק הפועלים, דני דנקנר, לא הופתע מההסכם שעליו חתם בסוף השבוע שחלף הבנק עם משרד האוצר ומהנכונות של הבנק להצטייר כמי שנכנע במאבק. היום כבר ברור - רוח חדשה מנשבת בבנק הפועלים.

בשיחות פרטיות שערך שבועות ספורים אחרי הפיטורים הדרמטיים של היו"ר הקודם, שלמה נחמה, הציב דנקנר שלוש מטרות: מכירת האחזקות בבנק יהב, בבנק מסד ובישראכרט; שיקום מערכת היחסים עם הרגולטורים; וחבירה לבנק בינלאומי גדול.

זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו כיו"ר סיכם דנקנר על מכירת 25% מישראכרט לחברת הפניקס לקראת הנפקתה, ובמקביל סיכם על מכירת בנק יהב למזרחי טפחות. בסוף השבוע שם דנקנר באופן רשמי גם את בנק מסד על המדף. "כמו שזה נראה, דני דנקנר מכין את בנק הפועלים למכירה", אמר אתמול בנקאי בכיר.

חברות רב לאומיות נוהגות לרכוש עסקים "נקיים". להגדרה הזאת עונות חברות מקומיות שהעסקים שלהן ממוקדים, מבנה השליטה בהן לא מבוזר בין מספר רב של בעלי שליטה וסביבת העבודה שלהן חיובית. לפני כחודש השלימה שרי אריסון את רכישת כל מניות השליטה בהפועלים משותפיה, ובהם גם בני משפחתו של דנקנר. מעטים יופתעו אם יתברר שההשתלטות המוחלטת של אריסון על הבנק תהווה נקודת זינוק בדרך למכירת השליטה, או
לפחות מכירת נתח משמעותי ממנה.

מכירת הבנקים הקטנים, מכירת המניות בישראכרט וכן מכירת הקופות והקרנות אמורה להפוך את הפועלים לבנק ממוקד בנקאות קלאסית, בדומה למבנה של בנקים זרים - דבר שאמור למשוך את המשקיעים הזרים.

במכתב ששלח לעובדים כאשר מונה באופן רשמי ליו"ר הבנק, הציב דנקנר מטרה: הפיכת הפועלים לבנק ש"מוחו ולבו בישראל, אבל זרועותיו חובקות את העולם כולו". אבל באותו מכתב הוא גם מזהיר כי "הניסיון של המפקחים להכתיב לגופים כלכליים מדיניות עסקית מרתיע משקיעים זרים". ירח הדבש המחודש עם הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, צריך להסיר את החששות של הזרים.

הגישה הזו של הפועלים היא שינוי כיוון חד מהגישה שהנהיגה הנהלת הבנק תחת היו"ר הקודם, שלמה נחמה. נחמה, שידוע כנעים הליכות, לא חשש להיכנס לעימות חזיתי עם כל הרגולטורים בו זמנית. כך למשל, כאשר הוחלט ב-2004 על אימוץ מסקנות ועדת בכר, או כאשר בסוף 2006 החליטו בנק ישראל וחברי הכנסת להתערב בגובה העמלות. גם כשהיה ברור שמדובר בקרבות אבודים, המשיכו מנהלי הבנק להיאבק עד הרגע האחרון.

"שני בנקים שיש להם מדינה" - כך המחיש פעם יוסי בכר את היעדר פוטנציאל הצמיחה של הפועלים ולאומי בשוק המקומי. בהפועלים לא חלקו על הקביעה הזאת. היעד של הבנק (שנקבע עוד על ידי נחמה) הוא להגיע למינון של כשליש מעסקי הבנק שיגיעו מחו"ל. בשנתיים האחרונות ביצע הפועלים תוכנית רכישות אגרסיווית בחו"ל שכללה רכישת בנקים בשווייץ, טורקיה וקזחסטאן ובניו יורק והצהרה של מנכ"ל הבנק, צבי זיו, על רצון לרכוש בנק ברוסיה ב-500 מיליון דולר. הבנק אפילו יצר משרה חדשה - בודק בנקים בחו"ל - המאוישת על ידי אייל האן שבודק בשנה האחרונה עשרות בנקים.

אלא שליו"ר החדש של הפועלים יש תוכנית אחרת. דנקנר מטיל ספק ביכולת של הבנק שהוא מנהל להתחרות מול הגורילות הבנקאיות בחו"ל. באופן מופגן הוא גם לא הצטרף לנסיעה שאירגן הבנק לרגל השלמת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף. במקום זה דנקנר רוצה להשתלב עם גוף בינלאומי גדול, או במלים אחרות - למכור את הבנק.