מי הן קרנות הנאמנות שגובות את דמי הניהול הגבוהים ביותר

האם אפשר לא להעלות את דמי הניהול ובמקביל להגדיל בצורה דרמטית את ההכנסות מדמי הניהול? אפשר גם אפשר. זה בדיוק מה שקרה בענף קרנות הנאמנות בשנה האחרונה. שתי הסיבות העיקריות לכך הן הגידול בהיקף הנכסים שמנהלות הקרנות והשינוי בתמהיל ההשקעות של הציבור, כך שכסף גדול זרם מקרנות שקליות לאפיקים מסוכנים ויקרים יותר.



שפורסם כאןחלקו הראשון של המחקר של חברת קרנות מידע זהב בנוגע לדמי הניהול בענף קרנות הנאמנות שפורסם כאן עסק בדמי הניהול מנקודת מבטו של המשקיע בקרנות. כלומר, אילו חברות הן היקרות ביותר ואילו הזולות ביותר בכל קטגוריה.



החלק השני של המחקר, שאנו מפרסמים כאן היום, מתמקד בדמי הניהול מנקודת המבט של הנהלות החברות ובעליהן. כלומר מי עושה עסקים טובים ומי פחות.



המסקנה העיקרית מהמחקר של קרנות מידע זהב היא שבדומה לכל ענף מסחרי אחר, ככל שאתה מוכר יותר וככל שתמהיל המוצרים שאתה מוכר יקר יותר, כך גדלות ההכנסות שלך ובמקביל גם הרווחיות. זו גם האידיאולוגיה שצריכה להנחות את מנהלי הקרנות - לייצר מוצרים טובים ומורכבים שיש להם דרישה בציבור, או בקיצור לתת ערך מוסף למשקיעים ולגבות על הערך הזה דמי ניהול גבוהים.



זה בעיקר נכון כאשר ענף הקרנות מתחרה ראש בראש מול ענף תעודות הסל שגם אהוד על הבנקים ועל היועצים שלהם. היום, כאשר הלקוחות כבר לא שבויים בידי הבנקים וכאשר אזנו כרויה לשמוע על מוצרים זולים וטובים, נגזר על מנהלי הקרנות להתאמץ יותר.



מסקנה חשובה נוספת היא שחברות לא גדולות יתקשו לשרוד בתחרות הקשה, בעיקר כאשר נתח משמעותי מהכנסותיהן הולך לבנקים כעמלות ההפצה. הבעיה היא אפילו אצל מנהלים עם תיק של 1-4 מיליארד שקל, שסך ההכנסות שלהם לא עובר את ה-50 מיליון (למעט אלטשולר שחם).



לא בטוח שהכנסות של 25-32 מיליון שקל בשנה אצל גופים כמו ישיר, דש, גאון ויובנק המנהלים יספיקו כדי לייצר רווחיות. בעיקר כאשר הוצאות השיווק חייבות לגדול וכאשר עלויות השכר של מנהלי ההשקעות בשמיים. שלא לדבר על הקטנים באמת שמפסידים כסף.



הכנסות של 2.3 מיליארד שקל



סך ההכנסות בתעשיית הקרנות עלה משמעותית בשנה האחרונה, מ-122 מיליארד שקל במאי 2007 (דרך שפל של 107 מיליארד שקל בספטמבר 2006) ועד קרוב ל-142 מיליארד שקל בסוף מאי 2007 (המחקר בוצע על סמך נתוני מאי, ביוני נמשך הגידול בנכסים). הצמיחה הביאה את קצב ההכנסות השנתי לסך של 2.3 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.9 מיליארד שקל לפני שנה.







דמי הניהול המשוקללים של כלל התעשייה עלו מעט, מ-1.59% ל-1.63% (זהו חישוב של דמי הניהול בכל קרן ביחס להיקף הכספים המנוהל בה). מעניין לציין שממוצע דמי הניהול המשוקללים אצל מנהלים רבים דווקא ירד, ולמרות זאת, אצל רוב המנהלים ההכנסות גדלו ב-2007 הודות לעלייה משמעותית בהיקף הנכסים המנוהל.



מבין הגדולים מאוד (יותר מ-10 מיליארד שקל), דמי הניהול המשוקללים עלו אצל הראל פיא, אילנות בטוחה, ופריזמה, נותרו כמעט ללא שינוי אצל פסגות, וירדו אצל מגדל. לעומתם, אצל כל המנהלים הגדולים (4-10 מיליארד שקל) - מנורה מבטחים, אנליסט, אי.בי.אי, מיטב, אקסלנס-נשואה וכלל פיננסים - נרשמה ירידה בדמי הניהול המשוקללים.



שתי הקבוצות, הגדולים והבינוניים, שונות באופן מהותי: קבוצת הגדולים כוללת קרנות נאמנות בבעלות בנקאית שנמכרו לפני כשנה לידיים פרטיות, ואילו קבוצת הבינוניים (למעט מנורה מבטחים) כוללת קרנות נאמנות שהיו תמיד בבעלות פרטית, והן שייכות לקבוצה שנקראה בזמנו ברוקרים פרטיים גדולים.



שילוב שתי העובדות האלה ביחד, מעלה את המסקנה הבאה: בקרנות הבנקאיות שנמכרו נרשמה עליה מסוימת בדמי הניהול, ואילו אצל הברוקרים הוותיקים הגדולים נרשמה בדרך כלל ירידה בדמי הניהול.



גם אצל החברות הפרטיות הקטנות יותר ירדו דמי הניהול, ובסך הכל דמי הניהול אצל הפרטיים הוותיקים ירדו, ואצל הבנקאיים לשעבר עלו. עם זאת הקטנים עדיין יקרים יותר: חלקם של המנהלים הגדולים בתעשיה הוא 81% ואילו חלקם בהכנסות 79%.



אחת המסקנות של החלק הראשון של המחקר היתה שהקרנות של פריזמה יקרות יחסית בהשוואה לקבוצת ההתייחסות שלה - חברות המנהלות יותר מ-10 מיליארד שקל.



החלק הזה של המחקר מראה שלמרות זאת ההכנסות של פריזמה בירידה, בעקבות הפדיונות הגדולים. ולא רק זאת, באופן יחסי, ההכנסות של פריזמה הן הנמוכות ביותר בקבוצת המנהלים הגדולים, כתוצאה מדמי ניהול משוקללים נמוכים.



קצב ההכנסות השנתי של פריזמה היה במאי השנה 283 מיליון שקל בהשוואה ל-365 מיליון שקל לפני שנה (לאחר הפדיונות של יוני ודאי ירדו ההכנסות של פריזמה עוד יותר). עם זאת יש לזכור כי את חברת להק קיבלה פריזמה רק בדצמבר 2006, כך שחלק מהירידה בהכנסות נעשה עוד כאשר החברה היתה בידיים של בנק הפועלים.







ירידה מסוימת בהכנסות נרשמה גם אצל אילנות, מנורה מבטחים ואלטשולר שחם - אצל שלושתם עקב הפדיונות. אבל אצל כל המנהלים הגדולים האחרים, וכן בכלל התעשייה, ההכנסות עלו. עם זאת, לחברות ניהול הקרנות נוספה הוצאה משמעותית בשנה האחרונה, שלא היתה קיימת בעבר, וזאת עקב תשלום דמי הפצה לבנקים.



את ההכנסות הגבוהות ביותר רושם פסגות, כמעט 350 מיליון שקל - הודות לדמי ניהול משוקללים גבוהים והיקף נכסים גדול. דווקא בהשוואה בכל קטגוריה בנפרד דמי הניהול של פסגות אינם גבוהים יותר בדרך כלל. אלא שמבנה התיק של פסגות מוטה לטובת קרנות "יקרות" - 16% מנייתיות בחו"ל, ורק 18% שקליות טהורות.



בהשוואה לפסגות, פיא, שהעלתה את דמי הניהול, סובלת מכך שרק 17% מנכסיה נמצאים בקרנות מנייתיות לעומת 24% אצל פסגות ובפרט, רק 6% נמצא במנייתיות חו"ל, שם דמי הניהול הם הגבוהים ביותר, לעומת 16% בפסגות.



הנה עוד דוגמה כיצד דמי ניהול עושים חברה רווחיות יותר: מנורה ואי.בי.אי מנהלים כל אחד קרוב ל-5 מיליארד שקל, והכנסותיהם - יותר מ-60 מיליון שקל. אבל אנליסט, עם 500 מיליון שקל פחות נהנה מהכנסות כפולות.



לאנליסט הכנסות שנתיות של 129 מיליון שקל ולמנורה ואי.בי.אי הכנסות של 66 ו-62 מיליון שקל בהתאמה. אפילו אקסלנס, עם נכסים של 4 מיליארד שקל נהנה מהכנסה גבוהה מזו של אי.בי.אי ומנורה (73 מיליון שקל).



מגדל היא אחת המתמודדות הרציניות לצמרת ענף הקרנות בשנים הבאות. אצל מגדל ירדו דמי הניהול המשוקללים מ-1.78% ל-1.67%, בעקבות גיוסים גדולים בקרנות האג"ח ועליית משקלן על חשבון האפיק המנייתי. דמי הניהול הממוצעים בקרנות האג"ח תמיד נמוכים מדמי הניהול בקרנות המנייתיות.



בפועל, ביותר קטגוריות אצל מגדל נרשמה עליה בדמי הניהול, וכן ששיעור העלייה באותן קטגוריות שבהן דמי הניהול עלו היה גדול יותר משיעור ההורדה באותן קטגוריות שבהן דמי הניהול ירדו. בסיכום רושמת מגדל קצב הכנסות שנתי של 219 מיליון בהשוואה ל-146 מיליון לפני שנה.



בכלל פיננסים היתה ירידה אמיתית של דמי הניהול. כלומר, בקרנות החדשות שהקימה החברה (מניות בחו"ל ואג"ח חברות) נקבעו דמי ניהול נמוכים מהממוצע באותה קטגוריה. בפרט, ירדו דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה אג"ח חברות, שהכפילה את עצמה (מ-11% ל-22%) בשנה האחרונה. גם כלל פיננסים צמחה בשנה החולפת וקצב ההכנסות השנתי שלה עלה מ-64 מיליון שקל ל-123 מיליון.



אצל ישיר יש עלייה משמעותית בדמי הניהול המשוקללים. על אף שברוב הקטגוריות דמי הניהול ירדו, בשלוש הקטגוריות הדומיננטיות אצלו אג"ח בישראל, אג"ח חברות ושקלי מעורב, המהוות שני שליש מהנכסים - דמי הניהול עלו, ולכן דמי הניהול המשוקללים עלו.



במקביל, גדל היקף הנכסים המנוהלים על ידי ישיר מ-1.5 מיליארד שקל ל-2.5 מיליארד. בהתאמה, גדל קצב ההכנסות השנתי ביותר מפי שניים: מכ-18 מיליון במאי 2006 ל-38 מיליון במאי 2007.



אצל גאון יש עלייה קטנה יותר בדמי הניהול המשוקללים. למעשה, אצל גאון נרשמה עלייה ממשית בדמי הניהול ברוב הקטגוריות, למעט אג"ח חברות, אלא ששינוי במשקל האפיקים איזן את התמונה והקטין את העלייה המשוקללת.



כתוצאה מעליית דמי הניהול והגידול בהיקף ההכנסות גדל קצב הכנסות השנתי (ללא אורחים) בכ-50%: מכ-16 מיליון במאי 2006 ל-25 מיליון במאי 2007.



אצל דש דמי הניהול המשוקללים ירדו, כתוצאה מהורדה ממשית של דמי הניהול בקטגוריית אג"ח בארץ (בכ-10%) מצד אחד, ועלייה גדולה במשקל קטגוריה זו (מ-15% לכ-60%) מצד שני. אצל יובנק דמי הניהול המשוקללים ירדו רק עקב שינוי התמהיל: משקל המנייתיות בחו"ל ירד מאוד, ואילו משקל קטגוריית האג"ח עלה.



650 מיליון שקל הולכים לבנקים



לחברות ניהול הקרנות נוספה השנה הוצאה משמעותית - תשלום עמלת הפצה לבנקים. נכון לסוף מאי 2007, השווי השנתי של עמלת ההפצה הוא 653 מיליון שקל. גובה עמלה ממוצעת (משוקללת) - 0.46%, לעומת 0.4% כפי שהוצגו הדברים על ידי משרד האוצר בעת אישור החוק.



בגלל האופן שבו מחושבת עמלת ההפצה (כפונקציה של סוג הקרן - מניות אג"ח או שקלים), העמלה המשולמת על ידי כל מנהל שונה, בהתאם לתיק הקרנות האישי שלו. את העמלה הגבוהה ביותר משלמת כיום פסגות, 105 מיליון שקל בשווי שנתי, ואת העמלה הנמוכה ביותר מבין הגדולים משלם אקסלנס נשואה, רק 20 מיליון שקל.



אבל כשיעור מתוך ההכנסות מחזיקים אנליסט בקצה אחד - 0.59%, ופריזמה בקצה השני - 0.40% בלבד. אנליסט מנהלת את תמהיל הקרנות המנייתי ביותר - 20% מהנכסים של אנליסט בקרנות מנייתיות, ואין לה אף לא קרן אחת שקלית כלומר מסוג 1 (שמשלמת עמלת הפצה מינימלית). פריזמה מנהלת את התמהיל הסולידי ביותר. משקלן של הקרנות השקליות (הקצרות) מהנכסים של פריזמה - 29%.



האורחים יותר יקרים



אחת התופעות המרכזיות בענף הקרנות בשנה האחרונה היא המנהלים האורחים. אלו מנהלים שנעדרים רישיון ניהול קרנות ולכן הם רק מנהלים את ההשקעות של הקרן, אך הקרן עצמה מצויה תחת בית השקעות מארח. בעבודה של קרנות מידע זהב נמצא כי המנהלים האורחים גובים דמי ניהול גבוהים יותר באופן משמעותי מהקרנות של המנהלים הרגילים.



ניתן למצוא לכך הסבר, אבל לא הצדקה. הסבר, שכן המנהלים האורחים "משאירים" חלק מדמי הניהול אצל המנהל המארח. מצד שני חלק מהוצאות התפעול של הקרנות משולמות על ידי המארחים. הצדקה, מנגד, קשה למצוא. מנקודת מבטו או כיסו של המשקיע, קשה להצדיק פער של כמעט 50% בדמי הניהול בקרנות השקליות (למשל 1.2% בקרנות המתארחות לעומת 0.82% בקרנות הרגילות) או בקרנות המט"ח (2.3% לעומת 1.59%).