מיהי אחת החברות המבטיחות, המתקדמות והמוערכות באינטרנט? התשובה המתבקשת היא גוגל - שטביעת הרגל שלה בתחום הולכת ומתרחבת עד אימה. אולם מומחי האינטרנט והמדיה טוענים כעת, שיש חברה אחרת, שאפילו גוגל חוששת מכוחה העולה. לא, לא מדובר במייספייס, אלא דווקא במתחרתה הקטנה יותר - פייסבוק (Facebook).
פייסבוק החלה את דרכה כרשת חברתית לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. אחד הדברים הבולטים בה היה הקו העיצובי הנקי, האחידות במראה העמודים, והיעדר ספאם או הפרעות דומות, בעיקר בהשוואה למייספייס הפרועה.
ב-2006 פתחה פייסבוק את דלתותיה לכל הגולשים, ומאז הפופולריות שלה נוסקת, עם קצב צמיחה תלת ספרתי במספר המשתמשים בה. אך ההצלחה של פייסבוק, בניגוד לזו של מייספייס, לא נמדדת בפופולריות שלה בלבד.
מספר המבקרים במייספייס היה 69 מיליון במאי. מספרם של הגולשים בפייסבוק היה פחות מחצי מזה. אולם למרות היתרון המספרי, לפייסבוק יש ייחוד שגרם לרופרט מרדוק, הבעלים של מייספייס דרך חברת ניוז קורפ, לקונן על כך שקוראי העיתונים המודפסים אינם בורחים למייספייס, אלא לפייסבוק. בכך הודה מרדוק בפומבי כי המתחרה הקטנה עושה לו צרות.
פייסבוק עושה בתחום הרשתות החברתיות מה שגוגל עשתה בתחום החיפוש - היא בונה פלטפורמה טכנולוגית שיוצרת תקן לרשת חברתית. הזמנת כל מתכנת באשר הוא להעלות לרשת ולשתף גולשים אחרים - בין אם בחינם ובין אם בתשלום - ביישומים המיועדים לרשת חברתית, מעניקה לפייסבוק מערכת הפצה ויראלית שאין שווה לה, וכן בידול מאתרים אחרים.
רשתות חברתיות הן אחד התחומים החמים ביותר באינטרנט כיום, בזכות עוצמת השיווק האדירה וההפצה הנרחבת שהן מעניקות לחברות מדיה ותוכן. מייספייס ופייסבוק ביחד תופסות שלושה רבעים משוק הרשתות החברתיות במונחי הכנסות ב-2007 - כך מעריכה חברת המחקר Emarketer.
רשתות חברתיות הולכות ותופסות מקום גדול יותר בשוק הפרסום המקוון, והן נוגסות בעיקר בהכנסות של יאהו, שכן הרשתות החברתיות מתמחות בפרסום באנרים ובמודעות גרפיות, ולא במודעות טקסטואליות שהן לחם חוקה של גוגל.
חברות מדיה, גם המסורתיות יותר, מוצאות עניין רב בחברות כמו פייסבוק, בגלל העלות הנמוכה הכרוכה בהגעה לקהל ובמשיכת מפרסמים.
מנכ"ל בן 23
מי שעומד בראש פייסבוק הוא מארק צוקרברג, המנכ"ל והמייסד בן ה-23 בלבד. צוקרברג משתמש ללא בושה במלה "מהפכה" כשהוא מתייחס לפעילות של פייסבוק. למרות גילו הצעיר יש לו חברים מנוסים מאוד, ביניהם ריי אוזי, איש הפיתוח הראשי של מיקרוסופט, ודון גרהם, הבעלים והמנכ"ל של העיתון "ואשינטון פוסט".
ייתכן שצוקרברג עתיד להיות המנכ"ל הצעיר ביותר של חברה שנסחרת בוול סטריט, מכיוון שרוב המומחים - כולל מנכ"ל ומייסד יאהו, ג'רי יאנג - טוענים שפייסבוק תישאר חברה עצמאית, ותגייס את הכסף באמצעות הנפקה לציבור ולא באמצעות מכירתה לגורם אחר בתעשייה.
מרדוק שילם ב-2005 סכום של 580 מיליון דולר במזומן עבור מייספייס. ב-2006 הציעה יאהו לרכוש את פייסבוק במיליארד דולר, וקיבלה תשובה שלילית. עתה מסתובבות הערכות קיצוניות עוד יותר לגבי שוויה של פייסבוק - 7 מיליארד דולר.
MSN וגוגל עתירות המזומנים הן שתיים מהחברות שיכולות להרשות לעצמן לרכוש את פייסבוק, או אולי בעצם הן אינן יכולות להרשות זאת לעצמן. בכל מקרה, הדעה הרווחת היא שפייסבוק פשוט תצעד בדד אל הבורסה, נישאת על גב המהפכה שהיא מציעה.
מהי בדיוק המהפכה הזו? פייסבוק מפתחת יישומים, המתבססים על קונצפט בסיסי של מפת הקשרים החברתיים, שאותה מכנה צוקרברג "גרף חברתי". מיפוי הקשרים האלה יכול לשמש לשיפור בשירותים מקוונים רבים, כמו חיפוש אחר המלצות על מוצרים או קניות מקוונות.
לדברי צוקרברג, פייסבוק נמצאת בצומת שבין האינטרנט לחיים האמיתיים - היא מציעה לאנשים מעין מסננת שדרכה הם יכולים לראות את עולם האינטרנט. המסננת הזו היא האנשים שאליהם יש להם קשר חברתי.
בניגוד למייספייס, הפרופילים בפייסבוק הם של אנשים אמיתיים, ולא של מוצרי צריכה ודמויות בדיוניות, מזכירים אנשי פייסבוק בגאווה.
משקיפים בתעשייה אומרים כי צוקרברג ביצע טעויות בשלבים הראשונים של פיתוח האתר, אך הוא תיקן אותן במהירות. אחת הטעויות לדעתם היא פתיחת האתר לכלל הגולשים ולא רק לסטודנטים.
כדי לבדל את מייספייס מרשתות חברתיות אחרות ולהגיע לפריצת דרך אמיתית, רצה צוקרברג שתהיה לו אפשרות להפיץ באופן ויראלי שירותים שימושיים עבור משתמשי הרשת החברתית. המשאבים שעמדו לרשותו, בדמות מתכנתים של החברה עצמה, היו מוגבלים.
בשלב זה הגה, ביחד עם סמנכ"ל הפיתוח שלו, ואן נאטה, את הרעיון לפתוח את הפלטפורמה לכל המתכנתים, ולאפשר לכל מי שרוצה בכך לפתח יישומים בעבור המערכת. המשמעות היתה שלא רק שלכל משתמש ניתנה האפשרות לעשות כן, אלא ש"שיווק" היישומים האלה נעשה גם הוא בצורה דמוקרטית. יישום שהמשתמשים באתר יאהבו - יזכה לתפוצה נרחבת יותר. זהו שיווק ויראלי במיטבו.
מאז שהכריזה פייסבוק על פתיחת הפלטפורמה שלה ליישומי תוכנה בחודש מאי, פותחו אלפי יישומים כאלה - מהר יותר משציפה צוקרברג. למעשה, נדרש שבוע בלבד כדי שהיישום הראשון שפותח עבור משתמשי פייסבוק על ידי משתמש חיצוני יזכה למיליון משתמשים. כך הצליחה פייסבוק ליישם את שיטת השיווק הוויראלי גם ליישום תוכנה, ולא רק לצורך שיווקו של מוצר צריכה.
קומסקור, חברת מידרוג האינטרנט, דיווחה על זינוק גדול בתעבורת גולשים מאז שנפתחה הרשת. זמן השהייה הממוצע באתר במאי, לאחר השקת היישומים החדשים, היה 14 דקות - לעומת 8 דקות בספטמבר 2006; כך לפי נתוני Hitwise.
בין היישומים החדשים שפותחו מאז מאי השנה, נמצאות תוכנות המאפשרות לחברי הרשת להמליץ אלה לאלה על מוזיקה, להכניס ביקורות ספרים מאמזון לעמודים שלהם, לשחק משחקים ולהצטרף לפעילויות צדקה, בלי לצאת בכלל מאתר פייסבוק.
הכלים החדשים שמספקת פייסבוק מציעים דרכים נוספות לאנשים לתקשר עם חבריהם. השירות החדש פונה לקהל של כמה עשרות מיליוני משתמשים, שעד היום בעיקר צ'וטטו ושיתפו תמונות בינם לבין עצמם. החלחול של כלים אלה עשוי לחולל מהפכה שתעלה על זו שביצעה מייספייס בתחום המוסיקה, כששימשה כלי הפצה ושיווק למוסיקאים מבלי להזדקק לתיווכה של חברת תקליטים.
מערכת הפעלה חברתית
פייסבוק מתיימרת להיות מערכת הפעלה חברתית לאינטרנט. היא רוצה להיות באינטרנט, מה שמיקרוסופט בתחום המחשב האישי. כיום, המודל העסקי שלה מבוסס על פרסום, וכעת היא מתכוונת להציע לחברות שיתרמו לה יישומים, להרוויח כסף באמצעות פרסום או קבלת עמלות על מכירת היישומים.
למשל, חברה שפיתחה יישום המאפשר להקשיב למוסיקה ברשת החברתית, תאפשר לגולשים לשתף ביניהם קבצים להאזנה, להסתכל בתכנים שחבריהם אוהבים, להמליץ על הופעות ועל תקליטים - וכמובן, לקנות. אם גולשים בפייסבוק שמוסיפים את הפיצ'ר הזה לעמודים שלהם ירכשו משהו באמצעותו, החברה שפיתחה את היישום תקבל עמלה על המכירה. בנוסף היא תוכל להציג מודעות פרסומת.
חברה אחרת שפיתחה יישום הקשור להימורי ספורט, מאפשרת למשתמשים באתר לשלוח הודעות קצרות לכל חבריהם ברשת - ובכך למשוך אותם להימור.
במובן זה, יש דמיון מסוים בין אי-ביי לפייסבוק. שתיהן הן מעין חלון ראווה למכירת מוצרים ושירותים. פייסבוק מקווה למשוך אליה אלפי חברות חיצוניות, שימשיכו לפתח יישומים לאתר.
העתיד צופן בחובו הבטחה גדולה עבור פייסבוק - אך גם סכנות. אחת מהן היא הרחקת הגולשים שאהבו את הפשטות והאחידות הסגנונית, והשקט היחסי מהפרעות כמו ספאם. סכנה אחרת היא שפייסבוק תצמיח מתחרה חזקה הרבה יותר ממנה, בדיוק כמו שמייספייס הולידה את יו-טיוב.
לפייסבוק אין מבקרים רבים כמו לרשתות אחרות - אך אפילו רופרט מרדוק אומר בפומבי שהמתחרה הקטנה עושה לו צרות
דפנה מאור
23.7.2007 / 9:12