"מיתוסים על מנהיגות יש בשפע", אומר מרטי לינסקי, ממייסדי קבוצת הייעוץ קיימברידג' לידרשיפ אסושיאייטס (Cambridge Leadership Associates) ומרצה בבית הספר לממשל של הרווארד. "אחד הרעיונות המזיקים ביותר הוא הרעיון שלפיו מנהיגות היא מעין כוח מסתורי שנפל רק בחלקם של בני המזל".
בראיון מתומצת זה מפריך לינסקי את המיתוס ומפרט את הצעדים שבהם יכול כל אחד לנקוט כדי להיהפך למנהיג טוב יותר.
מה היא מנהיגות, אם אינה תכונה מולדת?
"מנהיגות מורכבת ממיומנויות, גישות והתנהגויות, שאת כולן אפשר ללמוד. אפילו את הכריזמה המהוללת ניתן ללמוד.
"קחו, לדוגמה, את שיעורי המשחק. מה הם אם לא דרך לאמן מישהו להתחבר אחד לאחד עם כל אדם בקהל ולהגיע ללבו - או בקיצור, להיות כריזמטי? ההנחה כי לא ניתן ללמד או ללמוד כריזמה אינה תקפה. כל המיומנויות החיוניות למנהיגות ניתנות ללמידה וללימוד".
מה היא, מניסיונך, המיומנות החשובה ביותר למנהיגות, וכיצד מפתחים אותה?
"הייתי מתחיל בכושר הסתגלות. אנשים נוטים לחשוב שמנהיגים צריכים להיות אנשי חזון. אבל חזון אגרסיווי מדי יכול לגרום לבעיות. אנשים חדורי להט ומחויבים מדי לחזון שלהם נוטים להיות נוקשים ואינם מצליחים להסתגל לשינויים במצב.
"יכולת הסתגלות וגמישות חשובות יותר להנהגה טובה מאשר חזון. מי שמצטיין במנהיגות יודע לאזן בין ריאליזם לאופטימיות. הוא מסוגל להתבונן במציאות בצורה חדה ואנליטית, ובו בזמן לשמור על גישה חיובית ועל תקווה. וכשהתנאים משתנים, הוא מסוגל להכיר בכך ולהתאים את עצמו לשינוי.
"יכולת נוספת שקשורה לכך היא היכולת לשמור על קור רוח מול חוסר ודאות ומצבי עימות. התנסות במנהיגות מייצרת מתח; היא דורשת להתמודד עם עמימות וכאוס. כדי לשפר את הסיבולת, התאמנו בעמידה מול מצבים שגורמים לכם לחוש לא בנוח".
אילו מיומנויות נוספות חיוניות למנהיגות טובה?
"מיומנויות חברתיות, בניגוד למיומנויות מקצועיות ספציפיות. עובדים רבים מטפסים בסולם ההיררכיה בארגון משום שהצליחו מאוד בתחום המומחיות המסוים שלהם. אבל כשהם מקודמים לתפקידים בכירים, הם מועדים משום שהם מנסים ליישם את המומחיות המקצועית שלהם במצבים הדורשים, למעשה, אינטליגנציה רגשית והבנה ביחסי אנוש.
"עבדתי פעם עם סמנכ"ל כספים של חברה גלובלית. אף שהיה חבר בצוות ההנהלה הבכירה, הוא ראה את עצמו כמומחה טכני שתפקידו לספק מומחיות ספציפית ותו לא. למשל, כשהדיון סטה מנושאים פיננסיים - כפי שקרה לעתים קרובות - הוא נמנע מלקחת בו חלק פעיל. עזרנו לו לבנות את היכולות הטקטיות שלו ואת האומץ הדרוש כדי לקחת חלק פעיל יותר בישיבות הצוות. הוא התחיל במשימות בעלות סיכון נמוך יחסית, כגון התערבות בדיונים, שהם בשולי האחריות שלו כסמנכ"ל כספים, אך מחוץ למומחיות הטכנית שלו. הוא תיכנן את ההתערבויות שלו מראש, ודיווח לנו עליהן לאחר מכן.
"בהדרגה, הוא התרגל לפעול מחוץ לתחום המומחיות הצר שלו. הכפופים לו החלו להתייעץ עמו בנוגע למיומנויות הניהול שלהם ולצמיחתם המקצועית, והקולגות שלו בצוות ההנהלה הבכירה החלו להעריך את דעותיו במגוון רחב של תחומים. הוא אף לקח על עצמו משימות שהיו מחוץ ל'תחום השיפוט' שלו".
כיצד מפתחים את המיומנויות החברתיות החיוניות כל כך למנהיגות טובה?
"צריך לבנות סיטואציות בעלות סיכון נמוך. למשל, לדבר מראש עם קולגות נבחרים לפני שמעלים עניין בעייתי בישיבה. בישיבה אפשר להעלות את העניין הבעייתי בצורה של שאלה וברוח סקרנית, ולא כעמדה מוגדרת.
"צריך גם לטפח מיומנות שאנו מכנים 'לעמוד על המרפסת'. באינטראקציה עם אנשים אחרים עליכם להתרחק ממנה באופן מנטלי, ולהסתכל עליה מרחוק. המטרה היא לראות את דפוסי ההתנהגות שלכם באינטרקציה, דבר שלא ניתן לעשות מבפנים".
קיימות מיומנויות שחייבות להימצא בארגז הכלים של המנהיג?
"אם היה עלי לבחור במיומנות אחת נוספת, הייתי בוחר ביכולת לתת לאחרים להחזיק במושכות. אנשים הנמצאים בעמדות בכירות זוכים להערכה מצד הכפופים להם כשהם פותרים עבורם בעיות, אבל התלות הזאת יכולה להיות מפתה בצורה מסוכנת - פתרון בעיות עבור אחרים יכולה להיהפך בקלות רבה מדי לחלק מהזהות שלכם.
"אם אתם מגדירים את עצמכם באופן כזה, לא יישאר לכם זמן לעבודה ברמה הגבוהה יותר, ואם לעולם לא תתנו לכפופים לכם לקחת את המושכת, הם לא יפתחו מיומנויות מנהיגות משלהם".
-
הכותבת היא עורכת "הרווארד מנג'מנט אפדייט"
-
הסוגיה: מיתוס מוכר אומר כי מנהיגות היא תכונה מולדת. המיתוס הזה אינו עומד במבחן המציאות.
הפתרון: הידיעה כי כל אחד יכול ללמוד להיות מנהיג אם רק ירצה לרכוש לעצמו את המיומנויות.
הדרך: רוצה להיות מנהיג? שפר את יכולת ההסתגלות והגמישות, אמץ קור רוח, ראייה חדה ואנליטית ואופטימיות. תרגל מיומנויות חברתיות ושפר את מיומנות העברת המושכות לאחרים.
רוצה להיות מנהיג? אמץ קור רוח, ראייה חדה ואנליטית ואופטימיות
Harvard Monday Morning
23.7.2007 / 10:15