אין ויכוח על כך שכספי המדען הראשי חשובים להתפתחותן של חברות סטארט-אפ צעירות. ואולם כמה מהן באמת פונות למדען הראשי? בחברת סאנרייז פרויקטים, שמסייעת לחברות המבקשות לקבל תמיכה כספית מהמדען הראשי או מתוכניות מו"פ אחרות, מעריכים כי רק מחצית מהחברות שזכאיות למענקים אכן פונות למדען. מדובר בכ-350 חברות לפחות.
לפי נתוני חברת המחקר IVC פועלות בישראל יותר מ-3,000 חברות סטארט-אפ. "אם נניח לרגע כי רק רבע מהן עוסקות בפיתוח מוצרים חדשניים ובעלות פוטנציאל מסחור בינלאומי, הרי שמדובר בכ-750 חברות הזכאיות למענקי המדען במסלול המו"פ התחרותי", מסביר בועז לנצמן, מנכ"ל סאנרייז פרויקטים. "על פי נתוני המדען הראשי, 371 חברות זכו למענק במסלול המו"פ התחרותי ב-2006. זאת אומרת שאם אכן רק אחת מתוך ארבע חברות היי-טק פעילות זכאית למענק מדען, הרי שכמחצית מהזכאים כלל לא ניגשים למדען".
מדוע החברות אינן ניגשות למדען הראשי? לנצמן מסביר כי הבעיה טמונה בנוסחה לחישוב גובה פיצוי המדען כשמתבצע אקזיט. הנוסחה, שגובשה ב-2005, אמנם מאפשרת את הוצאת הידע מישראל (באישור ועדה מיוחדת), אך התשלום למדען הוא על פי יחס ההשקעות - ללא קשר לערך החברה בזמן הגיוס ושווי הטכנולוגיה שפותחה בה. "ההתעלמות מערך החברה בזמן קבלת המענק מהמדען עשויה לגרום לעיוות כלפי היזמים והמשקיעים", אומר לנצמן. "לפי הנוסחה, החברה עלולה למצוא עצמה מחזירה למדען יותר כסף מאשר למשקיעים הוניים (קרנות הון סיכון ואנג'לים), שהשקיעו סכום דומה". עם זאת, הוא מבהיר, החברה יכולה לנהל מו"מ עם המדען הראשי ולהקטין את הנזק הכספי.
הדוגמה הבאה ממחישה את העיוות בחוק המו"פ. נאמר שחברת סטארט-אפ קיבלה 250 אלף דולר מהמדען הראשי ו-750 אלף דולר ממשקיעים הוניים לפי שווי של 3 מיליון דולר לאחר הכסף. בעבור ההשקעה בחברה קיבלו המשקיעים ההוניים 25% (750 אלף דולר חלקי שלוש מיליון דולר). האקזיט מגיע (נאמר שמדובר ב-10 מיליון דולר) והמדען אמור לקבל את הנתח שלו לפי הנוסחה הבאה: סך המענקים של המדען (250 אלף דולר) חלקי סך ההשקעות שהיו בחברה (מיליון דולר). במקרה זה מדובר ב-250 אלף דולר חלקי מיליון דולר - כלומר 25%. רבע מ-10 מיליון דולר (האקזיט) הם 2.5 מיליון דולר, כך שהמדען מרוויח פי 10 מההשקעה. למשקיעים יש 25% בחברה והם מקבלים 2.5 מיליון דולר (25% מ-10 מיליון דולר). אם המדען והמשקיעים השקיעו בחברה באותו זמן, נוצר עיוות כלפי המשקיעים.
התוצאה: מאות חברות סטארט-אפ מבטיחות מעדיפות שלא לבקש תמיכה ממסלול המו"פ התחרותי של המדען הראשי. "התקנות בחוק המו"פ המתייחסות להוצאת ידע (אקזיט) מיושנות וחוטאות למטרתן", אומר לנצמן. "הן הופכות את המענקים ללא אטרקטיוויים בעיני יזמים מבטיחים וכתוצאה מכך חברות רבות, קטנות ומבטיחות, נמנעות מלפנות למדען - גם במחיר של מימון חסר לפיתוח. תופעה זו מביאה לכך שפיתוחים מבטיחים רבים אינם הופכים להצלחה עסקית, ונגרם הפסד למשק".
קנס של 200% על אקזיט
הפתרון טמון בתיקון חוק המו"פ, אך הדבר מתעכב. לדברי לנצמן, יש לקבוע כי אם יזם שנטל מענק מהמדען מחליט להוציא את הידע החוצה (לעשות אקזיט) - עליו לשלם קנס של עד 200% מהמענק. הפיצוי למדינה יהיה החזר של עד פי שלושה מהמענק, ואז המשקיעים ההוניים ייפגעו פחות. "אם חוק המו"פ ישונה כך שהוצאת ידע תאושר אוטומטית, ללא תלות בוועדה, תמורת החזר של עד פי שלושה המענק, סביר להניח שרוב הזכאים הנמנעים כיום מקבלת מענק מהמדען ישנו את דעתם", מבהיר לנצמן.
ממשרד התמ"ת, שאליו כפוף המדען הראשי, נמסר בתגובה: "עד 2005 חוק המו"פ לא איפשר להוציא ידע מחוץ לישראל, מאחר שזהו משאב חשוב ומרכזי של המדינה. המדינה מעניקה תמיכה כספית בשלבים מוקדמים, שבהם הסיכון גבוה מאוד, על מנת להצמיח בישראל תעשייה מתקדמת בעלת יכולת מחקר חדשני. מכירת ידע פוגעת במטרות אלה, ובהתאם התשלום על כך עשוי להיות גבוה יותר מסך המענקים ששולמו. המדינה היא אינה גוף תמיכה פיננסי רגיל, והכספים שהיא מעניקה הם כספי ציבור. מטרתם היא להביא תועלת מירבית למשק כולו, ולא רק למשקיעים".
סגן המדען הראשי, עמוס אפרתי, מוסיף: "השינוי שהונהג ב-2005 הוא בעצם מהפכה. גם מהפכה לא ניתן לעשות בבת אחת ואנחנו בודקים אם יש צורך בתיקון נוסף של חוק המו"פ. מאז התיקון האחרון לא עבר זמן רב - בסך הכל כשלוש שנים. בכל מקרה, לא היו יותר מ-100 מקרים שבהם חברות נתמכות מדען הוציאו ידע לאחר אקזיט. הניסיון שלנו בהוצאת ידע לא רב, ואנחנו ממשיכים לשמוע רעיונות ולבחון את הנושא".
הערכה: רק כמחצית מחברות הסטארט אפ הזכאיות למענקים פונות למדען הראשי
גיא גרימלנד
23.7.2007 / 11:03