בהודעת [[בנק ישראל]] צויין כי העלאת הריבית נעשית במסגרת מאמציו לשמור על יעד האינפלציה (3%-1%) בשנת 2007 לנוכח צמיחת המשק והתקרבותו לגבול יכולת הייצור שלו, דבר שיוצר לחצים אינפלציוניים. במקביל ציינו בבנק ישראל כי ישנה גם התייקרות מחירים של הנפט ושל מוצרי המזון שתורמת אף היא לעלייה בלחצים האינפלציוניים.
גורמים בבנק ישראל ציינו בסוף השבוע כי התנודתיות במשק הישראלי גבוהה בהרבה מזו שבמשקים אחרים במערב ועל כן קשה יותר לאמוד את יעד האינפלציה.
בעקבות מדד יוני אשר הפתיע כשטיפס ב-0.7% לעומת ציפיות השוק לעלייה של 0.4% בלבד - היו דעות הכלכלנים חלוקות טרם החלטת הריבית של הנגיד. אחדים טענו כי תוואי הריבית יקבל תפנית כלפי מעלה כבר בהחלטה הקרובה, בעוד אחרים גרסו שהעלאות הריבית יתחילו רק בעוד מספר חודשים.
האטרקטיביות של הדולר פחתה
"הסיכוי להעלאת הריבית הוא כ-50%", ציין אמש ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. "ריבית של 3.5% לא תצליח להתמודד עם הלחצים האינפלציוניים. האינפלציה הצפויה ל-2007 היא 2.7%, אך ב-2008 צפויה אינפלציה גבוהה יותר. לכן כבר עתה יש לנקוט צעדים מוניטריים מתאימים".
גם בבנק ההשקעות מורגן סטנלי סבורים כי הריבית בישראל צריכה לעלות עד סוף 2007 כאשר השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא מתי יתרחשו העלאות אלה.
שראל הסביר כי התחזקותו של השקל עשויה לדחות במעט את תהליך העלאת הריבית בחודש או חודשיים וכי אם תתבצע העלאת הריבית היא תהיה ב-0.25% בלבד.
טרם פרסום החלטת הריבית התחזקו בסוף השבוע האחרון ההערכות בבנק ישראל כי העלאת הריבית יכולה להתרחש כבר כעת (בסיכוי גבוה פחות), או לכל המאוחר בסוף אוגוסט (בסיכוי גבוה יותר). זאת, אם מדד יולי יהיה כצפוי גבוה ויעמוד על 0.5% ואם יימשך הפיחות בשקל.
ריבית הפד בארה"ב עומדת ברמה של 5.25% לעומת ריבית של 3.75% בישראל לאחר העלאה. דבר זה מקטין את פער הריביות בין הריבית השקלית לריבית הדולרית ומקטין את האטרקטיביות של הדולר אל מול השקל.