שכר תמורת עבודה בימי חג: לפחות 150% מהשכר הרגיל

מאת חיים ביאור

עונת החגים היא גם עונה של חופשות מרוכזות במשרדי הממשלה, בעיריות, בהסתדרות, בקרנות הפנסיה ובעשרות מפעלים פרטיים. שני ימי ראש השנה, יום כיפור, היום הראשון של סוכות ושמיני עצרת, נמנים על מועדי ישראל והם ימי מנוחה. עובד שמועסק בימים אלה, יקבל עבור עבודה בחג גמול גבוה יותר מזה המשולם עבור ימי עבודה רגילים.

עו"ד דוד חיימוביץ מחברת רעיונות, העוסקת בריכוז מידע שבועי בענייני מסים, עבודה ושכר, ריכז מידע לגבי זכויות עובדים בתחומי השכר ושעות העבודה בערב החג, בימי החג ובחול המועד:

* תשלום דמי חגים: אדם שעבד שלושה חודשים במקום עבודתו ולא נעדר מהעבודה יום לפני החג או יום לאחריו, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור ימי החג.

עובד אינו זכאי לתשלום בעד ימי חג החלים ביום שבת; עובד חודשי אינו זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג.

המעביד אינו חייב לשלם לעובד שאינו יהודי גם בעבור ימי החג היהודיים וגם בעבור ימי החג לפי דתו של העובד. התשלום ייעשה על פי בחירתו של העובד בין שני החגים. אין כפל תשלום.

אם העובד נטל חופשה ובתוך ימי החופשה נמצא יום חג, אין לכלול את יום החג במסגרת ימי חופשתו.

* שעות העבודה בחגים: על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, לא עובדים בערב החג יותר מ-7 שעות, במקומות בהם שבוע עבודה הוא בן ששה ימים. במקומות עבודה בהם הונהג שבוע עבודה מקוצר, יום העבודה ערב החג הוא בן 8 שעות בתשלום ל-9 שעות; או של 7 שעות בתשלום ל-8 שעות.

אין שוויון מוחלט בין שירות המדינה לבין השלטון המקומי (רשויות מקומיות, מועצות איזוריות ומועצות דתיות), מההיבט של שעות העבודה בתקופת החגים: בשירות המדינה עובדים בערב ראש השנה, בערב חג סוכות ובערב שמיני עצרת עד שעה 13.00; בערב יום כיפור - עד שעה 12.00. בשלטון המקומי עובדים במועדים אלה שעה פחות.

מי שאינו עובד מדינה או רשות מקומית, חלות עליו ההוראות של ההסכמים הקיבוציים או הנוהג הקיים במקום העבודה.

* גמול בעד עבודה בחג: על עבודה ביום חג על המעסיק לשלם לעובד שכר בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל, בצירוף יום חופשה חליפי. עם זאת, לגבי עובד המקבל משכורת חודשית, החוק מתיר למעסיק לתת מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית או מתקופת החגים שבה עבד.

* חופשה מרוכזת: מקום עבודה המבקש לסגור את שעריו ולהוציא את עובדיו לחופשה מאורגנת של שבעה ימים רצופים, צריך להודיע על כך לעובדיו שבועיים מראש לפחות. ימי חופשה אלה ייחשבו כחלק מימי חופשתם השנתית של העובדים. מעסיק שיוציא את עובדיו לחופשה מבלי שהודיע שבועיים מראש לפחות - עלול לשלם עבור ימי חופשה אלה.

* יום בחירה: לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה רבים, העובדים רשאים לבחור ביום אחד של חופשה בתשלום, או בשני ימי חופשה, מתוך ימים מסוימים העומדים לבחירתם, מעבר לחופשה השנתית הרגילה. ערב ראש השנה, ערב יום כיפור, ערב חג הסוכות וערב שמיני עצרת נמנים על ימי הבחירה.

* מיסוי מתנות לעובדים: לקראת החגים נוהגים מעסיקים להעניק מתנות לעובדיהם; השי לחגים נחשב כתוספת שכר לעובד ולכן השי חייב במס. החבות במס קיימת בין אם המעסיק נותן את השי ישירות לעובד, או באמצעות הוועד. לעומת זאת, שי לעובדים לרגל אירוע אישי או משפחתי אינו מחויב במס, כל עוד אינו יותר מ-160 שקל (בשנת 2001).