כשפרפר משיק כנפיו בסין - מחיר הלחם האחיד עולה

כוונתן של המאפיות בישראל להעלות את מחיר הלחם האחיד ב-20 אגורות, עוררה בציבור מהומה אדירה, אף שמדובר בייקור מזערי של 5.5%. הסערה הציבורית, שחרגה מכל פרופורציה, פרצה משום שהלחם הוא סמל שהפוליטיקאים "החברתיים" יודעים לנצלו היטב, לא מעט, מפני שבמדינת טלוויזיה מדפים ריקים מצטלמים טוב.



אלא שהלחם הוא רק הפרומו וככל הנראה, יהיו ל"חברתיים" סיבות טובות נוספות להמשיך ללבות את האש. החלב, הביצים, בשר הבקר ומוצרי מזון רבים אחרים עלולים להתייקר בשיעורים שונים בעתיד הקרוב. המוצרים הבאים בתור אחרי הלחם יהיו החלב ומוצריו - אלה שבפיקוח ואלה שאינם בפיקוח.



בשבוע שעבר אישרה ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות ולמועצת החלב, תוספת של 6.9 אגורות לליטר למחיר החלב, שהם 4%. הכוונה היא לייקור מחיר המטרה שמקבלים יצרני החלב מהמחלבות. היצרנים כבר הודיעו שהם רואים בתוספת הזאת מקדמה בלבד ובכוונתם לדרוש תוספת נוספת של 15 אגורות לליטר. אם תאושר דרישתם, ייקרו המחלבות את החלב ומוצריו לציבור ב-4% לפחות.



דרישות אלה, שיצרני הביצים והפטם (עוף והודו) יצטרפו אליהן בהקדם, מן הסתם, מוסברות בעליות המחירים התלולות שנרשמו בחודשים האחרונים בכל מרכיבי המזון להזנת בעלי חיים - בעיקר גרעיני תירס, סויה, חיטה שעורה וקטניות. ההתייקרויות החלו להסתמן כבר לפני חמש שנים, אך הן קיבלו תאוצה גדולה בחודשים האחרונים עד שקיבלו הד תקשורתי בעקבות התייקרות מחירי החיטה ב-30%. התייקרות זו חייבה את העלאת מחיר הקמח למאפיות.



"עליית מחירים בשיעורים שלא הכרנו"



מרכז המזון בלילי הנגב בע"מ, הנמצא במושב פטיש סמוך לאופקים שבנגב, מספק תערובות בליל מוכן להזנת 2,000 פרות חולבות במושבים פטיש, בטחה, גילה ופדויים, שפרנסתם נשענת על ייצור חלב. סל הגרעינים שרוכש בלילי הנגב להכנת התערובות שהוא מספק לרפתות, כולל גרעיני תירס, שעורה, חיטה וכוספת סויה (השארית ממיצוי השמן מגרעיני הסויה). בנוסף, מכיל הסל כמויות קטנות יותר של גרעיני שיפון, שיבולת שועל וכוספת חמניות. כל הגרעינים נרכשים בבורסות חומרי הגלם (קומודיטיס) ברחבי העולם.



במכתב דחוף ששיגר מנכ"ל בלילי הנגב, שוקי ברדה, לשר החקלאות שלום שמחון, הוא מתריע: "מרכיבי הסל התייקרו בשיעורים שלא הכרנו מעולם". מנתונים שמסר בלילי הנגב עולה כי ביוני 2006 שילם המרכז 157 דולר לרכישת טונה גרעיני תירס, וביוני 2007 כבר שילם 238 דולר לטונה גרעינים - שיעור התייקרות שנתי של 51.5%. בגרעיני השעורה היה שיעור ההתייקרות גבוה עוד יותר - 55%. למעשה, אין מרכיב בסל חומרי הגלם שצורך בלילי הנגב לייצור מזון לבעלי חיים, שלא התייקר. המצב במכוני התערובות ובמרכזי המזון האחרים בישראל הוא דומה. גרעיני הסויה למשל, התייקרו ב-28.3%, החציר המכיל גרעינים דגניים התייקר ב-59% ומחיר החציר המכיל גרעיני קטניות עלה ב-26.2%.



כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, רחל בורשק, פירסמה בשבוע שעבר נתונים לפיהם בחמש השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית ורציפה במרכיבי המזון לבעלי חיים. חלק מההתייקרות הזו, בהיקף של 40%, מוסברת בעליית מחירי ההובלה הימית. זו נובעת מייקור הדלק והביטוח הימי, מהביקוש הגדל להובלת מתכות, פחם ודלק למדינות מזרח אסיה, וכן מהחמרת הדרישות לאיכות הסביבה שחייבו להוציא מהשירות אוניות ישנות.



אך הסיבה העיקרית להתייקרויות האלה היא הירידה בייצור העולמי של גרעינים, לעומת העלייה בביקושים להם, בין היתר כתוצאה מהקמת משקי חלב גדולים בסין.



להלן כמה מהנתונים: צריכת המספוא השנתית ברחבי העולם עלתה ב-6% ב-2004, בעוד שיבולי הגרעינים למספוא בארה"ב - יצרנית הגרעינים הגדולה בעולם - היו נמוכים מהתחזיות ב-15.2%.



הבשורות שמגיעות מרחבי העולם מאז תחילת 2007 לא מותירות מקום לאופטימיות. במזרח אירופה מדווחים על ירידה ביבולי התבואות - אלה צפויים להיות נמוכים ב-10 מיליון טונות לעומת יבולי 2006. גם באוסטרליה מדווחים על ירידה חדה בייצור התבואה, ודיווח דומה מגיע מארה"ב, מקנדה וממדינות האיחוד האירופי. משרד החקלאות האמריקאי דיווח באחרונה לארגונים החקלאיים ברחבי העולם שמלאי החיטה בעולם עשוי לרדת ל-112 מיליון טונות, השפל הגדול ביותר במלאי מאז 82'.



הסיבה: אסונות טבע



הסיבה העיקרית לירידה בייצור הגרעינים היא הצטברות של אסונות טבע בשנים האחרונות, שהתרחשו בתכיפות שהחקלאות העולמית אינה מכירה. במזרח אירופה מדווחים על בצורת קשה וכך גם באזורי גידול התבואה באוסטרליה. בארה"ב מדווחים כי המישורים הגדולים במערב התיכון, שהם אסם התבואות העולמי, נפגעו מגשמים עזים ומשיטפונות שאירעו שם בחודשים האחרונים, וגרמו לירידה תלולה ביבולי הגרעינים. קרה קטלנית שפגעה בראשית ינואר בפרדסי ההדרים בדרום קליפורניה, מהיצרניות הגדולות בעולם של פרי הדר, השמידה 70% מהפרי - נזק הנאמד במיליארד דולר.



ישראל, יש להודות, הרוויחה מהאירוע הזה, מפני שהפרי ששווק באירופה זכה למחיר מצוין עקב המחסור. גם בחצי הכדור הדרומי מתהפך העולם: בשבוע שעבר דווח כי שלג ירד בריו דה ז'נרו בברזיל, לראשונה מזה 87 שנה.



לא קל להוכיח זאת, ועדיין רבים מפקפקים בכך, אבל מרבית החוקרים סבורים שאסונות הטבע האלה - מקורם בשינויים אקלימיים הנובעים מהתחממות האטמוספירה. שינויים אלה הקצינו את "החלוקה הלא צודקת ממילא", כהגדרת האקלימולוגים, של המשקעים על פני כדור הארץ. באזורים הקרים והממוזגים של כדור הארץ מדווחים על עלייה בתדירות ובעוצמה של הסערות ועל שיטפונות כבדים שפוקדים מדינות רבות באירופה. באזורים הסמי-יבשים בעולם (הסוואנות) מדווחים על התייבשות האקלים, המתבטאת בבצורות קשות ותכופות, עד כדי השמדת העשבים והשיחים המכסים את הקרקע.



דוגמה בולטת לכך היא המדבור באיזור הסהל באפריקה. מדובר בחגורה רחבה של מאות אלפי קמ"ר המכוסים בעשבים ובשיחים, שגובלת בדרום עם אפריקה המשוונית ובצפון עם מדבר סהרה. בידי חוקרי האקלים יש ראיות כי אזור הסהל מתייבש במהירות ומדבר סהרה כבר כבש חלקים נרחבים ממנו, בקצב של 5 ק"מ בשנה.



אזור אגם צ'אד שבמרכז הסהל סיפק בשנות החמישים של המאה הקודמת שטח מרעה למאות אלפי ראשי בקר וצאן, שפירנסו עשרות אלפי רועים נוודים. התחממות האקלים באזור זה הביאה להשמדת הכיסוי הצמחי, להתייבשות הבארות ולנטישתם של מאות אלפי תושבי האזור. חלק מהם נדד דרומה לאפריקה המשוונית וחלק אחר הגיע לערי החוף במערב - משם מנסים הפליטים להגיע לאירופה במאות סירות רעועות. חלק נוסף מאוכלוסיית האזור, בעיקר ילדים וזקנים, פשוט גווע ברעב. לנדידת העמים הזו תרמה גם המלחמה בחבל דראפור בסודן, שבשוליים המזרחיים של הסהל.



כבר ב-94' הזהירה ועדה של האו"ם כי חייהם של 900 מיליון בני אדם ב-100 מדינות נמצאים בסכנה בגלל תהליך המדבור המואץ. מדינות הנמצאות בסכנה מיידית של רעב הן סומליה, אתיופיה וסודן. מאז 92' פוקדות את מזרח אפריקה ודרומה בצורות ממושכות. מתוך כלל האוכלוסייה המונה 250 מיליון בני אדם, 70 מיליון איש סובלים מרעב ומתת תזונה. דוגמה בולטת במיוחד לחומרת המצב היא נהר הלימפופו, המהווה את הגבול בין בוצואנה לדרום אפריקה. חלקים מהנהר התייבשו לגמרי, וניתן לחצות אותם בחרבה.



באזורים אחרים בעולם השינויים האקלימיים גרמו לגלי קור ולפגיעה קשה ביבולים, כפי שאירע בקליפורניה. ההסבר המקובל לכך הוא שכתוצאה מההתחממות האקלים, השתנה כיוונם של הזרמים החמים באוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי, והאטמוספירה ירדה.



200 מיליון פליטים



באוקטובר 2006 התפרסם דו"ח שחיבר הכלכלן סיר נוקלס סטרן, בכיר לשעבר בבנק העולמי, לפיו 200 מיליון איש ייהפכו לפליטים כתוצאה מהבצורות ומהשיטפונות בשנים הקרובות. עוד קבע הדו"ח כי העלות הגלובלית של ההתחממות האקלים תסתכם ב-7 טריליון דולר - יותר מעלותן של מלחמת העולם הראשונה, השנייה והשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 במאה הקודמת, גם יחד.



במאמר שפורסם במגזין הלונדוני "אובזרוור", באוקטובר 2006, נכתב כי גם אם יפסיק העולם לשחרר גזי חממה לאטמוספירה (ועיקר הכוונה היא לפחמן דו חמצני -CO2), ההשפעה של גזי החממה שכבר הצטברו באטמוספירה תמשיך לגרום להתחממות כדור הארץ למשך 30 שנה נוספות, ופני הים ימשיכו לעלות במשך 100 שנים נוספות.



בהנחה שכתבי "אובזרוור" יודעים מה הם כותבים, התייקרות הלחם וההתייקרות העתידית של החלב, הביצים והבשר, היא לא עניין חולף. אף שייתכן כי בשנים הבאות יהיו תקופות שמחירי המזון יירדו - כתוצאה מפיתוח טכנולוגיות חדשניות ופיתוח זני גרעינים עמידים ליובש - ההתייקרות תלווה אותנו שנים רבות.



למען העתיד, כדאי לזכור את המשל של הפילוסוף הסיני קונפוציוס, לפיו משק כנפי פרפר בצפון סין יכול לגרום לסערת ברקים בדרום סין. כשמאות מיליוני בני אדם באמריקה ובאירופה מניעים את מכוניותיהם ומשחררים לאטמוספירה אלפי טונות של גזי חממה כל יום, נהר הליממפפו בבצואנה מתייבש.